נראה כי צופית גרנט, מי שהביאה לעולם הטלוויזיוני את התוכנית "מי מפחד מצופית גרנט?", עושה שימוש בפחד והפחדה כאסטרטגיה שיווקית גם כדי לקדם את העונה החדשה של הסדרה "אבודים" בהנחייתה.

קצת כמו טוקבקיסטים, שמבקשים לצאת נגד עמדות פוליטיות על ידי השימוש במונח "קיצוני" כדי לשלול את הלגיטימיות של העמדות ולסווגן כמסוכנות לציבור, כך נדמה שצופית נוהגת כלפי הפמיניזם. בראיון ל-ynet, גרנט חובטת בלי חמלה בפמיניזם, עושה שימוש מטעה במונח "רדיקלי" ובפעילות של נשים ברשת למען נשים אחרות למרות, שכאשת תקשורת מנוסה, היא יודעת היטב איך הפניה למכנה משותף נמוך של הפחדה יכולה בקלות להפוך לשיח מסית ומסוכן.

מהסדרות של גרנט בעבר ובהווה עולה כי יש לה יכולת להבין את נפש האדם, היא מצטיירת כמי שיודעת לנווט את המרואיינים שלה ויודעת לרתום את השפה כדי לדייק סיטואציות ולהנגיש סיפורים אנושיים, מורכבים, ולעיתים שנויים במחלוקת, לקהל הצופים המגוון שצופה בה. וממש כמו בסדרות, כך גם בראיון, גרנט משתמשת במניפולציה רגשית וביכולת שלה להשתמש במילים, כדי להנגיש את עמדתה.

בסיפור של גרנט יש שני מחנות: מחנה אחד הוא המחנה החזק והכוחני של "נשים פמיניסטיות רדיקליות ואלימות, שעושות לגברים משפט שדה ברשתות החברתיות ומאחוריהן עומדת מערכת המשפט כולה", ואילו המחנה השני, הוא המחנה החלש והמוחלש, זה המחנה של "הגברים החבוטים והאומללים שנפגעים מאי צדק של נשים פמיניסטיות". את היצירה הספרותית הבדיונית והמניפולטיבית הזו משלימה גרנט בכך שהיא מציבה את עצמה בחזית המחנה המוחלש של הגברים החבוטים, כמנהיגה פוטנציאלית ש"מוכנה לעזור לגברים" במאבקם המוצדק.

את כל זה עושה גרנט בלי להתנתק באמת מהפמיניזם, כי מי כמו גרנט יודעת שכאישה היא לא היתה יכולה לחלום על במה תקשורתית ועל שופר עיתונאי שיעמוד לרשותה לצורך קידום האינטרסים שלה, אם לא היה פמיניזם בעולם שילחם על זכותה המגדרית השווה לשדר את עצמה בפומבי, ולכן, כדי להסדיר את הדיסונאנס, היא מבהירה שהיא "יותר פמיניסטית מפמיניסטית" אבל "פוסט פמיניסטית" שאם זה באמת היה מושג עם משמעות אמיתית אז התרגום המילולי שלו היה כנראה "הפמיניזם מת".

צופית יקרה, את באמת חושבת שקידום העונה החדשה של הסדרה "אבודים" מצדיקה כזו מניפולציה, עיוות מציאות, שימוש בהפחדה, והצהרה על מות הפמיניזם? אני מתקשה להאמין שכעיתונאית מובילה את באמת חושבת שהעמקת הפחד מהפמיניזם היא הדרך הנכונה לקידום שוויון מגדרי. את הרי יודעת שהכרזה על מות הפמיניזם טרם זמנו לא תקדם את בנותייך ובנותיי לעתיד בו יצומצמו פערי השכר בין גברים לנשים שעומד כיום על כ-70 אחוז ולא תשפר את מצבן של נשים שבודדות מהן הגיעו לעמדות כוח והשפעה.

האם לקחת בחשבון איך את משפיעה על דעת הקהל כשאת מייחסת למערכת המשפט אפליית גברים ותמיכה בלתי מסויגת בפמיניזם אלים, ואיך השימוש הזה יכול להשפיע על מאבקים מוצדקים כגון המאבק נגד הדרת נשים?

כשאת נוגעת בהיבט האישי שלך, בפגיעה המינית שחווית, ומצהירה באותה נשימה שאת "פוסט פמיניסטית", האם את מודעת לכך שרק לאחרונה עברה חקיקה חשוכה במספר מדינות בארה"ב שמגבילה את זכות הנשים על גופן ואוסרת על הפלות, גם כשמדובר בקטינות שעברו אונס וגילוי עריות? אם חלילה תקודם חקיקה מגבילה כזו בישראל, האם לא תרצי שהפמיניזם החי והבועט והפמיניסטיות הקולניות ברשת ילחמו לצידך כדי למנוע אותה?

ב-3 בנובמבר אנחנו נפגשות על במה אחת שמטרתה לקדם מנהיגות נשית במסגרת הכנס "נשים מנפצות את תקרת הזכוכית" של לשכת עורכי הדין. אני מקווה שעל הבמה הזו נוכל לחדד מסרים שיקדמו שוויון מגדרי ולא פחד מפמיניסטיות.