אתחיל בגלוי נאות: אני מזרחית. כך נולדתי. זו עובדה ביוגרפית. אמא שלי ממשפחה מרוקאית, אבי ממשפחה ספרדית מספרד, משפחתו היגרה הנה בגירוש ספרד לפני 500 שנה. התודעה המזרחית שלי התגבשה ועדיין מתגבשת בהתאם לנסיבות חיי ולאירועים סביבי.

וכן, חוויתי אפליה וחוויתי התנשאות. בעיקר התנשאות במשך הרבה שנים. אבל רק כשהסביבה חדלה לתייג אותי כמזרחית, רק אז היה הרבה יותר קל לקבל אותי ולהתעלם מהעובדה שאני מזרחית. ואז לא צריך להתמודד עם מה שנראה כמו דיסוננס בין ההצלחה למוצא.

הצלחתי בחיים. בניתי קריירה מוצלחת, הפכתי לעיתונאית חשובה וידועה במידה (אם כי לא ידוענית), רכשתי השכלה גבוהה, הצלחתי לקנות דירה, גידלתי ילד מוצלח ומוכשר. נסיבות חיי אפשרו לי לעשות בחירות ורוב ההחלטות שעשיתי נעשו יותר מתוך בחירה ופחות מתוך אילוץ.

ומתוך המקום המצליח הזה אני עדיין בוחרת להגדיר את עצמי כמזרחית. ועם זאת, לא הייתה פעם אחת שבה הזכרתי את עובדת היותי מזרחית ולא הותקפתי מייד בשטף של הכחשות, זלזול, כעס, התנשאות. (ותרשו לי להעריך שגם הרשימה הזאת תזכה להתקפות) ?את מדברת? את בכלל לא מזרחית?.

אה, את בכלל סמך טית, זה לא באמת מזרחי?. או: "הסיפור המזרחי כבר לא קיים, זה אנכרוניסטי להתעסק בסיפור הזה, למה להוציא את השד מהבקבוק?" (מה, אני שד?, לפחות שדה), ומה עם נישואי התערובת? ומי יודע היום מי מזרחי ומי לא? ולמה להעלות דברים מהעבר? ולמה המזרחים תמיד נעלבים?

ולא משנה שהאפליה כלפי המזרחים כבר מגובה בעשרות מחקרים אקדמיים, ולא משנה שראשי המדינה האשכנזים הודו בכך שההחלטות שלהם היו מוטות נגד המזרחים (פרימיטיבים, אלימים, לא משכילים ועוד), ולא משנה שאפילו הנתונים היבשים מצביעים על כך שגם היום עדיין לא נסגרו פערי ההשכלה בין מזרחים ואשכנזים, שמזרחים כקבוצה מרוויחים באופן ממוצע פחות מאשכנזים, שבבתי הסוהר יושבים הרבה יותר מזרחים מאשר אשכנזים, שבין העניים יש מספר גדול יותר של מזרחים ועוד ועוד ועוד. כל העובדות האלה לא מזיזות כהוא זה ללהקה שפוצחת בסדרת הכחשות.

הרי שלמה מעוז דיבר על עובדות. שלמה מעוז אמר שהאליטות אשכנזיות, ודיבר על כך שהקיבוצים (רובם אשכנזים) קיבלו קרקעות מהמדינה, ועל כך שבית המשפט העליון רובו המכריע אשכנזים. מה לא נכון בזה?

שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של "אקסלנס נשואה" שפוטר אמש

אני אמנם חולקת על חלק מהדברים שאמר על ראשי המחאה החברתית, ודי להזכיר את העובדה שבין העצורים בשכונת התקווה הייתה גם סתיו שפיר, ובכל זאת כל מה שאמר נסמך על אותם מחקרים ונתונים ומספרים, ובכל זאת הלהקה תוקפת בכל הכוח.

למה כל כך קשה לכם, האשכנזים, לקבל את המציאות. יש קבוצה אתנית של מזרחים, ויש לה מאפיינים תרבותיים, אתניים ואפילו גנטיים (יש מחלות שאופייניות יותר אצל אשכנזים ויש יותר למזרחים), אז מה אתם קופצים? למה זה כל כך טעון? מה הכעס והיצרים? האם זה משום שאנחנו מציבים מראה שמשקפת את המציאות ואתם לא אוהבים מה שאתם רואים?

האם אתם לא אוהבים את דמותכם המשתקפת במראה הזאת? האם קל לכם יותר לחשוב שהצלחתי בלי להתעסק בשאלה מאיפה באתי ומה היו נסיבות חיי? האם אתם מתביישים בעבר? בהווה? זו מציאות שקשה להתמודד איתה?

כן, יש הרבה מזרחים שהצליחו, ויש מזרחים בעמדות בכירות. אז מה? אני מזכירה את הדיון על בחירת שופט מזרחי לעליון. העובדה שלא היה אף מועמד בסיבוב הראשון מעידה גם היא שמה שאמר שלמה מעוז מבוסס ונכון. ואולי נסתכל על המוסדות האקדמיים, כמה חברי סגל מזרחים נמצא שם? ובין ?ראשי המשק? גם לא נמצא רבים.

אז תפנימו, תתמודדו, תעלו למודעות. כך יהיה לכם יותר קל לטפל בשדים העדתיים שעדיין מקננים אצלכם. ועכשיו אני נכנסת למקלט להתכונן להתקפות ש"מה את מדברת, ולמה להוציא את השד מהבקבוק, ואת בכלל לא מזרחית". את היתר ראו לעיל.

תגיות