תדע כל אם עבריה שגורל בניה נתון בידי פוליטיקאים ערלי לב
על אף האושר הרב שאופף את כולנו בשל אישור עסקת החטופים, אי אפשר להתעלם מהטעם המר שהשאירה ההצהרה של השר לביטחון פנים איתמר בן גביר, שאמר בגאון כי 'הצליח למנוע עסקת חטופים פעם אחר פעם במהלך השנה'. ביידן אישר בקולו, זו העסקה ממאי. ואם עד עכשיו היו מי שסרבו להאמין שאותם נבחרים כל כך ערלי לב, גם הם קיבלו את האמת היישר לפנים – חיי החטופים והחטופות הם כלי פוליטי בידי נבחרי הציבור
סוף סוף יש עסקה אבל זה לא משנה את תחושת ההחמצה. אמהות ישראליות לא ישנות כבר 467 ימים, אבל הלילה הזה יותר מתמיד. מניחה שהתחושה דומה אצל אבות לא מעטים, אבל הלילה אנחנו מרגישות את זה בלב וברחם שלנו. מה שהתחיל כפחד קיומי על החיים של הילדים שלנו, הפך עם ההפקרה המתמשכת לחוסר אונים מול ההבנה המתעצמת: ׳תדע כל אם עברייה שהפקידה את גורל בניה בידי פוליטיקאים ציניים וערלי לב שלא יעשו דבר אלא למען כסאם׳. התחושה הזו קיבלה אתמול גושפנקא רשמית בהצהרה של השר לביטחון פנים איתמר בן גביר, שאין איך לכנותה מלבד מטורפת, לפיה הצליח למנוע מהעסקה לצאת לפועל בזכות כוחו הפוליטי פעם אחר פעם. הנשיא ביידן אישר שהעסקה הזו כמעט זהה לזו שהציג במאי. עכשיו סמוטריץ מתמקח על הסכמתו לא לפרק את הממשלה. חיי ישראלים וישראליות שנחטפו בביתם הם מטבע שסוחרים בו ומה הסיכוי שיהיה שלב ב׳ לעסקה הזו?
איזה בזבוז של חיים, של חטופים וחטופות, של צעירים שכל עתידם היה ואיננו. 122 חיילים נהרגו על מזבח השיקולים הפוליטיים. איך אפשר להמשיך לנשום?
יותר משזה מעיד על אטימות נציגי כהנא והמשיחיים בממשלה, יש בזה כדי להעיד על חוסר כשירותו של נתניהו שמחזיק את חייהם של תשעה מיליון ישראלים כבני ערובה למען שרידותו. כן, לא מדובר רק ב98 חטופות וחטופים ובני משפחותיהם אלא במדינה שלמה הנתונה לגחמותיו ובטחון ילדיה מופקר בידיו, אלו שנמקו, אלו שנרצחו במנהרות ואלו שנהרגו במלחמת האין סוף שגזר עלינו.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
שלשום בלילה, לפני שנודע שהעסקה נחתמה, בזמן שישבתי עם בתי בת ה-11, היא שאלה אותי בקול שקט, ‘אמא, למה אף אחד לא משחרר אותם?’ המילים שלה היו כמו סכין בלב. איך מסבירים לילדה בגיל הזה, שבמדינה שלנו חיי ילדים ומשפחותיהם הפכו לכלי משחק פוליטי? איך אפשר להבטיח לה שאנחנו באמת כאן כדי להגן עליה, כשהמציאות מוכיחה אחרת? ילדים בני 11 אמורים לחשוב על חברים, לימודים, וחלומות גדולים על העתיד. אבל הילדים שלנו גדלים במציאות שמכריחה אותם להתמודד עם פחדים שלא אמורים להיות חלק מחייהם וכרגע אנחנו ההורים שלהם לא יכולים לתת להם ביטחון שהפחדים האלו אינם ממשיים.
במשפט ההיסטוריה, הנזק שגרם נתניהו לאמון של האזרחים והאזרחיות במדינת ישראל ובממשלה שלה, ולתחושת השייכות שלהם לפה, עם הפקרת החטופות והחטופים, גרוע מכל מעשיו הנכלוליים ומסכני החיים שקדמו לה והוא זה שיכול למוטט את המפעל הציוני כולו.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
מדי ערב אנחנו מבטיחות לילדים שלנו שאנחנו נשמור עליהם ונהיה שם בשבילם, מדי בוקר אנחנו עמלים ליצור להם עתיד טוב יותר אבל במציאות הנוכחית שבה ממשלת ישראל פועלת נגד אזרחיה, ומוכנה לפעול להשבתם ממנהרות האויב השטני רק כשהנשיא האמריקני מכתיב להם מה מתנת הכניסה שהוא דורש לעצמו עם כניסתו לתפקיד, האמון בעתיד הזה נשבר. כשברגע זה ממש עמלים אנשי ראש הממשלה למצוא את הכופר הנכון, התשלום והמתנות שישכנעו את המשיחיים לא לפרוש מהממשלה, אז מדינת היהודים נותרה בלי מוסר יהודי, בלי ערבות הדדית ובלי חזון.
אם יש גחלת אחת שעלינו לנסות לשמור גם בימים האפלים האלה, זו התקווה שביכולותינו לתקן. שנוכל להתגבר על הרוע שממשלת ישראל הנוכחית מגלמת בתוכה ולהפוך את ישראל שוב למדינה שדואגת לאזרחיה, שגורל ילדינו יהיה נתון בידי מנהיגים ומנהיגות ולא ערלי לב שעושים הכל לשמור על הכסא שלהם.
אני מאמינה שבכוחנו לתקן. שנוכל להחזיר את הערכים שעליהם נבנתה המדינה הזו – סולידריות, אחריות הדדית ואומץ מנהיגותי. היום, כשאנחנו מתמודדים עם אחד המשברים הקשים ביותר, יש לנו הזדמנות לעצב מחדש את הדרך. אולי, שחרור החטופים שייחל בקרוב, יהיה גם מה שיוביל לסוף המלחמה ולבחירות מה שיחזיר את ישראל לשפיותה, כי את הרוע ואטימות הלב האלו אסור לנרמל ואסור לשכוח.
כל אמא שמביטה על הילד או הילדה שלה יודעת בליבה שזה התפקיד שלנו להגן עליהם, בכל מחיר. התחושה הזו, הכאב שמדיר שינה מעינינו, הוא כוח שיכול וצריך להוביל לשינוי אמיתי. אם יש משהו שאמהות יודעות לעשות, זה להילחם עד הסוף למען ילדינו.
React to WordPress