הרבה מילים כבר נשפכו על רפורמת הנשק של שר לביטחון פנים, גלעד ארדן. ארגונים גדולים כבר הצביעו על כך שמשהו פגום ברפורמה שמשווקת באמתלה של הגנה על הציבור ושברור כבר עכשיו שתוצואותיה יהיו יותר מעשי רצח. כלומר זו רפורמה שבעקבותיה יגדלו ולא יקטנו מספר מקרי המוות, לא מפתיע בהתחשב בכך שמזרימים אל האזרחים כמויות אדירות של אקדחים, מכשיר שכל הפונקציה שלו היא לקחת חיי אדם.

מי שעבר טירונות רובאי 07 לא יוצא ממנה עם מיומנות בשימוש באקדח. לא לזה היא הייתה מיועדת הטירונות. רפורמת ארדן בעצם מעניקה כאן כלי ירי למי שמעולם לא למד להשתמש בו, ודאי לא בשטח בנוי, בסיטואציה אזרחית ובתוך קהל. ארועים אחרים בהם אזרחים חמושים ניסו לנטרל מחבל הסתיימו לעיתים קרובות מדי בפציעה של חפים מפשע, עוברי אורח או מי שזוהו בטעות כמחבלים וקיפחו את חייהם בגלל רמבואים נלהבים שקודם ירו ורק אז ביררו. אני מפחדת מגזענים עם אקדח שיורים באנשים כהים מהם כי אני רואה איך בארה"ב, רק להיות שחור כבר נהייתה עילה לירות בלי אזהרה.

וצריך לדבר על העובדה שמסתמכים בנושא הכשירות הנפשית והרפואית אך ורק על הצהרה של המבקש וחתימה של רופא המשפחה שלא כל המידע הרפואי חשוף לפניו, למשל, המידע הרלוונטי ביותר, על אשפוזים פסיכיאטרים בעבר א על תרופות פסיכיאטריות וזאת מטעמי צנעת הפרט. זאת אומרת, שמבקשים מהרופא לחתום שהוא לא מכיר מידע שממילא אין לו אפשרות לבדוק. מטריד במיוחד בהתחשב בכך שמי שזומם להרע, לא סביר במיוחד שיענה בכנות על השאלות "האם סבלת מבעיות נפשיות?" ו"האם אושפזת על רקע פסיכיאטרי?" גם אם זה אכן נכון. וממילא רוב מי שרוצח את אשתו לא עושה זאת בגלל בעיה נפשית. רוב הרוצחים שפויים לחלוטין ויודעים להצדיק ראציונלית את ההחלטה שלהם לקחת חיים, אבל הרפורמה של ארדן לא דורשת לראיין אף אחד. היא נותנת נשק לאנשים בלי לשאול אותם אפילו למה הם צריכים אותו.

וכאן טמונה בעיה נוספת: החיילים שעוברים הכשרת רובאי 7 הם רבים מאד. יותר מחצי מיליון גברים במדינה הזו יהיו רשאים עכשיו לקבל נשק בלי בירור מעמיק, בלי ראיון ויותר מזה- בלי תמיכה. מי ששירת במקומות שמשרתים בהם מי שעברו הכשרה אינטנסיבית כזו רואה הרג ואלימות כל יום. זורקים עליו בקבוקי תבערה ואבנים, יורים עליו והוא יורה בחזרה, מנסים להרוג אותו וגם הוא מנסה. בשנים הכי רגישות שמעצבות את האישיות אנו שולחים נערים מאבא ואמא שלהם להלחם עד מוות. לחזות בחברים נהרגים, בגופות מרוטשות ולהיות חודשים ושנים תחת איום מוות מתמיד ובלי שום תמיכה פסיכולוגית, בלי הכרה בנזק ובלי מעקב. צה"ל היה ונשאר פס יצור לפוסט-טראומה (הלם קרב בלשון העם) והטאבו על טיפול פסיכיאטרי ונפשי, חוסר המענה והתורים הארוכים עד שפוגשים מומחה, יצרו בעיה שעכשיו השר ארדן, שופך אליה אלפי אקדחים.

זמינות אקדח מעלה את מספר המתאבדים גם אצל בעלי האקדח וגם אצל מי שמסביבו (כולל קטינים). כשיש אקדח, התאבדות הופכת לאופציה זמינה ואפילו פשוטה. זה פתרון שאורב ברקע, קל מדי והופך בידי אדם עם טראומה לצל שהולך איתו לכל מקום ופותח דלת למוות כתרופה לכאב.

זה חלם אמיתי מצד אחד לשלוח אנשים לסיטואציות אבסורדיות בהם ניזוקים נפשית, למנוע באזרחות את הטיפול שלו אנשים זקוקים ולהמשיך לקצץ ולהפריט את מערך בריאות הנפש במדינה הזו, לפגוע בו במקום להרחיב אותו, להתבצר בבורות לגבי בעיות נפשיות, להאשים את הסובלים מהם, לגנות אותם ולבייש אותם ואז לפתוח להם את האופציה להכניס לחיים שלהם אקדח. האם מה שיקרה הלאה הוא באמת הפתעה?

בסופו של יום זה כבר ברור, הרפורמה הזו היא שגיאה איומה והיא נכשלה כבר מרגע השקתה, כי אם מטרתה להציל חיי אדם, אין לה סטטיסטית שום סיכוי. יותר אזרחים ישראליים חפים מפשע ימותו ממנה מאשר מחבלים. הסיבה היחידה שארדן הכריז עליה היא פופוליזם. לו באמת רצה לשפר את בטחון הציבור היה משקיע כסף בתגבור כח האדם המתדלדל במשטרה והגברה של מיומנות כוחות הבטחון, במקום לסמוך על אזרחים לעשות את העבודה בשבילו.

תגיות , , , , ,