שנלמד לפרגן לעצמנו AKA פאולה רוזנברג את החיים עצמם

פמיניזם מביא הרבה לייקים, באדי פוזיטיב לא רק מביא הרבה לייקים אלא גם מזמן שת"פים מסחריים. ואם תהיו שקטות, תוכלו לשמוע קופירייטרית בוכייה שפשוט לא מאמינה שביקשו ממנה לכתוב פוסט על קרם נגד קמטים בשביל דוגמנית בת 22. אם תקשיבו ממש, אולי גם תשמעו סוכן מפציר בטיקטורית בת 17 שצלוליטיס "זה מה שמוכר עכשיו". אבל אצל פאולה רוזנברג, זה אמיתי. וזה פשוט עובד. אחרי שיצרה סרט מהמם והוכיחה רשמית שהיא אחת מאיתנו, אפשר להגיד שרוזנברג אף פעם לא נופלת לקלישאת החיים המושלמים והחופשה בסיישל על חשבון יח"צ. היא באמת ובתמים רוצה לאהוב את עצמה ואת החיים הבורגניים שלה והיא ממש רוצה שנעשה את זה לצדה. 

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by 𝙿𝚊𝚞𝚕𝚊 𝚁𝚘𝚜𝚎𝚗𝚋𝚎𝚛𝚐 (@paularosenberg)

בתכלס, הכי כיף שהיא לפעמים מעלה סטורי ממנו ניבטת אישה עייפה מול הלפטופ באמצע הלילה, או שסתם בא לה להבהיר שלפעמים ליאון מביא לה עצבים - ולהפך. וכעיקרון אני די בטוחה שהיא חווה PMS או וסת לא נחמדה. והכי חשוב, פאולה תמיד עונה באינבוקס ושמחה להרים. נו כבר תהי חברה שלי מה אכפת לך.

לאינסטגרם שלנו כבר התחברתם? הלינק ממש כאן

שנלמד לסלוח

בוקר טוב, הארז דריגס שלכן חזר. שנייה, אל תברחו. אני יודעת שמיצינו את הדיון אבל לאחרונה פורסם כי דריגס עתיד לכתוב את העונה השנייה של "חזרות", זו שיצר לצד נועה קולר המושלמת - וכולנו סגרנו את הפייסבוק בזעם. כזכור, דריגס הטריד מינית ברשת נשים ונערות קטינות, שלח להן הודעות דוחות וחרג מהסמכות שלו כמורה, במאי או סתם גבר בעולם. הוא הושפל, הובך, התנצל בראיונות מתוקשרים, נעדר מטקסי פרסים ובאופן כללי קיבל סוג של עונש. אישית, אפילו קצת נהנתי לצפות בלינץ' הזה. אבל עכשיו מה? 

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by Onlife (@onlifeil)

כי כן, ברור שמדובר במעשים מחורבנים אבל גם לא כאלו מהסוג שנגמרים במאסר, לפחות לא במדינה שמזכה אנסים אמיתיים לעתים קרובות. ובגדול, אפשר להגיד שהכל כבר נעשה וכולנו תקווה שישתמש באינבוקס של הפייסבוק בחוכמה מעתה, אבל עכשיו דריגס צריך לחזור לחיים ולעבוד, כי השכ"ד נוטה לא לשלם את עצמו וכולם נורא מתבאסים להחרים את חזרות 2 אבל זה המעשה הנכון ברמת המיתוג העצמי. ואם הוא היה הופך לנהג מונית או סתם מטגן קבבונים בבית מלון באילת בחודש אוגוסט, כבר היינו ממש סבבה עם זה. למה? כי אנחנו צבועים, מתנשאים וחושבים שאנשים בטלוויזיה נעלים מאיתנו ואז, אחרי שהחרמנו את חזרות 2 בפומבי, נזפזפ עוד קצת ונצפה במשחק כדורגל של נבחרת ישראל עם עומר אצילי, נסגור את הערב מול סרט של משה איבגי או בהופעה של ההוא ששכב עם קטינות לכאורה ואסור להגיד את שמו כי הוא תובע סדרתי. כלומר, שלישייה שלקחה את המילים של דריגס מהצ'אט והפיחה בהן חיים. 

שנצליח להניח בצד את הפמינומטר ונראה את כל הצבעים

אחד הפתגמים המיזוגניים והפופולריים ביותר, נוטה להשוות חבורת נשים ללהקת נחשים נוטפי ארס שהסתבכו בתוך שק צפוף. חובבי בעלי הכנף משווים אותנו לתרנגולות ולפעמים אנחנו סתם כלבות שנהנות לבזבז כסף על לק ג'ל בציפורניים, רק עבור ההזדמנות הנכספת לנעוץ אותן עמוק בתוך גב של חברה קרובה. אסופת הדימויים הזו מעולם החי, נועדה לטפטף לאט ובזהירות את אותו מסר רעיל שמנסה, עד היום, למנוע מאיתנו להתנגד ולצבור כוח אידיאולוגי. או במילים אחרות, רומזים לנו שאין סיכוי שנצליח לסמוך אחת על השניה ואיזה מזל שיש גברים לא היסטריים בעולם שיצילו אותנו מעצמנו. כלומר, יתקעו אותנו בכלוב החלוד של הפטריארכיה.

