אחרי סיקור נרחב על הפיגוע בסאן דייגו, תגובת טראמפ, עדויות מזעזעות מבית הכנסת, אחרי הדיווח על מצב המו"מ הקואליציוני, אחרי הדיווח על עצרת הזכרון ליום השואה בניו יורק, שורה אחת מעל התחזית גיליתי שגופתה של נג'לאא אל-עמורי בת התשע עשרה נמצאה הלילה.  לא הכרתי את נג'אללה, בקושי אני יודעת להגות את שמה בלי לשבש אבל גם אני כמו רבים אחרים פרסמתי את תמונתה ברשתות החברתיות בשבועיים שאיש מבני משפחתה לא חיפש אותה, רק המשטרה. אני מודה שהעובדה שהיא מלוד, עיר הולדתי,  קירבה אותי יותר לסיפור. פרסמנו ובליבנו ידענו שהסיכויים למצוא אותה בחיים הם קלושים מאוד,

בני משפחתה של אל עמורי נעצרו לחקירה, אנחנו עדיין לא יכולים להיות בטוחים שמדובר ברצח ע"י בני המשפחה, אבל לצערנו יש סימנים מחשידים. לפני קצת יותר מחודש  נרצחה בלוד דיאנה פואד אבו קטיפאן, בת ה-18 בליל כלולותיה, בני משפחתה לא אהבו ככל הנראה את הקשר וזאת כנראה סיבה מספיק טובה לרצוח את בת המשפחה שעל כבודה הם שומרים.

נג'לאא אלעמור, בת 19 מלוד

נג'לאא אלעמור, בת 19 מלוד

המשטרה מפרסמת היום שהושקעו מאמצעים קדחתניים למצוא את נג'לאא, אני לא יודעת אם זה נכון. אני יודעת שאנחנו, החברה הישראלית, לא נדרוש לבדוק את זה לעומק כי אנחנו בקושי יודעים להגות את שמה של נג'לאא, כי זה לא עניין שלנו "הרצח הזה על כבוד המשפחה" זה כביכול לא חלק מהתרבות שלנו, כי אצלנו כשהבעל רוצח את האשה קוראים לזה "רקע רומנטי", כשהאח רוצח את אחותו קוראים לזה בשמות אחרים, אז מה לנו ולרצח הזה בין בני המשפחה המוסלמים, מה לנו ולרצח נשים, זה עניין לפמיניסטיות בכלל, זה לא קרוב לנו לאוזן, מה לנו ולרצח הזה, השמיני במספר בלוד, לוד לא קרובה לנו לעין. וזה הסיפור כולו.

העיר לוד רחוקה מתל אביב בין עשרים דקות לחצי שעה של נסיעה, תלוי מאיזו שכונה לאיזו שכונה, אבל העיר לוד רחוקה מתל אביב הרבה יותר. שמונה מקרי רצח קרו במהלך החודשים האחרונים אבל היינו עסוקים מידי בעניינים חשובים מכדי להתעמק בהם.

כאמור, אין לי מושג אם המשטרה פועלת נכון או לא,  אם היא עושה כל שביכולתה כדי למנוע את מקרי הרצח האלה, אין לי מספיק מידע בעניין,  אבל יש לי מושג שלא מדובר בתפקוד תחנת משטרה זו או אחרת, לא מדובר אפילו במשטרה או במפכ"ל הנבחר שלה (אגב מה לגבי זה...) אלא בסדרי עדיפויות של ממשלה. לא הממשלה הזאת וגם לא כל קודמותיה התייחסו לעיר לוד כאל עיר שצריך להשקיע בה מהיסוד. אני  נולדתי וגדלתי בעיר לוד, אני גאה להגיד שאני לודאית כי בעיר לוד היה מרקם תושבים מיוחד שייחודו הצליח להשקות נשמות רבות ונתן בנו את מרחב הראייה הפתוח.

