זה היה צפוי שמתישהו קמפיין MeToo# ימשוך גם כאלו שמעוניינים לגזור על גבו קופון, או לכל הפחות לייצר לעצמם הילה אקטיביסטית. ואכן, בשבועות האחרונים אנחנו רואים לא מעט חברות שמנסות להתחנף ללקוחות על ידי סלוגנים יעני פמיניסטים, שהם בעיקר מאוד ריווחים. אבל מה שה"ספורטס אילוסטרייטד" בחרו לעשות הוא ככל הנראה הדבר הבזוי והציני מכולם.

אין צורך להציג את גיליון בגדי הים השנתי של המגזין. לאורך השנים כמעט כל אישה שנמצאת בפסגה התארחה בו, החל מטיירה בנקס ועד לבר רפאלי. ב-2016 עשה המגזין היסטוריה כשהוא שם על השער את דוגמנית הפלאס סייז אשלי גרהאם. אמנם היה מדובר באקט פורץ דרך, אבל בסופו של דבר, כמו כל עסק אחר, המגזין ביקש להצטרף לטרנד שהיה חם באותה השנה - קריאה לדימוי גוף שפוי יותר – ועל ידי כך למשוך דעת קהל חיובית לגיליון בעייתי, שכבר שנים מופנים כלפיו חצי הביקורת.

השנה, שנת ה- MeToo#, כבר די ברור לכולם שאף מגזין לא יכול להרשות לעצמו סתם להניח על דפיו נשים עירומות בלי שום ביסוס או הצדקה, ועוד להישאר בחיים. לכן ישב צוות המגזין, שהשנה גם היה מורכב רק מנשים (כדי שחס וחלילה אף פמיניסטית לא תתלונן על כך שמדובר במוח הגברי המעוות?) והגיע למסקנה מהפכנית: אם אי אפשר להילחם בקמפיין, בטח אפשר להשתמש בו. נשים עירומות זו החפצה? אז בואו ניתן לנשים את הכוח להתפשט בעצמן. וכך, בגיליון החדש, נשים לא "מופשטות". הו, לא. בגיליון החדש הנשים בחרו להתפשט. בעין הבלתי מזוינת שלנו התוצאה תראה אותו הדבר: אישה עירומה שאיכשהו אמורה למכור בגד ים. אבל לרגע אל תשכחו שבעצם מדובר באקט של שחרור וכוח.

לצורך פרויקט הדגל של הגיליון, שעונה לשם "במילים שלה", נבחרו שלוש נשים שמייצגות עשורים אחרים ותחנות זמן שונות: דוגמנית העבר העדיין מהממת פאולינה פוריצקובה, דוגמנית הפלאס סייז והיזמית רובין לאוולי והדוגמנית המתחילה סיילור ברינקלי קוק, שהיא גם הבת של כריסטי ברינקלי (שבעצמה הצטלמה לגיליון של שנה שעברה, בגיל 63). הרעיון היה להראות שיופי יכול להגיע בכל גיל ובכל מבנה גוף. עורכת הגיליון, מ.ג'י דיי, אמרה בראיון ל"וניטי פייר": "למה אנחנו אומרים לעצמנו שיש רק סוג אחד של אדם שראוי להיות מוערך? זה בולשיט, וכולנו יודעים את זה, וכולנו חיים את זה, אבל בכל זאת ההנחה הזו ממשיכה להיות מופצת בתקשורת".

I couldn’t be more excited that today the @si_swimsuit project IN HER OWN WORDS (IHOW) that I and an insanely group of talented women have been working on for almost a year finally came out!!!! This is just a teaser!!! So much more of this to come. The unbelievable crew, to ou I am so grateful, couldn’t have done a single day of this without you - @marymguthrie @robynlawley @sailorbrinkleycook @campbellritchie @frankelfresh @avarikki @justinewarwick @joannagiunta @alyssaconroy - you helped bring this thing to life. @mj_day and @si_swimsuit I couldn’t have dreamed of a better platform for this. MJ thank you for believing in me, trusting my creative and pushing me to make this the best it could possibly be. I’m humbled, honored and grateful beyond my own words. WE DID IT!!!! #OWNIT #IHOW @paulinaporizkov Thank you to @vanityfair @goodmorningamerica and of course @si_swimsuit swim daily for the amazing coverage and articles this morning!

