אמנון לוי: למה גברים ישראלים מבוגרים נישאים לילדות מאפריקה? למה לא, בעצם?
בתכנית האחרונה של 'פנים אמיתיות' בערוץ 10, אמנון לוי נסע עד לאפריקה כדי להבין למה גבר ישראלי בשנות ה-50 מתחתן עם ילדות בנות 13. רק שבשביל זה לא צריך תחקיר. התשובה די פשוטה. כי הוא יכול
עצמון שמחי, גבר בשנות החמישים לחייו, מתגורר בקניה, אפריקה כבר 17 שנה והוא אב ל-7 ילדים מ-5 נשים אפריקאיות שונות. את בת זוגו, ג'ויס, בת ה-23 הכיר לפני 10 שנים, חישוב פשוט מעלה שהיא הייתה בת 13 בלבד. אחד מילדיו, זכי, נולד לנערה בת 14. לוי אומר לו "לשכב עם ילדה בת 13 זה אונס". שמחי משיב לו: "לפי החוק הישראלי". לוי מטיח בו "אתה פדופיל!". שמחי לא מתרגש וגם לא נראה נבוך במיוחד. "פדופיליה זה מונח של העולם הראשון" הוא אומר לו, "פה זה העולם השלישי".
עוד באון לייף:
- סמיה בת ה-13 נישאה לגבר שמבוגר ממנה ב-21 שנה
- העיתונאית בת ה-16 שנלחמת בנישואי ילדות בהודו
- ילדה בת 8 לא מקיימת יחסי מין, היא נאנסת
אין שום דבר חדש בסיפור שמביא לכם אמנון לוי. כבר עשרות שנים גברים מהמערב טסים לחורים נידחים על פני הגלובוס ועושים בשטחים ובאוכלוסייה המקומית ככל העולה על רוחם. התופעה בה גברים בני 60 טסים לפוקט בתאילנד (כי פאד-תאי עולה 3 שקלים ולילה עם אישה עולה 30 שקלים) או לאחת ממדינות אפריקה (כי ילדות בנות 12 "מוכנות" להינשא לך וילדים מריחים לך את הגרביים במקום ללכת לבית ספר) מוכרת וידועה לכולנו. כתבו על זה אין ספור פעמים, הפיקו אין ספור תכניות ותחקירים וסרטים בנושא. ובכלל, קולוניאליזם זה מונח ישן.
מה בדיוק ניסה לבדוק אמנון לוי? למה גברים ישראלים עושים את זה? בשביל זה לא צריך תכנית תחקירים. התשובה די פשוטה. הם עושים את זה מאותן שתי סיבות שכלב מלקק לעצמו את הביצים - הראשונה, כי הוא יכול והשנייה, כי זה נעים.
קל להבין אותם. הגברים האלה הופכים לגברים מיליונרים ונחשקים בן לילה. באמצעות טיסה של כמה שעות, כל אפס מנתניה עם אלף שקל בעובר ושב הופך למלך של הכפר. כל גבר עלוב שהחברה המערבית הקיאה מתוכה הופך לחצי-אלוהים. ככה זה במקום בו הפשע, העליבות והעוני שולטים ביד רמה. אתה לא צריך להיות אדם מדהים או יפה או חכם או עשיר במיוחד. אתה רק צריך להציע קצת יותר ממה שיש למקום להציע. וזה לא הרבה, חברים.
