המועמדות של מרים פרץ לנשיאות המדינה הייתה אמורה לעורר כל אישה בישראל לעמוד לצידה. אישה ראשונה שמועמדת למשרה הכי מכובדת בישראל, זו שמעניקה מנדט לראשי ממשלה, זו שאמורה להיות הפנים של מדינת ישראל, אבל בשבוע שחלף מאז שהציגה את מועמדותה קבוצות הפייסבוק והוואטסאפ של הנשים רוחשות. ישנן כאלו שנרתעות מעמדותיה הימניות, אחרות חשות אי נוחות מהתיוג המרכזי שלה 'אם ששכלה את שני בניה', ויש גם ויכוח על תרומתה למאבק הנשי. אז החלטנו להביא את שני הצדדים של הוויכוח, בעד ונגד. כל אחת ואחד מכם מוזמנים להחליט מה דעתו. את ההחלטה האמיתית יקבלו 120 חברי כנסת, והם בלבד, בהצבעה חשאית בכנסת.

מרים פרץ. צילום אפרים מורנו. יצחק הרצוג. צילום: אלעד ברמי

 

הדס רגולסקי כריסי, עורכת ONLIFE, בעד המועמדות של מרים פרץ: 

You can't be what you can't see

נתחיל מהסוף. שמעתי לא אחת השבוע 'למה שאתמוך בה רק בגלל שהיא אישה?' תיכף אפרט את מעלותיה אבל כן, בין היתר 'רק בגלל שהיא אישה'. כי לא הייתה פה אישה מועמדת מעולם. כי you can't be what you can't see  ואני רוצה להראות לבנות שלי בנות התשע והשבע את האישה הראשונה שמכהנת כנשיאה בישראל. להראות שהשמיים הם הגבול ואפשר להיות עולה ממרוקו, לא דוברת השפה, שגדלה במעברה, שמשמשת פה להוריה וללכת ללמוד ולעשות חייל. שאפשר שיפנו אותך מסיני, וכן, גם לחוות את האובדן הנורא של הבנים, ועדיין לקום ולהזדקף ולבנות את עצמך מחדש, כי זה מה שעשתה מרים פרץ המועמדת שלי לנשיאות. שאפשר גם להיות אלמנה ולגדל לבד ילדים ונכדים ולא להרגיש שהחיים שלך נגמרו עם האובדן אלא למצוא את הכוחות בך ובאחרים כדי ליצור מציאות אחרת, לעצמך ולנו.

בואו נדבר רגע על התיוג הזה שמפריע לרבים כל כך ומפריע לי שמפריע להם - היותה אם שכולה. שזה הטיקט שבגינו היא מוכרת, שבגללו זכתה בפרס ישראל - ובכן קוראים נכבדים, זה לא הטיקט שבשמו היא פועלת וגם לא זה שבשמו זכתה בפרס. היא אם שכולה שלרגע לא בחרה בזה אבל היא גם זו שידעה לבנות את עצמה מחדש ולקום מהמקום שבו כל אישה ואיש בישראל מכירים אותה -  דרך מותם של בניה. היא הצליחה לבנות מפעל שלם של חינוך, ציונות וחיבורים שספק אם מישהו אחר בישראל עשה עד היום. וצריך להזכיר, מרים פרץ הייתה מחנכת והיום מפקחת במשרד החינוך שנים עוד טרם נפול הבנים, והנאום שלה באותו טקס נכנס לתכנית הלימודים במערכת החינוך.  

פוליטיקה? למרות החשיבות הרבה והנפוחה שמייחסים רבים לתפקיד הפוליטי של הנשיא, הרי זה לוקח פחות מעשרה אחוז מזמנו. גם נשיא כמו ראובן ריבלין שהיה אפשר לצפות שיחולל שינויים, פעל בדיוק לפי כללי הטקס והחוק וכדי להעניק מנדט למי שיש לו הכי הרבה ממליצים, ועבור זה לא צריך להיות פוליטיקאי משופשף.

כי בעת הזו של פילוג ושיסוי וכשהחברה הישראלית ממש לא מגשימה את נאום השבטים המפורסם של הנשיא היוצא ריבלין אלא להיפך, הופכת כמעט לרסיסי שבטים - חילונים, דתיים, חרדים, ערבים ויהודים, אנחנו צריכים מישהי שתאחה את השברים ותעשה את החיבורים וזו לגמרי מרים פרץ – אישה שמקדישה את חייה לדבר הזה ממש. היא פוגשת ילדים ונוער, חיילים, צעירים ומבוגרים ויש לה מקום בלב לכל אחד משומעיה, גם לאלו שלא מסכימים איתה. פרץ נוסעת בשליחות מדינת ישראל כבר מעל עשור כדי לדבר בפני קהילות יהודיות ושאינן יהודיות וכובשת כל קהל שהיא עומדת מולו. אתם יכולים לראות בדמיונכם את המועמד האפור, בנו של הנשיא לשעבר והרב הראשי לשעבר, נושא נאום ואתם מקבלים ממנו השראה? רוצים ללכת אחריו? אני לא חושבת.

