בשיאו של חודש יולי, הלכתי ביחד עם ארבעת הקטנים לבריכת המושב, בתקווה שהארטיקים הנוטפים והמים הצוננים ישכיחו ולו במעט את השעמום והריבים.

שם, על הדשא, הבחנתי באב שישב עם בנו ובלי להתבלבל שלף סיגריה מעל ראשו הקטן תוך שהוא אופף אותו בעשן ובסירחון ומרעיל את דמו. כמובן שכל שנותר לי הוא להזדעזע. "הי", חשבתי לעצמי "שכל אחד יגדל את הילדים שלו כמו שהוא מאמין, לא"? . ובכן, כן. עד שזה מגיע לילדים שלי. כשהוא התקרב אליהם ביקשתי בנימוס שלא יעשן לידם. אחרי הכל זו אמנם מדינה חופשית אבל עישון במקום ציבורי כבר מזמן אינו חוקי, ובינינו – טוב שכך. מדוע ילדים אמורים לשאוף חומר רעיל רק כי למישהו מתחשק להעסיק את הפה שלו בעיסה הדוחה הזאת?

ולמה אני מספרת לכם את זה? הו, בואו נדבר רגע על חיסונים. הרי לא נדיר למצוא היום הורים שבוחרים לא לחסן את הילדים שלהם. ואתם יודעים מה, אני אפילו לא מאשימה אותם. הרשת מלאה בסרטוני הפחדה או בהסברים לכאורה מלומדים (ה"לא מחבקת עצים" הידידותית, זוכרים?), שמסבירים להורים שחיסונים זה רע: שהגוף האנושי מסוגל להתגבר לבד על כל מחלה, שמחלות ילדות הן "קלות", שחיסונים עלולים לגרום לאוטיזם ושהכל זה אינטרסים של חברות התרופות.

ובעוד אלה משכנעים אחרים (ובעיקר את עצמם) בצדקת דבריהם הבלתי מבוססים, הם עושים משהו חמור הרבה יותר: מעבר לעובדה שהם פשוט מסכנים ילדים בסיבוכי מחלות קשות ואף במוות, הם גם גורמים לכך שאחרים שלא יכולים להגן על עצמם, יפגעו. אני מדברת על ילדים מתחת לגיל שנתיים שלא סיימו את שגרת החיסונים שלהם, על אוכלוסייה מבוגרת שמערכת החיסון שלה לא בשיאה, על ילדים שכן חוסנו אבל נמצאים באחוז הקטן שהחיסון לא מגן עליהם  (רוב החיסונים מגנים על כ 95%-97% מהאוכלוסייה) ובעיקר – על ילדים חולים שאין להם אפשרות להתחסן ושהגוף שלהם חלש.

כבר שבוע שמדינה שלמה חושבת על התינוקת הזו שמתה בירושלים. בהמשך הגיעו דיווחים על שתי תלמידות תיכון בקצרין ומורה מאשדוד. והיו גם 60 פגים בפגייה של בית החולים שערי צדק בירושלים שנאלצו לקבל טיפול מניעתי מחשש להידבקות בחצבת. על פי גורמים בבית החולים, אביו של אחד הפגים ביקר בפגייה ומספר ימים לאחר מכן אובחן בחצבת. כמה שבועות לפני כן היה מראה חמור לא פחות, לאחר שילד אשר שהה במחלקה האונקולוגית בשניידר יצא מבית החולים ואובחן כחולה חצבת, זאת לאחר שנחשפו אליו ילדים חולים אחרים. מכיוון שמדובר באחת המחלות המדבקות ביותר בעולם, וכיוון שהילד הזה שהה במחלקה שבה מאושפזים ילדים בעלי מערכת חיסונית חלשה, הסיכוי שאחד מהם נדבק בה כבר גבוה מאוד.

ואני שואלת את עצמי – למה זה מגיע להם? מי מגן עליהם? רק מפני שאיזו אמא "לוגית" ש"קראה מחקרים" החליטה שילדים לא צריכים להתחסן ילדים כאלה מסתכנים במוות? רק כי מישהו שמשווק ויטמין C החליט שאין לו דרך מתוחכמת יותר לשכנע אנשים שזה מה שיעזור לילדים שלהם להיות בריאים (זה לא, ממש לא).

נחזור אחורה רגע לטענות שלה ושל חבריה ל"ברירה הטבעית": האם אכן הגוף האנושי מסוגל להתגבר על כל מחלה? התשובה: לא תמיד. ראשית, כדי להתחסן באופן טבעי נדרש להיות חולה במחלה. שנית, גם מחלות ילדות שידועות כ"תמימות" יכולות לגרום לתופעות קשות שכרוכות לעיתים בשימוש באנטיביוטיקה (בינינו, לא האמצעי הכי "טבעי" להתגבר על מחלה), והחמור מכל: יש היום ילדים לא מחוסנים שפשוט מתים בכל יום ממחלות שכבר מזמן היו יכולות להיעלם מהעולם כמו חצבת למשל שאחד עד שניים מתוך אלף ילדים שחולים בה יפתח דלקת קרום המוח מסכנת חיים. אתם קולטים את זה?

נמשיך: חיסונים גורמים לאוטיזם? אלפי מחקרים שבדקו את הטענה המופרכת הזאת הוכיחו שזה פשוט לא נכון. מה כן? לצערי יש ילדים בעולם שמאובחנים כאוטיסטים. באופן סטטיסטי, חלקם גם מחוסנים. אבל מתוך זה להסיק שחיסונים גורמים לאוטיזם זה בערך כמו להניח שחיסונים גורמים לילדים לאהוב קישואים. (מה אתם יודעים! הילדים שלי חוסנו וכולם אוהבים קישואים). ולגבי הטענה האחרונה שהזכרתי: האם חיסונים הם אכן אינטרסים ריווחים של חברות התרופות? ובכן – אני מאוד מקווה שכן. אף אחד לא עובד בחינם. אגב, מי שהעלה את הטענה המגוחכת הזאת שכח לציין שהרווח שיוצא לחברות התרופות מטיפול באדם חולה גדול פי כמה מזה שהן ירוויחו על ייצור החיסון שמונע אותה. אבל הי, זה סתם עוד פרט קטן.

בשורה התחתונה, אני מציעה שלא תמהרו להקשיב לכל מי שמוכר לכם לוקשים. בפעם הבאה שמישהו אומר לכם שחיסונים זה רע תבקשו לראות הוכחות מח-ק-ריות! לא ספקולציות ולא נעליים.

אה כן, ועוד משהו – עד שתעשו את זה, תרחיקו בבקשה את הילדים שלכם מהילדים שלי.

 

תגיות , , ,