A post shared by Taylor Ballantyne (@taylorbphoto) on

כאמור, שלוש הנשים השונות לא סתם התפשטו, אלא הן התפשטו ואז הן בחרו מספר מילים שמייצגות אותן כדי שיכתבו על גופן, למשל "אמא", "אמנית", "טבעית", "אמתית" וכו'.

פוריצקובה גם ניסתה להסביר שהעירום הפעם הוא לא עירום רגיל "אלא זה כאילו 'את עירומה ואת מראה לי את הדרך שאת רוצה שאני אראה אותך', שזה אפילו עוד יותר מעירום...רציתי להגיד שאני לא מתביישת בגופי ואת לא צריכה להתבייש בגופך, לא משנה באיזה גיל את".

 

גם לוואלי ניסתה להסביר את ההשתתפות שלה בפרויקט: "הבת שלי גדלה בעולם הזה עכשיו ואני רוצה שהיא תאהב את מי שהיא, כי זה כל כך חשוב. אם היא תבוא אלי ותגיד לי 'אני לא מרגישה בנוח עם הגוף שלי', אני לא יודעת מה אני אעשה, אני אמות מבפנים. אנחנו נשים ואנחנו אנושיות, יש לנו סימני מתיחה, יש לנו 'לחמניות', יש לנו צלוליטיס -  זה הכל חלק מהגוף שלנו. אנחנו הופכות להיות כל כך אובססיביות לגבי החיצוניות שלנו, שאנחנו לא מקדישות שום מחשבה למה שעובר לנו בראש. אני רק רוצה שכל הבנות שם בחוץ ידעו שהן כל כך יפות וכל כך מיוחדות".

ברינקלי קוק הוסיפה ש"זה היה מאוד מיוחד לקחת חלק בזה ולהתחיל לבטא את עצמי ללא צנזורה. אחרי שהמילים נכתבו על גופי העירום והגעתי לשלב הבא של חשיפה, כמובן שהרגשתי מאוד סקסית, אבל גם הרגשתי יותר מחוברת לרגשות שלי וזה עזר לי לקבל את עצמי".

וואו, כמה מילים גבוהות והסברים לפרויקט שבסופו של דבר שוב מביא לנו נשים עירומות שמאוד נהנות לשכב על הרצפה וללטף את עצמן. הניסיון להראות כאילו הם פונים להרבה סוגים של יופי הוא כשלעצמו מגוחך, משום שלא כל הנשים המבוגרות זוכות להזדקן כמו פאולינה פוריצקובה, ומספר דוגמנית הפלאס סייז שזכו להצלחה כמו של רובין לאוולי הוא עדיין די אפסי (למעשה, מי חוץ מאשלי גרהאם הצליחה לעשות את זה?).

אך כמובן שזה פחות חמור מהניסיון הנואש לכפות את קמפיין MeToo# על הפרויקט. איך בדיוק? כי על פי דיי, הפרויקט "הוא על לאפשר לנשים להתקיים בעולם מבלי להיות מוטרדות או מבלי להישפט, לא משנה איך הן אוהבות להציג את עצמן". כלומר, נשים עדיין יכולות להיות עירומות וסקסיות, מבלי שהן יסבלו מהטרדה. האמרה הזו בהחלט חזקה – אכן, יש לנו את הזכות להיות מי שאנחנו רוצות מבלי שנחשוש ממבטי זימה או חמור מכך – מידיים לא רצויות. אלא שהפרויקט הזה לא באמת לקח נשים רנדומליות שאוהבות ללבוש חשוף ומעוניינות לשאת עליהן את ההצהרה הזו. הוא שכר דוגמניות ששילמו להן כסף על מנת שיתפשטו ויכתבו על גופן מסרים, תוך שהן נמרחות על הרצפה אל מול המצלמה. זה אולי לא ניצול שלהן, כי זו עבודה והן מספיק בוגרות על מנת להחליט אם הן מוכנות לקחת אותה, אבל מפה ועד לאמרה נוקבת על שחרור הנשים, הפער עדיין גדול.

מאז ומתמיד גיליון בגדי הים של ה"ספורטס אילוסטרייטד" השתמש בעירום נשי על מנת לגלגל עוד כספים ולמשוך עוד תשומת לב, ולרגע אל תטעו: זה בדיוק מה שהוא עושה גם עכשיו, רק עם סיסמאות שמנסות להצדיק את כל העירום הזה.