עם יד על הלב, כמה אנשים שמעתם בסוף השבוע שמחים שמישהו העלה באש את בית המטפלת המתעללת מראש העין? קו ישר מחבר בין הפגנות יוצאי אתיופיה לשריפת ביתה של המטפלת כרמל מעודה. קו ישר וברור של שלטון מרכזי כושל וחסר שיניים, שאולי מתחיל לעשות שינוי אבל זהו שינוי כל כך קטן ומינורי ולא ניכר לעין, שאנשים רבים מרגישים שאין על מי לסמוך ושהם צריכים לקחת את החוק לידיים. 

 

עוצמת הזעם היא מוצדקת בשני המקרים, במחאת הצעירים יוצאי אתיופיה זהו תסכול רב שנים שמראה שוב ושוב עד כמה החברה הישראלית גזענית ועד כמה טיפול השורש הדרוש הוא של החברה כולה, ממערכת החינוך, דרך מערכת הרווחה, מערכת המשפט ובוודאי ובוודאי המשטרה, אבל כן, גם אנחנו ההורים בסיפור שאנחנו מקריאים בערב לילדים ובאופן שבו אנחנו מחנכים את הילדים לקבל את השונה בבית הספר. במקרה של כרמל מעודה, הראש מסרב לתפוס והלב ממאן להאמין שבחורה צעירה שכל עתידה לפניה תתנהג כמפלצת אבל זה מה שמראים הסרטונים הקשים לצפייה וזו העדות שלה עצמה שהיא מספרת לחוקרים 'הייתי שטן'. ולמרות שעם הכאב והזעם קשה להתווכח, במדינה מתוקנת לא חוסמים כבישים משך שש שעות ורודפים ומרביצים לנהגים שמפרים את החסימה או שורפים מכוניות וניידות, וגם לא שורפים את הבית או הפעוטון של המטפלת המתעללת. בשביל זה אמורים להיות רשויות החוק. התחושה שהן אינן, יוצרת את האנרכיה. 

מחאת יוצאי אתיופיה. צילום: shutterstock

מחאת יוצאי אתיופיה. צילום: shutterstock

וזה השבר הגדול, חוסר האמון של רבים כל כך, ממגזרים רבים כל כך, במערכת שאמורה להגן עליהם. הנה סקירה של השבועיים האחרונים בלבד. אלו היו שבועיים שבהם שוב הקהילה האתיופית הרגישה שהמערכת נגדה ושחיי ילדיה פשוט בסכנה יומיומית, שתושבי אילת הרגישו שמפקירים אותם ואין מי שיעמוד לצידם, שהבדואים של אום אל חיראן גילו שנציג המדינה שחתם איתם על הסכם לפינוי מרצון של היישוב שלהם, פעל בלי גיבוי של המערכת אז הם שוב צריכים להלחם על הזכויות שלהם, שמאות אלפי הורים מגלים שוב ושוב ושוב שיש מטפלות מתעללות בכל מקום אבל המתעללת מנס ציונה יושבת במעצר בית, וגם אלו מרמת גן וחוק הפיקוח שסוף סוף נחקק לא נותן מענה למסגרות של עד שבעה ילדים אז הפעוטות שלהם בעצם ממשיכים להיות חשופים לסכנה. 

יש מי שאומרים שמשטרת ישראל הצילה את כולנו מהתדרדרות קשה יותר בשלישי כי אם היו מפעילים כוח אמיתי זה היה נגמר בהרוגים ופצועים. ולמה היו צריכים להפעיל כוח? כי מספר השוטרים בכל מקומות החיכוך בכלל לא התקרב למה שצריך כדי לפנות הפגנות ברגישות אבל בנחישות. והנה עוד קו מחבר בין הפרשות השונות- במדינת הפרטאץ' שלנו, היערכות מוקדמת או תכנון מראש נשמעים כמו מילה גסה. הרי לו היו נערכים לפינוי שדה דב כמו שצריך, לא היו עומדים תושבי אילת בפני שוקת שבורה והבטחות לכך שתוך חמש שנים זה יהיה אחרת. אם היו נערכים לפצות ולהכין את תושבי שדרות ירושלים ביפו לאסון המכונה 'עבודות הרכבת הקלה,' אולי היה להם הכלים להתמודד עם השיתוק שנפל על העיר. לו היו מוקמים מספיק מעונות יום אז כל ההפקרות הזו של לשלוח פעוטות למשפחתונים או גנים של מטפלות לא מוסמכות היה נמנע מאיתנו ההורים. שר הרווחה חיים כץ בנה מעל 200 מעונות יום חדשים מאז כניסתו לתפקיד אבל זה בגדר מעט מדי ועבור הורים רבים מאוחר מדי.  יישום מסקנות ועדת פלמור בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור גרמו להפחתה של כ20% במספר התיקים שנפתחים לצעירים יוצאי אתיופיה אבל גם זה בבחינת טיפה בים כשכל מה שמספרים לנו השבוע זה איך עוצרים אותם לבדיקות שגרתיות כל יום, דבר שלא קורה לאף אחד במדינה הזו. 

הגננת החשודה כרמל מעודה

הגננת החשודה כרמל מעודה

אז מה עכשיו? 

ראש הממשלה מיהר למנות את מקורביו לתפקידי שרים בממשלת מעבר, אבל מפכ"ל משטרה הוא לא ממנה כבר חצי שנה. השלב הראשון זה מינוי מפכ"ל, כי המשטרה זקוקה למנהיג והישראלים צריכים לדעת שיש מי שעומד בראש המשטרה הזו. לא פחות חשוב הוא סוויץ' אמיתי במערכת המשפט - כל מטפלת מתעללת צריכה לשבת במעצר עד תום ההליכים. כשהן ירגישו את נחת זרועם האמיתית של רשויות החוק, יש לקוות שפחות יעזו לנהוג כפי שנהגו. וכן, דרוש תכנות והערכות מוקדמת. השנה התרחש הנס וראינו באירוויזיון שגם ישראלים מסוגלים להיערך ולתכנן מראש אירועים צפויים לגמרי. עכשיו הגיע העת שגם בממשלת ישראל ילמדו איך עושים את זה.  

****

אנחנו בonlife ממשיכות לסקר את מחאת ההורים נגד מטפלות מתעללות תחת ההאשטאג #לאמפקיריםאתהילדים #onlife