וחנינה לנתניהו? בואו תהיו ריאלים. שניהם יעניקו לו אותה אם תבוא השעה. זה לגמרי לא צריך להיות שיקול.  

 

אריאל פלג - בעלים של חברת round angle בניית מותגים ופעילה למען קידום נשים. מתנגדת למועמדות מרים פרץ:

"פרץ אינה המנהיגה שלה אני מחכה"

מודה, גם אני התאהבתי בהתחלה במרים פרץ. מחנכת מהציבור הדתי שמעבירה מסרים של אופטימיות וקירוב לבבות, למרות ואולי בזכות המחיר האישי הכבד ששילמה. היא הייתה הדבר הכי קרוב שיש ל"מאמא לאומית". המירוץ שלה לתפקיד ממלכתי נראה כמו התפתחות טבעית, ובמבט שטחי נראה שמרים פרץ היא בדיוק התרופה שישראל צריכה - גם אישה ראשונה בתפקיד, גם דתיה, גם מהפריפריה. אישה שהיא מקהלה אחת שלמה של מגוון קולות. 

אבל תדמית לחוד ומציאות לחוד. מרים פרץ אינה באמת דמות מאחדת ומקרבת, הנה המספרים והעובדות: כל 11 הח"כים שחתמו על מועמדותה לנשיאות באים מהמחנה הימני-דתי (למעט אחת). בפועל, פרץ היא מועמדת של מחנה הימין, נקודה. דווקא בוז'י הרצוג שמזוהה בבירור עם האופוזיציה, הוא זה שזכה לתמיכה מקיר לקיר - 27 החותמים על מועמדותו מגיעים מכל קצוות הקשת הפוליטית כולל הליכוד, ימינה, יהדות התורה ועוד. תסתכלו על המספרים ותחשבו שוב - מי באמת הדמות המאחדת והמקרבת מבין השניים?

מיתוס נוסף שראוי לשבור - פרץ אינה באמת "מעל לפוליטיקה". יש רומן מתמשך בינה לבין משפחת נתניהו. כזכור, פרץ הייתה הטלפון הראשון של נתניהו לאחר ניצחונו ב- 2015. פרץ אף התוודתה בעבר שנתניהו חיזר אחריה שתצטרף לליכוד. התרופה שישראל זקוקה לה כיום היא אכן קירוב וסולידריות, אבל זה בגלל ההרס הרב שזרע נתניהו. אחרי למעלה מעשור בהנהגתו, ישראל משוסעת וקהת לב כפי שלא הייתה מעולם. השיקום של ישראל מהריסות נתניהו לא יגיע ממי שאמרה עליו שהוא "מנהיג אחראי שיוביל את המדינה הזאת באחריות ובאהבה לעבר עתיד טוב וצודק וחברה איתנה".

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by מרים פרץ - Miriam Peretz (@miriamprtz)

איני מתכוונת להתנצל על כך שהקירבה לנתניהו מכתימה את דמותה של מרים פרץ בעיניי. למעלה מעשור, נתניהו הוא זה שמקדם פוליטיקת זהויות קטנה וצרה שכולה "אנחנו" מול "הם". הוא זה שהכניס רעל בסגנון "השמאל שכח מה זה להיות יהודי". צר לי, אך דמות מאחדת עם אחריות ממלכתית אמיתית לא יכולה לתמוך בלב שלם במי שידוע כרב אמן בפיצולים ומניפולציות. יתרה מכך, אני בטוחה שבחדרי חדרים פרץ היא המועמדת המועדפת על משפחת נתניהו. לפרץ יש שני מאפיינים שחביבים מאד על בני הזוג – היא שייכת למחנה "הנכון" והיא טירונית פוליטית, כלומר קלה יותר לתפעול וניצול. 

האבסורד הכי גדול בעיני הוא הטענה שפרץ הנשיאה תהווה מודל חיקוי והשראה עבור נערות וילדות. זה מה שקרה עם בחירתה של קמלה האריס כסגנית נשיא ארה"ב, אבל לקמלה האריס יש משהו שלמרים פרץ מעולם לא היה – מחויבות אמיתית לקידום נשים ושוויון מגדרי. מתי פרץ התבטאה או עשתה פעילות כלשהי לטובת שוויון בין המינים? קולה מעולם לא נשמע בהקשר לסוגיות כמו מעמדן של נשים בשוק העבודה, אלימות מינית וכיו"ב. היא תמיד ביטאה זהות נשית ביחס לשני נושאים בלבד - אימהות ומקצוע ההוראה. האישה שמעולם לא התגייסה לטובת מאבק נשי כלשהו, העזה להתלונן בראיון היח"צ בסוף השבוע על כך שח"כיות אינן תומכות בה.

לעומת זאת, הרצוג, "גבר פריבילגי לבן" כביכול, הוא זה שקידם טיפול באלימות במשפחה וילדים בסיכון בהיותו שר הרווחה. כפמיניסטית אני בוחרת על-פי רקורד אמיתי של עשייה למען נשים ולא לפי מבנה מערכת הרבייה. לצערי, פרץ אינה המנהיגה שלה אני מחכה.