ואיך מתרץ עצמון שמחי את הבחירה שלו להכניס למיטה (ולהיריון) ילדות בנות 13? אה, זה פשוט. פה זה העולם השלישי. ובעולם השלישי מתנהלים לפי קודים אחרים. לכל מדינה יש את החוקים שלה. עצמון שמחי בסך הכל מתאים את עצמו לסביבה. ממש כמו שבישראל אסור לעשן ג'וינט בבית קפה אבל באמסטרדם זה חוקי לגמרי. מה, לא? ובכלל, מה רע בלהחזיר קצת עטרה ליושנה? הרי פעם להתחתן עם ילדה היה מעשה טבעי לחלוטין. הנה, אחד הטוקבקיסטים של אמנון לוי פורש את משנתו:
לכאורה, הוא צודק. מיליוני ילדות ברחבי העולם נישאו כדת וכדין עוד בטרם הגיעו לבגרות. סבא שלי היה בן 19 כשנישא לסבתא שלי, אז בת 11. אם מתרגמים את זה להיום מדובר בחייל שמקיים יחסי מין עם ילדה בכיתה ו', משהו שנכנסים עליו לכלא ובצדק, מעשה לא חוקי, לא מוסרי, לא הוגן, לא לגיטימי, לא אנושי, לא הגיוני. אבל אז, בבגדד של ראשית המאה ה-20, לא רק שזה התקבל על הדעת, זה היה נורמטיבי לחלוטין. סבא שלי לא נחשב גבר מתעלל. הוא גם לא נחשב לגבר פדופיל. סבתא שלי לא נחשבה לקרבן. הוא והיא היו שני אנשים צעירים מאוד שעשו בדיוק מה שכולם מסביבם עשו. לא היו להם כלים להבין שמשהו כאן לא נכון, שילדה בת 11 צריכה ללמוד בבית ספר ולשחק עם החברות שלה ולגדול ולצמוח ולהתפתח לפני שהיא עצמה מביאה ילדים לעולם. לא היו להם את הכלים להבין שאדם בן 19 הוא כבר גבר צעיר ושהפער הנפשי והפיזי בינו לבין בת 11 הוא עצום ושמערכת יחסים זוגית צריכה לצמוח ממקום שווה או קרוב לשווה ולא מתוך פער עצום. לא הייתה להם די השכלה להבין את הנזקים החמורים של לידה עוד לפני גיל ההתבגרות. הם לא ידעו שמתים מזה או שידעו אבל לא הבינו שיש אופציות אחרות. תוחלת החיים הייתה נמוכה בהרבה ממה שהוא היום במערב. גיל 11 לא היה ראשית החיים כי אם קרוב יותר לאמצעם. וצריך להספיק לפני שמתים.
קשה להעמיד אותם למשפט בעיניים מערביות של המאה-21. קשה ובעיקר לא הוגן. יש לא מעט תופעות פסולות שמצליחות לזעזע אותנו היום אבל הרבה יותר נכון להניח את הזעזוע בצד ולהבין שהעולם מתקדם – גם אם בצעדים איטיים להחריד לפעמים – ושזה מה שחשוב באמת. אני זוכרת שקראתי ב'חדר משלך' של וירג'יניה וולף על העובדה שנשים מערביות בראשית המאה הקודמת, כשכבר ניתנה להן הגישה להשכלה, נאלצו להיכנס לספריות אקדמיות בליווי גבר בלבד. קראתי את הקטע הזה שוב ושוב ושוב. התקשיתי לתפוס שאנשים באמת האמינו פעם שאישה זקוקה לליווי של 'מבוגר אחראי' כדי להיכנס לספרייה. מה לכל הרוחות היא תעשה שם? תגנוב את הספרים? תפרוץ בבכי נסער? תקרא משהו שאסור לה לקרוא? איזה נזק כבר אפשר לגרום בספרייה? כאישה עם שני תארים אקדמיים מעולם לא הואלתי בטובי לעצור בפתח הספרייה של האוניברסיטה ולהודות למזלי הטוב על שניתנה לי הזכות לצלם מאמר. זה היה נראה לי טבעי. אבל לא, זה לא טבעי. וזה לקח הרבה מאוד שנים. מישהו פעם באמת האמין שכדאי שנשים לא ייכנסו בשערי האקדמיה. מישהו פעם באמת האמין שהומוסקסואליות היא פשע שיש לשבת עליו בכלא או למות. מישהו פעם באמת האמין שצבע עור כהה מעיד על מוח לא מפותח. מישהו פעם באמת האמין שילדה בת 11 כשירה לנישואין ולמין ולהולדה.
