אולגה סגל מהתקרית בקולוסיאום היא לא "הישראלית המכוערת". אנחנו כן
כשאיחלתם לאולגה סגל ללכת להתאבד אחרי שנתפסה חורטת על קירות הקולוסיאום, שכחתם בדרך שלזעוק "הישראלית המכוערת" ולא לראות את הדבשת שלכם, זה הכי מכוער שיש
בהתחלה לא ידעתם שקוראים לה אולגה סגל. היא הייתה "ערסית", "פרחה", "בהמה", "זאת מטיסת השוקולד" והייתם בטוחים שיש לה קשר למירי רגב. היא הייתה מזרחית מגעילה, לא משכילה, פריפריאלית. אני יודעת כי קראתי טוב טוב את הטוקבקים שלכם. איחלתם לה ללכת להתאבד, להיכלא עד סוף ימיה, לעבור השפלה ציבורית בלתי נגמרת ולשלם קנסות כבדים על כך שהעזה לכתוב כמה אותיות באנגלית על אחד מקירות הקולוסיאום. תקראו בעצמכם, הכל שם - באתרים ובפייסבוק.
ולא שאני מקטינה את מעשה הוונדליזם של סגל, שנעשה לדבריה בתום לב וממניעים אחרים מאלה שהיה לכם נוח לקשור לה, אבל אם חשבתם שסגל היא הישראלית המכוערת, התגובות ברשת הראו מי המכוערים האמיתיים.
נכון, אנחנו.
למי שלא מעודכנים, ביום חמישי האחרון התפרסמה ידיעה ב-ynet ולאחר מכן בכל אתרי החדשות, לפיה ישראלית בת 39 נתפסה חורטת על אחד מקירות הקולוסיאום ברומא, איטליה, את ראשי התיבות של שמות בני משפחתה EIAAP, ונעצרה. מאוחר יותר התברר שאלו בכלל ראשי התיבות של להקת המחול שלה, אבל הרי יותר נוח לחשוב שאלו בני משפחה. ככה כל החמולה עושה חגיגות על הקירות. אבל, אולגה סגל, ששמה עוד לא פורסם אז וכונתה א', היא בכלל לא מה שחשבתם. היא לא מזרחית, היא התחרטה על מעשיה ולאחר מכן אמרה ש"זה קרה בתמימות, זה היה מעשה טיפשי שלא בוצע בזדון".
לאחר ש"נתפסה על חם", נלקחה לחקירה ושוחררה כעבור שעה. תגובות נזעמות מצד הנהלת הקולוסיאום לא איחרו לבוא, אבל התגובות החריפות באמת היו כאן מהארץ, נזעקות מההתנהגות המגעילה והמבישה של סגל, המכפישה את שמנו הטוב בעולם. הנה עוד פעם ה"עם סגולה" הזה עושה בושות בחו"ל. פויה. הרי אנחנו כל כך מנומסים בדרך כלל.
ובמקום לבחון את הסיפור הזה בצורה הגיונית, יחסית ומכבדת, עשינו מה שאנחנו עושים תמיד, נכנסים בכל הכח. בכל הכוחחחחח!
והישראלית המכוערת שחשבנו שהיא סגל, הצליחה להוציא מכולנו את הישראלים המכוערים שאנחנו, אבל אנחנו לעומתה היינו מכוערים באמת, וגם לא התנצלנו. זה היה קשה להסתכל. אולגה סגל גרמה לנו לחשוף את הגזענות, השנאה היוקדת, הבורות ו"הזעם הקדוש" שלנו, שמצדיק הכל, כולל אלימות ובעיקר מילולית. כל הקללות המזעזעת הן בסך הכל ביטוי לחוש הצדק המפותח שלנו, וכמי שיודעים בדיוק מה קרה, מה עשתה ומדוע, אנחנו מחויבים להביע דעה ולהסביר למה ומה צריך לעשות עכשיו.
בשם תרבות השיימינג הארורה שהשתרשה פה כל כך חזק, סגל הייתה צריכה לכל הפחות להיסקל בכיכר העיר. זה מה שחשבתם שמגיע לה, לא?
אנחנו הרי טלית שכולה תכלת, אנשים נאורים ומוסריים, ומעולם לא כתבנו את שמנו בראשי תיבות על תחנה שכוחת אל או על המושבים האחוריים באוטובוס. לא חרטנו ש"היינו פה" על שולחן בית הספר וגם לא טבענו את שמנו על בטון שעוד לא התייבש. לא עשינו כלום כדי להותיר את חותמנו בעולם בצורה ילדותית. לכן, מותר לנו לאחל לסגל איחולים שאי אפשר לחזור עליהם. אבל האמת היא שזה לא ממש משנה מה עשינו או לא עשינו. ברור שאנחנו מתנשאים על אולגה סגל, גם כשהייתה א' המזרחית הנבערת מדעת.
רק בגלל שהיא אישה? אולי
לקרוא טוקבקים למקרה האומלל של אולגה סגל, היה כמו לחזות בסצנה אכזרית ומדממת מ"בעל זבוב", שהציגה את האמת שלנו. האמת עלינו. הטבע האנושי חסר הרסן. הנה, תראו מי אנחנו באמת בלי פוליטיקלי קורקט. נמאס לנו כבר לשמור על פאסון, חייבים לשחרר את הזיוף הזה. כל הפייק של הפייסבוק, כל הפייק של האינסטגרם, מכסים על מי שאנחנו באמת - גזענים, קנאים ואנשים קטנים. התגובות האלימות כלפי אולגה סגל, הראו שוב איזו חברה שסועה אנחנו. כאילו הבחירות לא הספיקו לנו. איך מה שכל מה שהוא לא אנחנו או כמונו, הופך ללא ראוי ונחות. אולגה סגל הייתה למשך יומיים המטרה הקלה לכוון אליה את חיצי הרוע והרעל. להקיא עליה הכל, בעיקר את הגזענות כלפי מזרחיות ומזרחים ואת שנאת הנשים. כי כשמדובר באישה, מזרחית, בורה, עילגת ונלעגת, אישה שלא תחזיר לנו, שאין לה כוח, הכל מותר. היא חלשה מידי. אנחנו רגילים להשתלח בהם, אתם יודעים במי. לזה התווסף עליהום על הפוסט, פייק פוסט של מירי רגב, שאיש לא טרח לבדוק ולגלות שלא היא כתבה אותו, כי לתקוף את מירי רגב זה חלק מהנוהל.
סגל לא הייתה צריכה לעשות מה שעשתה, אבל בחיי, קצת פרופורציות. קורים במדינה ובעולם דברים חמורים בהרבה, עליהם אנחנו שותקים ושותקות. פגיעות בנפש ובגוף של יצורים חיים, בני אדם ובעלי חיים, פגיעות בטבע ובעולם הזה שהולך ומתפורר לנו בין האצבעות – אבל לא תהיה שום התנפלות על מי שהורסים את החיים שלנו לאט ובבטחה (כבר לא בזהירות כי אין ממי לפחד), כי זה נורא פשוט - הכי קל לפגוע בחלשים. בחלשה.
אז בפעם הבאה שתקראו ידיעה על "הישראלי המכוער" או "הישראלית המכוערת" שביישו אותנו בחו"ל, תחשבו שוב אם מה שאנחנו עושים כאן, בביתנו, אחד כלפי השני ואחת כלפי השנייה ברשתות החברתיות – לא הרבה יותר מבייש, מכוער ובזוי.