אתמול נקבע גזר דינו של קובי פרץ על העלמת מס של כ-6 מיליון שקלים. גזר הדין: שנתיים מאסר בפועל ו-175,000 ? קנס.

כעקרון, אין לי בעיה מהותית עם ההחלטה לשלוח מי שהעלים סכום כסף עצום שכזה למאסר ושנתיים לא נראים לי כמו הגזמה. רק שעונש על עבירה, כל עבירה, לא ניתן בחלל ריק. עונש ניתן לאדם בהתאם לחומרת העבירה ומשתנים רבים נוספים כגון יכולות ההשתקמות של האסיר, סיבת העבירה והרקע האישי, המשפחתי, הכלכלי והסוציאלי של הנאשם. ולפי מה נקבעת חומרת העבירה? מה נחשב לחמור יותר ומה נחשב לחמור פחות?

כל חברה קובעת את סדרי העדיפויות שלה. היא קובעת מה נורא בעיניה, על מה קשה עד בלתי אפשרי לסלוח ועל מה היא מסוגלת להבליג או להעניש לקולא. סדרי העדיפויות משתנים ממדינה למדינה ומתקופה לתקופה ומה שנחשב אצלנו לדוגמא כאמנות מותרת במסגרת חופש הביטוי עשוי להיות עילה לתקופת מאסר ממושכת במדינות אחרות.

אם כך, מה נחשב חמור בישראל? היכן ממוקם העונש של פרץ ביחס לעבירות אחרות שנעשות כאן חדשות לבקרים?

קובי פרץ

מחר עתיד להתכנס בית המשפט העליון לדון בערעור של הפרקליטות על גזר דינו של יניב נחמן שהודה והורשע באונס ובביצוע מעשה מגונה בכוח. גזר דינו, נכון לכתיבת שורות אלו, הוא 6 חודשי עבודות שירות.

נחמן הוא לא הראשון שמודה באונס ובביצוע מעשה מגונה ומקבל מהמדינה מתנה בדמות עבודות שירות. כבר לפני עשור הודה והורשע חייל בן 22 בביצוע מעשה מגונה בבת דודתו מאז מגיל 10 עד  גיל 13 וחצי. בעקבות המעשים, נקלעה הילדה למצוקה רגשית קשה. השופטים קבעו כי הצעיר ביצע את  המעשים בשל "אישיותו הילדותית" ושלחו אותו ל-6 חודשי עבודות שירות כי הוא "מגלה דאגה למתלוננת ולעתידה".

לפני כשנתיים, באחד מהמקרים המזעזעים ביותר שהיו פה, סרסר אב בבתו החורגת בת ה-14 והשתתף שלוש פעמים עם חבר שלו באונס של הנערה. בית המשפט הרשיע את החבר בביצוע מעשה סדום בנסיבות מחמירות ובמעשה מגונה בשלוש הזדמנויות שונות. על פי החוק הקיים, ניתן היה להטיל עליו קרב ל-10 שנות מאסר על כל עבירה, כלומר עונש מצטבר של עשרות שנים. אולם בית המשפט דן אותו לחמש וחצי שנות מאסר בלבד. הסיבה: הנאשם טען כי לא ידע שהיא קטינה ולא היה לו מושג שמדובר בבת של החבר שלו.

גם במקרים מתוקשרים יותר של אלימות נגד נשים זכו הנאשמים ליחס מקל מבית המשפט.

אסי דיין, הורשע בתקיפה של בת זוגו (עם סכין, כן?) וסגר עסקת טיעון במסגרתה לא ראה את הכלא מבפנים אפילו יום אחד.

דני ביטון, אביו של אייל גולן, גבר בן 61, הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בשורה ארוכה של עבירות מין בשתי נערות ובגירה אחת: הבאת אדם לידי מעשה זנות, ניצול קטינים לזנות, שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיות. והעונש? זהה לזה שקיבל פרץ: שנתיים מאסר בפועל.

דני ביטון

לאור העונשים המגוחכים והמבזים להם זוכים עברייני מין רבים בישראל, עונשו של פרץ נראה לא מידתי בצורה יוצאת דופן. בפער הזה, שבין סנקציות על עבירות מין לבין סנקציות על עבירות כספים אומרת מדינת ישראל שהעלמת כספים חמורה יותר מאלימות מינית ומאלימות כלפי נשים. כיסה של המדינה חשוב יותר מביטחונה ומרווחתה של 51% מאוכלוסייתה.

אבל לא רק בנשים עסקינן. גם בהשוואה לרבים אחרים שהעלימו כספים, עונשו של פרץ חמור לעין שיעור. רק לצורך הדוגמא, אהוד אולמרט, ראש ממשלה לשעבר, הורשע בקבלת שוחד בסכומים בלתי נתפסים. עונשו - שנה ותשעה חודשי מאסר בפועל.

אז למה בכל זאת קיבל פרץ את העונש הבלתי סביר הזה? בהכרעת הדין ציינה השופטת לימור מרגולין-יחידי ש"עדותו לא עוררה אמון. מדובר במי שבכל פעם שהקשו עליו בחקירות או בעדות, בחר לא לענות לשאלה ולהתפרץ על השואל, להעליבו, או לחזור על סיסמאות שחלקן נגע לתחושותיו לגבי החקירה והמשפט". במילים אחרות, השופטת לא מצאה בלבה רחמים על העבריין הזה והחמירה בעונשו.

לעומת זאת, בנותנם גזר דין מקל ביותר על יניב נחמן ציינו השופטים שהנאשם עבר הליך שיקומי וכי הוא מעוניין לפצות את המתלוננת. כמו כן, במהלך החקירה נחשפו זהותו ותמונתו של נחמן וחשיפה זו פגעה "פגיעה הרסנית ושלא לצורך בשמו הטוב, לאורך זמן וברמה שספק אם ניתן יהיה לתקנה בעתיד". במילים אחרות, לב השופטים התמלא רחמים על נחמן האומלל ששמו הטוב נפגע אנושות.

יניב נחמן

סביר להניח שנחמן, ילד שמנת מצפון תל אביב, יועץ השקעות, בעל תואר ראשון בכלכלה וניהול, בן לאם ד"ר לכימיה ולאב מהנדס, כריזמטי, אינטליגנטי, חתיך, בהיר ותכול עיניים יודע לדבר קצת יותר טוב מקובי פרץ. הוא יודע לומר את המילה הנכונה בזמן הנכון וכמובן, מציע חמלה לקרבנותיו. אין ספק, מדובר בצדיק. צדיק עם סם אונס בכיס.

לעומת זאת, קובי פרץ או כפי שרבים מכנים אותו - הערס מכפר שלם, בן זקונים למשפחה מרוקאית בת 11 נפשות, נשוי ואבא לשניים שמעביר כספים מדי חודש לטיפול באמו הקשישה ובאביו שמחובר למכונת הנשמה בבית אבות סיעודי, לא מעורר רחמים אצל איש. מגיע לו שייכנסו בו בכל הכוח. כבר ידעו שטחנות הצדק טוחנות לאט אבל לפעמים הן שוכחות לעשות אפילו את זה.