גם היום יש לא מעט מקומות בעולם בהם האמונות והתפיסות הללו ואחרות עדיין קיימות. בערב הסעודית לנשים אסור לנהוג, באיראן הומוסקסואלים נתלים חדשות לבקרים. נישואי ילדות רווחים במרבית מדינות העולם השלישי. ההבדל העיקרי הוא שהיום יש לא מעט גופים שנלחמים בתופעה. המלחמה הזו נושאת פירות והיא מבורכת בעיניי. לא, לא מתוך רצון להפוך את העולם השלישי לראשון. אין לי שאיפה שהמזרח יהפוך למערב מחר בבוקר אבל יש מספר נושאים פוגעניים עם השלכות קשות בהם חובה להילחם. אחד מהם הוא נישואי קטינות שמונעים השכלה ובריאות ממיליוני ילדות ברחבי העולם. גם מדינות נחשלות מאוד הבינו את זה ובמרבית המקומות בעולם ישנו איסור מפורש בחוק על נישואין כאלה. רק שהפער בין החוק לחברה גדול והאכיפה לא באמת מתקיימת. ייקח עוד מאות שנים כדי להתאים את התפיסות החברתיות לחוקים. אבל זה קיים והעולם כן הולך לכיוון הזה.
ואז מגיע עצמון והחברים שלו ורוצה "להחזיר עטרה ליושנה". הוא רוצה את העולם של פעם. פעם הכל היה נעים.
מה ההבדל?
ההבדל הוא שעצמון שמחי יודע מה הוא עושה. הוא יודע את ההשלכות. הוא לא יכול להתעטף בבורות ובנחשלות ובהעדר השכלה. הוא יודע שאפשר גם אחרת. הוא הגיע ממקום בו הנורמה היא אחרת. הוא פשוט לא רוצה אישה ששווה לו, שיש לה אמירה ונוכחות וכוח. הוא לא רוצה להתמודד עם אישה שדורשת, שחולמת, ששואפת. הוא רוצה ילדה שאין לה ברירות, כזו שאפשר להגיד לה 'שבי, לכי, תתפשטי, תרחצי, תנקי, תסתמי'. ילדה אומללה שעצמון שמחי הוא העתיד הכי טוב שהיא יכולה לייחל לעצמה. שמחי רוצה "לחזור לפעם" ולי עצמי, אין עם זה בעיה מהותית. רוצה לחזור לפעם? רוצה לחיות כמו סבא וסבתא שלי? בכיף.
מחק את חשבון הפייסבוק שלך (בדקתי, יש לך שלושה), סגור את חשבון הבנק שלך, אל תתקשר למשפחה שלך כל יומיים (אתה יודע איך זה, כשחיים באפריקה אין כסף להתקשר כל רגע מעבר לים), וותר על כרטיסי טיסה ודרכון, זרוק את שנות לימודייך בבית הספר לעזאזל, חיה ברמת החיים של המקומיים, תאכל כמותם, תגור בבית מתפרק, עשה את צרכייך כפי שהם עושים אותם, וותר על טכנולוגיה מתקדמת, כשאתה חולה אל תמהר להסיע את עצמך לבית חולים ראוי, טפל בעצמך באמצעות הרפואה המקומית ואם מחלתך מתעצמת, קבל את מותך בשלווה, חיה את חייך בלי תקווה ובלי אפשרויות ובלי עתיד. באפריקה התנהג כאפריקאי.
רצית עולם שלישי, לא? בבקשה. קח אותו כמו שהוא.
אבל אתה לא רוצה, נשמה. אתה רוצה לקחת את הפריבילגיות של העולם הראשון ולערבב אותם עם "הפריבילגיות" של העולם השלישי. אנחנו יודעים היטב שאם תחלה וחייך יהיו בסכנה, אתה תגייס את כל ההשכלה והכלים שרכשת במערב כדי להציל את עצמך. אתה תעזוב מהר מאוד את קניה למקום שיעניק לך את הסיוע הרפואי הכי טוב שאתה יכול לאפשר לעצמך וזה לא רופא הכפר, נכון? כלומר, כשזה מתאים לך אתה חלק מהעולם השלישי וכשלא, אז תמיד אפשר לחזור לעולם הראשון. למה שאתה רוצה, חביבי, יש שם. זה נקרא 'ניצול'. וגם לך יש שם. זה נקרא 'חלאה'.