משרד החינוך - איבדתם את זה. פסטיבל הנספים הזה, לרבות פרויקט ״אמץ נספה״, שכחלק ממנו משרד החינוך מבקש מילדים להדליק נר זיכרון אישי לזכר אדם אשר נספה בשואה, יצא מכלל שליטה. זכר הנספים הוא חשוב, אבל מעניין לדעת מי העלה על דעתו המשובשת לשלוח ילדות/ים בני 7 לאתרי הנצחה מלאים בפרטים לא מפולטרים, לרבות טקסטים מפורטים על אופן רציחתם של היהודים בשואה, וחושב שזה מה שחינוכי ונכון להם?

 

מייל מבית הספר. באדיבות אושרית נברה

מייל מבית הספר. באדיבות אושרית נברה

 

מי העלה על דעתו המשובשת לחשוף ילדות/ים בגיל כל כך צעיר לנושא כל כך מבהיל כמו רצח העם היהודי, כשבמערכת החינוך בכלל לא מתווכים את הדבר הזה בגילאים האלה. אולי תבקשו מהילדות/ים לאמץ קשיש/ה בעודם בחיים, במקום לבלבל את המוח של ילדים בכיתה ב׳ עם טקסי נרות נשמה שלא שייכים להם. אולי תביאו לכיתה דוגמאות חיות של ניצולים שהצליחו לשרוד ומקיימים מפעל חיים, במקום לשלוח אותם לפגוש, בגילם הצעיר, רק דוגמאות למוות? מה לילדים ולנרות נשמה? תכבדו את החיים במקום להעצים את המוות, תלמדו אותם אהבת אדם במקום לחרוט בנשמה הרכה שלהם פחד ממוות של זר שהם נאלצים להיחשף אל מותו. למדו אותם כמה יקרים הם החיים במקום ללמד טקסי זיכרון בהם אתם כופים עליהם זיכרון מאולץ של מישהו שכלל לא הכירו ונרצח בתופת שהם בכלל לא מסוגלים לעכל, למדו את זיכרון נספי השואה מתוך כבוד לאלו שעודם חיים.

 

 

אלפי קשישים, ביניהם ניצולי שואה, חיים בחרפת רעב. לכו לעזור להם במקום למלא לילדים את המוח עם הצביעות הזאת. מדינה שמעדיפה להזכיר את מתיה במקום לעזור לאלה שבחיים היא לא ערכית. קחו את הכסף על הנרות המיותרים ותיקנו אוכל למי שצריך, תיקנו להם תרופות. ואם לא קשה לכם, אל תחליטו עבורי איך אני מציינת את היום הזה ותכריחו אותי לקיים טקסים בתוך הבית הפרטי שלי, אני אזכור איך שאני רוצה, אני לא חייבת לזכור איך שאתם חושבים שצריך.

חשוב לזכור, חובה לזכור, אבל אל תכריחו ילדים בני שמונה להדליק נרות זיכרון כי זה מעשה לא נורמלי. יש להם חיים שלמים לעכל את הדבר הנורא הזה. למדו אותם לכבד את החיים, וכך לזכור את מורשת מי שאינם. בא לי להחביא את הילדים איפשהו ורק שלא יאלצו להתמודד עם השטויות האלה של משרד החינוך.