אמש נישאו לוסי אהריש וצחי הלוי, בחתונה מפתיעה שהסעירה את המדינה כולה. כנראה שהשילוב בין "אישה" ל"ערביה" מוציא מהישראלים הרבה רפש, ונראה שזו לא הפעם הראשונה או האחרונה שזה יקרה. הדבר הכי לא מפתיע בחתונה המפתיעה של אהריש והלוי אתמול, היה גל התגובות הגזעניות ששטפו את הרשת. הן, ובראשן הציוץ האומלל של ח"כ אורן חזן ("לוסי פיתתה נפש יהודי") הזכירו לכולנו שבישראל 2018 זוגות מעורבים עדיין נחשבים מוקצים, וכנראה שההחלטה לשמור את הקשר מתחת לרדאר, הייתה נכונה.

הטוקבקים האלימים שנורו כחיצים מורעלים עם פרסום דבר החתונה, לא שונים מטוקבקים אחרים שאנחנו רגילות לראות בתגובה לסיפורי אהבה בין אנשים מדתות שונות, אך מה שהיה מעניין לגלות הוא שברבים מהמקרים, האש הציבורית מופנית כלפי האישה יותר מאשר לגבר, ולא משנה אם היא יהודייה או ערביה. המסרים השמרניים והממשטרים חוזרים על עצמם שוב ושוב, כשבראשם עומד החשש "מה יהיה על הילדים”. לדאגה לעתיד הצאצאים הפוטנציאלים של הזוג הצטרף אפילו שר הפנים אריה דרעי שהציע לאהריש להתגייר. אם זו אישה יהודיה, היא חוטאת לתפקידה הראשי של הבאת צאצאים יהודיים לעולם, ואם מדובר באישה ערביה, הרי שהיא פיתתה גבר יהודי תמים ופוגעת בחוסנו של העם היהודי.

יהודי תמים. צחי הלוי. צילום: ורד אדיר. מתוך ויקיפדיה

במקרה הנוכחי אמנם הפוסט האלים של חזן פנה לאהריש ולהלוי בצורה שוויונית (באמת תודה שפגעת בכולם), אבל התפיסה של חזן מביעה שנאת נשים קלאסית שקל לזהות. אהריש היא אישה פתיינית, מסוכנת ורעה, לעומת צחי שהוא אח. אבל, זה לא מפתיע באמת. אנחנו כבר יודעות שנשים שחורגות מהנורמות והציפיות החברתיות הופכות למכשפות מסוכנות שמפתות גברים, והם, המסכנים, נופלים ברשת. זה הרי בכלל לא רלוונטי שאהריש נחשבת לאחת המגישות האהובות והמוכשרות בישראל, אחראית למספר סרטונים וויראלים שחלקם הגיעו לעשרות מיליוני צפיות בארץ ובעולם ועשתה עבור תדמית ישראל מה שתקציבי עתק במשרדי הממשלה השונים לא מצליחים לעשות. היא עדיין אישה, וככזו - היא מסוכנת.

לוסי אהריש בסרטון משנת 2014 שנצפה על ידי מיליונים ברחבי העולם בנאום הגנה לישראל. לא עזר לה. 

"אם יש שתי אוכלוסיות שדמן מותר ברשת, זו האוכלוסייה הערבית והמגדר הנשי", מסבירה ענת רוזיליו, מנהלת הזירה הציבורית בקרן ברל כצנלסון, אשר מוציאה בשיתוף חברת המחקר ויגו את "דוח השנאה" – מדד המנטר בכל רגע נתון את שיח ההסתה והגזענות ברשת. "שנים של אמירות גזעניות ומכלילות נגד המגזר הערבי הפכו אותו למגזר שלגיטימי לשנוא ולהסית נגדו. הרשת מלאה מיזוגניה והחפצה שגרמו לנשים בציבוריות הישראלית להיות טרף קל לשיח מלא שנאה, כאשר 92% מכלל ההתבטאויות האלימות נגד נשים נכתבות על-ידי גברים. במקרה הנוכחי אנחנו לא מופתעים מההצטלבות – כיוון שאהריש עצמה סופגת בלי קשר לחתונה ביקורות ברשתות החברתיות בשל היותה ערבייה. כותבים לה "תחזרי לעזה" או "ערביית מחמד" ומבדיקה שערכנו 42% מהשיח ברשת עליה הוא פוגעני".

לוסי אהריש נגד חוק הלאום. דיבור ישיר, רשת 13. 

ואהריש לא לבד. נשים נוספות שהיו חלק מזוגות מעורבים הפכו לטרף קל עבור לוחמי המקלדות בתוך ומחוץ לרשת. למגישה עדי שילון שהתחתנה עם השחקן הערבי יוסף סוויד נכתב בטוקבקים שהיא "זונה של ערבושים" ו“מלוכלכת", לדוגמנית אופל ענבר שיצאה עם אמיר פחר יוצא הישרדות, וניתקה קשר עם אביה בעקבות הזוגיות נכתב לאחר הפרידה מפחר שהיא עדיין "שרופה, טמאה", וגם הזמרת נסרין קדרי ספגה מטח ביקורות, כשאחת מהן הוטחה בה בפומבי על-ידי אייל ברקוביץ’ שאמר לה שלא היה נותן לבת שלו לצאת עם בחור ערבי. גם לנשים שהיו חלק מזוגיות שלא עם מוסלמי לא עשו הנחות. הדוגמנית קורל סימנוביץ' שנישאה במאי האחרון לכדורגלן ברצלונה סרג’י רוברטו הפכה ל"בושה ליהדות" וקיבלה מכתב מיו"ר ארגון "להבה – למניעת התבוללות בארץ הקודש" בנצי גופשטיין, בו הוא מפציר בה לא להתחתן עם גוי.

השורה התחתונה היא שזוגיות בין דתות שנות היא נושא נפיץ ביותר בישראל. המוטו "חיה ותן לחיות" לא תופס כשמדובר באהבה. כאן, את צריכה קודם כל למלא את התפקיד שלך – להביא לעולם ילדים יהודים, כשחוסנו של העם היהודי כולו מונח על כתפייך. בחירה חופשית? אהבה? ללכת בעקבות הלב? בולשיט. את עדיין שייכת למערכת יותר גדולה ממך שתחליט עבורך עם מי נכון או לא נכון לך לבנות חיים.