אבל מבחינת המדינה העיר לוד תמיד הייתה פח הזבל של המשאבים הממשלתיים, המקום שאליו מתנקז המסחר השוקק של תחנות הסמים. זה כמובן נוח, זה לא מתפזר בכל גוש דן. זה נוח לסוחרים, נוח לצרכנים ונוח גם לערים האחרות שלא צריכות להתמודד עם מרכזי סחר קטנים בשכונות שלהן אבל זה לא נוח לנו תושבי העיר (כן, אני יודעת אני כבר עשרות שנים לא יכולה להתרברב בהגדרה "לנו תושבי העיר" כי אני מזמן כבר לא גרה שם, אבל עדיין מרגישה לעיתים קרובות לודאית), זה לא נוח לביטחון האישי של התושבים שם, זה לא נוח לתחנות המשטרה והשוטרים שהם נסחפים למאבק במעגל הסמים ובמעגלים הנרחבים היוצאים ממנו. זה לא נוח לנרצחים שבה, זה לא נוח לבני משפחותיהם.

מאז שהייתי ילדה וזה היה לפני עשרות שנים, חיכינו לתורנו. כל הזמן ניתחו את המצב ואמרו לנו שהעיר לוד במיקום כל כך טוב, בין ירושלים לתל אביב, שתיכף היא תהיה הבאה בתור. אמרו שהשלב הבא יהיה תורה של לוד, אבל הקימו ישובים חדשים- מכבים ורעות, הקימו ערים חדשות שוהם ומודיעין. כשהייתי כתבת צעירה במקומון בעיר שאלתי את שר הבינוי והשיכון דאז, פואד בן אליעזר ז"ל, למה, למה מקימים ערים חדשות לפני שמטפלים בערים הקיימות? הוא לא ענה, עוזרו לקח אותי הצידה ולחש – מי שמקים עיר חדשה מקבל קרדיט על זה, מי מקבל קרדיט על טיפול שורש לעיר מוזנחת?

העיר לוד. מתוך אתר האינטרנט של העיר

העיר לוד. מתוך אתר האינטרנט של העיר

ותורה של העיר לוד לא הגיע

לא אז וגם לא היום, למרות אוכלוסייה חדשה שמגיעה לחזק את העיר ממניעים שלא תמיד ראויים בעיני, למרות ראש עירייה מקומי יאיר רביבו, שמספרים עליו שהוא עושה הרבה מאוד למען העיר, רואה חשיבות בהישגים של תלמידים וברווחה מושקעת, ולמרות כל אלו ראויה לוד גם לטיפול שורש רציני של המדינה.

זה לא עניין של רביבו ותושבי העיר זה עניין של כולנו.

ואם לא בשביל לוד שמכנה את עצמה 'השער של המדינה' ובשביל התושבים הנפלאים שעדיין נמצאים בה, אז למען המדינה. העיר לוד נמצאת בלב המדינה שלנו, גם במיקומה הגיאוגרפי וגם בהגדרתה הגנטית, תרצו או לא תרצו היא מיקרוקוסמוס של החברה בישראל- ערבים, עולים חדשים, עולים ותיקים, דתיים וחילונים.

מה שאתם מזניחים בה כי אתם לא יודעים להגות את השם של הנרצחת, כי "זו לא התרבות שלכם", כי זה "רחוק מהעיניים שלכם", אתם מזניחים בכם, בנו כחברה ישראלית

אז בפעם הבאה שתקראו על רצח אשה בלוד, תשננו טוב טוב את השם והגיל (תשע עשרה אלוהים, מה כבר היא הספיקה לעשות בחייה) תזכרו שהרצח הזה הוא גם נגדנו, כאילו היה רצח של נערה יהודייה בת תשע עשרה בצפון תל אביב או של יהודים ביבשת אחרת.

 

*****

7 נשים נרצחו מאז תחילת שנת 2019. מרים גברעם, ממנהלות ארגון "תזכור": " אנחנו קוראות לממשלת ישראל - דמן של נשים אינו הפקר, ובעוד הממשלה היוצאת מנסה למסמס את המאבק והדרישות הצודקות שלו, נשים ממשיכות לשלם בחייהן על אוזלת ידם. רצח נשים אינו גזרה משמיים ובידכם למנוע את הרצח הבא".