ובכל זאת, התנועה הפמיניסטית הפכה לים וגלים שוצפים שמשפריצים אידיאולוגיות, דעות פוליטיות ואג'נדות חברתיות עם מטרה ברורה: לשים סוף לדיכוי המגדרי תוך קידום שוויון זכויות. אבל בדיוק כמו כל תנועה גלובלית, הגלים הפכו לזרמים שפונים לכיוונים שונים עם מטרות ואינטרסים אישיים יותר. כך צמח הפמיניזם הלבן, ההתאגדות המזרחית והזרם הרדיקלי והלוחמני שנדרש לחיות לצד זה הדתי והשמרן יותר וטורים של צפי סער. בקיצור, יש המון דעות ויש מורכבות ויש מצב שקצת טבענו?

האמת, מרגיש שכולנו קצת מותשות מדיון פמיניסטי שתמיד נהיה קצת קשה ואלים מדי. גם כשהוא סתם מתקיים בתתי תגובות. דיונים שנגסו ללא רחם בבשר של העיתונאית המרהיבה שרון שפורר, שהיא גם חושפת אנסים ותיקה ואישה שעושה לא מעט למען נשים אחרות בארץ. או טוקבקים נבזיים ששפכו את הדם של השרה מרב מיכאלי יחד עם התינוק הקטן שלה (כי לפעמים מותר להיכנס לרחם, מסתבר). כן, ההיא שהכניסה את השיח המגדרי לכנסת. ולפעמים פשוט אין דיון, או שיש רק דיון שלא מוביל לשום מקום. והתחרות טשטשה את האפשרות שהכל קצת אפור. אז בקיצור חברות, אני מאחלת לנו קודם כל להצליח לראות את כל הגוונים ולשחרר את הפמינומטר זו מזו. יש פאקינג דיכוי ואנסים ואפליה בחוץ.  

מרב מיכאלי וליאור שליין עם בנם אורי. צילום מהרשתות החברתיות

לאינסטגרם שלנו כבר התחברתם? הלינק ממש כאן

שנזכור שהבושה חייבת לעבור צד

רגע לפני ששחקני נבחרת ישראל הושפלו במשחק מול דנמרק (5-0), שחקן אחד ושמו מונס דאבור הושפל גם באופן אישי למשמע קריאות בוז, כל זאת למרות שדאבור אחראי ללא מעט שערים שהובקעו. הסיבה: הוא ערבי מוסלמי שכתב פוסט מתלהם במהלך 'מבצע שומרי החומות'. 

בינתיים, על אותו מגרש שיחק עומר אצילי. שחקן כדורגל ואחד מהחשודים בפרשת הכדורגלנים. כזכור, אצילי נחשד בקיום יחסי מין עם קטינות, לצד השחקן דור מיכה. התיק למרבה ההפתעה (סתם, אין שום הפתעה) נסגר ממחסור בראיות, והקורבנות עברו מסע הכפשה וביוש נוסף. המופע הבטוח והגאה של אצילי על המגרש ושאגות האוהדים, מוכיחים שהבושה עדיין חלק בלתי נפרד מהיום שאחרי הפגיעה המינית. הייתי שמחה להזכיר כאן שוב את הזמר שאסור להזכיר את שמו כי הוא תובע סדרתי אבל עזבו. אתן שם, אנחנו, אחת מתוך אחת, לא נאפשר לאירועים האלו לעבור בשקט. אנחנו נפיץ, נצעק, נביך ונבייש. 

שנהיה יותר גמישות

לא מדובר כאן בהמלצה רותחת להתחיל לעשות פילאטיס, אף אגדיל ואומר כי מדובר בפנייה אישית לקורא שי גולדן שהשמיע לאחרונה זעקות גוועלד והזהיר מפני הרס השפה העברית, השמדת העם היהודי, קריסת היקום וביאת החייזרים שהיא כולה מזימה של מרב מיכאלי להשמיד את העולם. למה? אה כן, בגלל שלט בפונט רב מגדרי כמובן. 

עברית רב מגדרית, היא למעשה מערכת של אותיות עבריות חדשות שנוצרו על ידי מיכל שומר. ולשמחתנו, שלטים בפונט רב מגדרי הפכו לתפוח האדמה הכי לוהט בבתי ספר ברחבי הארץ והם כלל לא מחויבים שימוש רשמי. בקיצור, פונט נשמות, כולה פונט.

אז אחרי שהבהרנו מי באמת יותר היסטרי, אזכיר כי אליעזר בן יהודה לא כאן כדי להתבאס ואם הוא לא היה מדיר 51% מהאוכלוסיה מהשפה שבה הן נדרשות לדבר, אולי לא הייתה לו סיבה להתבאס. לא מעט גברים בעמדות כוח לא לגמרי מבינים את הצורך וזו רק עוד אנקדוטה שמוכיחה שבשביל שוויון, ההגמוניה צריכה לשחרר קצת מהפריבילגיות שלה, אפילו סתם מהסוג האיזוטרי. שייקה, אם קודש וחוקי השפה העברית התקינים באמת היו חשובים לך מומלץ להתחיל לכתוב בעברית מקראית. מזכירה ששפה היא דבר דינמי, משתנה ומתקדם בהתאם לרוח התקופה (מכירים סלנג? אז גם זה). זוכר שגנבנו את "סבבה" מהערבים ואת "קול" מהאמריקאים? התבוללות לשונית שמחה לכולם.

לאינסטגרם שלנו כבר התחברתם? הלינק ממש כאן