אחת לכמה חודשים עולות הוועדות להפסקת הריון לסדר היום הציבורי. לצד הדיון הפילוסופי-משפטי-חברתי-הלכתי המתיש על זכות האישה על גופה מול זכותו של העובר לחיים מתקיים דיון על עצם קיומה של ועדה כזו, על הרכב הוועדה ועל העלויות הכלכליות של הפרוצדורה. חברות כנסת וארגוני נשים מנסות לבטל אותן לאלתר או לפחות לצמצם את פעילותן כך שלא כל אישה שנכנסה להיריון תאלץ להתייצב מול שורת אנשים שאינה מכירה ולהסביר להם מדוע החליטה לבצע בגופה שלה הליך רפואי.

לתומי האמנתי שכבר שמעתי הכל בנושא אבל בתכנית הבוקר של קשת ששודרה היום (ה') גיליתי אחרת. את ניב רסקין, המגיש הקבוע של התכנית, החליפה הבוקר נסלי ברדה ולאולפן הוזמן עו"ד אילן בומבך שמייצג גבר העונה לשם אורן מרגלית.

ומיהו אורן מרגלית, אתם שואלים? ובכן, לדברי עורך דינו מדובר באיש עסקים צעיר ונורמטיבי, בן 30, רווק ללא ילדים המחלק את יומו בין לימודיו בישיבה ובין עסקיו. למר מרגלית יש כנראה קצת יותר מדי כסף וזמן פנוי אז הוא שם לעצמו למטרה לטפל בדברים בחברה הישראלית שלפי השקפת עולמו זקוקים לתיקון.

עד כאן רעיון נהדר. יש רשימה ארוכה של דברים שזקוקים לתיקון בחברה הישראלית וכמה נחמד שיש מי שאכפת לו והוא מוצא את הזמן, החשק והממון להתעסק במשהו מתוך הרשימה הזו. ומה דורש תיקון בחברה שלנו, לדידו של מרגלית?

ובכן, הוועדות להפסקת היריון.

מרגלית מאמין שהוועדות להפסקת הריון מועלות בתפקידן. הוא מבקש להחמיר את ההשגחה על הוועדות ולהגביר את השקיפות בנעשה בהן. לפי תפיסת עולמו, יותר מדי נשים בישראל מקבלות אישור לבצע הפלה ויותר מדי עוברים לא הופכים לילדים וילדות. אם למעלה מ-99% מהבקשות מאושרות ללא שום בדיקה, כפי שהוא טוען, אז בעצם הוועדות הללו מהוות מעין "חותמת גומי". בנוסף, טוען מרגלית באמצעות עו"ד בומבך, בוועדות מתקיים ניגוד עניינים כיון שפעמים רבות אלה שיושבים בוועדות הללו הם אותם רופאים שמאוחר יותר מבצעים את ההפלות.

מלבד עו"ד בומבך הוזמנה לאולפן גם ח"כ תמר זנדברג ממרצ וכך יושבות להן באולפן שתי נשים וגבר להוט אחד שמנסה להסביר להן את העתירה הביזארית של מרשו. תאמרו "נו מילא, הוא עו"ד. הוא רק מייצג את מי שמוכן לשלם" אבל נראה שלעו"ד בומבך דווקא יש עניין אישי רב בתביעה הזו. סביר להניח שהוא חולק עם הלקוח שלו את אותה תפיסת עולם בדיוק.

"אתה לא מצויד ברחם" מטיחה בו נסלי ברדה והוא משיב בלי להתבלבל: "אני לא מצויד ברחם אבל אני מצויד במידע". ומאוחר יותר בדיון מוסיף: "אישה צריכה להיות מודעת מה זו הפלה! היא צריכה להיות מודעת למה זה אומר! לפעמים היא לא מודעת! לפעמים היא עושה את זה כתוצאה של מצב כלכלי..."

נשמה טובה, עו"ד בומבך. האישה לא יודעת ומי אם לא הוא והלקוח שלו יסבירו לה.

מאין הרעיון האווילי, המופרך, המתנשא וההזוי שאישה לא מודעת להפלה, למשמעותה ולהשלכותיה? כמובן, ייתכנו מקרים של נערות צעירות מאוד שנכנסו להיריון והידע שלהן בכל הנוגע למין, הפלה, הורות וכו' מועט מאוד אבל ברוב המוחץ של המקרים, אישה שנכנסה להיריון בטעות דווקא יודעת. הו, היא יודעת היטב. היא יודעת ברמה הפיזית והנפשית ברמה שאתה, מר בומבך, לעולם לא תדע. היא יודעת כי זה הגוף שלה, כי העובר הזה צומח בתוך הבטן שלה, היא יודעת כי היא מסתובבת איתו לכל מקום ואין שום רגע אחד, גם לא כשהיא ישנה, בו היא יכולה להניח אותו בצד.

היא יודעת כי היא יכולה לגלוש בגוגל ממש כמוך ולקרוא על כל שלבי התפתחות העובר, היא יודעת כי היא גם ראתה סרטים וקראה עיתונים וגם היא מתעוררת בבוקר לאותו עולם אליו אתה מתעורר ויש לה גישה לכל האינפורמציה שפרוסה לפנייך. היא יודעת כי חברה שלה כבר עשתה את זה, כי אמא שלה עשתה את זה, כי אחותה הגדולה, כי השכנה בקומה למטה, כי היא סיכמה חומר עבור מישהי מהלימודים שהפסידה כמה שיעורים כי היא עברה הפלה וכאב לה אז היא נשארה בבית.

היא יודעת.

מה גורם לך לחשוב שאתה יודע טוב יותר?

"אני חותמת לך שהיא עושה את זה במודע", אומרת לו נסלי ברדה את המובן מאליו תוך שהיא משתדלת ממש לא לגלגל מולו עיניים במיאוס. ואז יוצא המרצע מן השק: "לאבד עובר? זו נטילת חיים! זה לא פשוט! היהדות רואה בזה רצח!", זועק עו"ד בומבך. ובכן, השאלה איננה מה האישה יודעת או לא יודעת אלא האם היא חולקת עמו את אותה תפיסת עולם לפיה הפלה= רצח. כשח"כ זנדברג עונה לו ברוגע יחסי ש"אישה לא תנהל את גופה לפי עקרונות ארכאיים מלפני 2500 שנה. זו לא מדינת הלכה" שולף העו"ד את הטיעון הכי עתיק בספר: "ומה יקרה אם היא תתחרט?! זה הרי בלתי הפיך!"

הוא, אגב, צודק. זה באמת בלתי הפיך. הוא רק שוכח שגם ילדים זה בלתי הפיך. אי אפשר לעשות אותם ואז להגיד "אתם שומעים? ניסיתי וגיליתי שזה לא בשבילי. אין לי את המשאבים הכלכליים, הנפשיים לגדל את הילד הזה, אפשר להחזיר?". אם אתם מאלה שעדיין טוענים בתוקף שעוד לא נולדה האמא שהתחרטה על שהפכה לאם אתם מוזמנים לקרוא את ספרה של ד"ר אורנה דונת, "בכייה לדורות" העוסק בחרטה על אמהות או סתם להסתכל סביב ולראות שהעולם הזה עמוס בהורים גרועים ובילדים מוזנחים שאי אפשר להחזיר לשום מקום.

אז כן, הפלה זה בלתי הפיך והבאת ילדים לעולם זה גם בלתי הפיך ואפשר בהחלט להצטער על שניהם.

בדבר אחד אורן מרגלית צודק- יש בעיה עם הוועדות להפסקת היריון. בנוסף, אין לי בעיה לקבל את הטיעון לפיו מדובר בסתם חותמת גומי שעולה כסף. המסקנה שלי היא שצריך לבטל את קיומה של הוועדה הזו ויפה שעה אחת קודם או כמו שניסחה את זה היטב ח"כ זנדברג: "העובדה שכל אישה בישראל שרוצה לעבור הפלה צריכה להגיע לוועדה מקוממת ואת זה צריך להעביר מהעולם או לכל הפחות לצמצם ככל האפשר".

אני לא מודאגת יותר מדי מהבג"צ המיותר הזה ומאמינה שבית המשפט יזרוק אותו מכל המדרגות. מה שכן, מוטב היה לו אורן מרגלית היה משקיע את האנרגיה, את הכסף ואת הזמן בארגונים והעמותות שעושים עבודת קודש בניסיון להציל את כל הילדים האלה שאמא שלהם אמנם החליטה לוותר על הפלה ולתת להם חיים אבל לא הצליחה בשום שלב להיות אמא.

תגיות , , ,