ברית הנשים בהישרדות היא מראה למה צריך לעשות כדי להגיע לשוויון בחברה הישראלית
הישורת האחרונה ב"הישרדות" הפכה להיות אירוע היסטורי כשלראשונה בתולדות התכנית אי פעם- לגמר יגיעו רק נשים. אך לא רק. ברית הנשים מראה היטב שכדי להגיע לשוויון צריך ללכת על זה עד הסוף, לא חשוב מי ייפגע בדרך
אפשר כבר להכריז כי העונה הנוכחית של "הישרדות" תיכנס לדפי ההיסטוריה. לראשונה בתולדות התכנית, בספסל הגמר ישבו שלוש שורדות, ו'ברית הנשים' המדוברת סופסוף יוצאה לפועל. בכנות, אם הייתי צריכה לנחש מהיכן תגיע אותה ברית הנשים הייתי שמה את הכסף שלי כבר מתחילת העונה על ג'קי אזולאי - המתמודדת שאולי הכי קל לשנוא העונה. דווקא בה מגולם פמיניזם מסוג אחר. עוד כשחשפה בפניי השורדים ובפניי קהל הצופים את סיפור חייה הבנתי שהיא האמזונה של העונה הנוכחית. החל מהילדות קשה בבית שמש, דרך היציאה מהדת והגירושים, שכבה אחר שכבה גילינו מנהיגה אמיתית שהמשחק הזה באמת קטן עליה. עם תחמנות שלא מביישת את נעמה קסרי, אסטרטגיה שגדולה גם על אסי בוזגלו, ויכולות תחבולה שמשאירות אבק לדן מנו- ג'קי אזולאי התגלתה כשחקנית מצטיינת בהישרדות והוכיחה שהיא באה להיכנס לדפי ההיסטוריה של המשחק.
והיא אכן נכנסה. ג'קי אזולאי הצליחה לרקום עור וגידים בברית הנשים הראשונה בתולדות התכנית ואיחדה בה את שירה פרבר, אלה אייבינדר ואודליה סויסה. במהלך הזה שיקפה אזולאי לקהל הישראלי מה באמת נדרש מנשים על מנת לייצר שיווין, ואפילו רחמנא לצלן, רוב. באחד הפרקים אזולאי מדמה את הברית לתינוקת, ואת כל המהלך סביב יצירתה ללידה, ולא סתם. האג'נדה שמרחפת מעל ארבעת השורדות הללו היא שלם שגדול מסך כל חלקיו, בדיוק כפי שתינוק שנולד הוא שלם שגדול משני חצאי הוריו. והדרך אל אותה הברית - קשה כמו היריון שלם. הפחד שמכל דבר הברית יכולה לקרוס, הצורך לשמור את הכל בסוד עד לרגע האחרון, ואנחת הרווחה האדירה שיצאה מגרונן של הארבעה ברגע ההדחה של דנדן בולוטין במהלכה נחשפה הברית- הוא כמו אנחת הרווחה של אם שהוציאה את בנה מהרחם אל אוויר העולם.
זה אולי במקרה, ואולי במכוון אך הדימוי הנשי שבחרה אזולאי לברית הזאת הוא די מדויק, כי את הצורך בברית כזאת, את ההקנטות שספגו כל הארבע בדרך, ואת שותפות הגורל הזו בין ארבע נשים שהמשחק הפגיש ביניהן בטעות גמורה - רק נשים יכולות להבין. מה לא אמרו להן בדרך? שאלו דיבורים שטותיים, שכדאי להן לרדת מהעץ שהן טיפסו עליו, שזה לא יחזיק מעמד. שני הפאלוסים התורניים- זוהר שטראוס ודודו אוואט התקשו לקבל את המהלך הלא פחות מגאוני שנרקם מאחורי גבם ויחד עם חלק מהמושבעים פתחו במתקפה חסרת רחמים ברגע שהתגלתה הברית. קראו להן נשים שבוגדות בבעליהן, חסרות ערכים, הטיחו בפניהן שגם מחוץ למשחק הן לא אמינות - כל זאת למרות שכל השחקנים במשחק, כמו בכל עונה, ללא הבדל מגדרי, יצרו ושברו בריתות כדרך קבע. אך גם אוואט וגם שטראוס הבינו ברגע הדחתם שמדובר פה במשהו גדול יותר משניהם, והכו על חטא.
ודווקא הדרך הארוכה והמייגעת הזאת שעשו ארבע נשים, שכל קשר ביניהן מחוץ להישרדות הוא מקרי בהחלט, היא המראה הטובה ביותר לכמה קשה באמת לייצר רוב, ואפילו שוויון נשי בהנהגה במדינת ישראל. כל ניסיון כזה לייצר שוויון נשי בהנהגה מתגמד לכדי כותרת של 'אפליה מתקנת' - כשבפועל הנוהג הקיים בחברה הישראלית הנוכחית הוא בדיוק הפוך- וקיימת בו יותר אפליה מגדרית מאשר שוויון. רוב השינויים חברתיים שנעשים עבור ובעד נשים מקבלים טעם מר מאלו שמאסו בתרבות הפי-סי מבלי להבין שלמרות כל השינויים הללו- שוויון נשי עדיין לא קיים פה. כל הצעת חוק לקידום שוויון נשי בחברה הישראלית מתקבל בזעקות 'מה עוד אתן רוצות?' במקום להבין שהמאבק שהתחיל בקבלת הזכות להצביע לפני מאה שנה לא מסתיים רק בזה ויש לנו עוד דרך ארוכה לעבור.
שטראוס טען באחד הפרקים שהוא לא היה רוצה שהבת שלו תלמד מארבעת השורדות. אז אם הבת של שטראוס, או כל בת או אישה אחרת, קוראת את זה – זה השיעור שלכן: כדי לייצר שוויון נשי בהנהגה צריך לשים שוויון נשי כערך עליון, והוא חייב להיות הערך החשוב ביותר. ברגע שזה יהיה הערך העליון שלכן, ושל כלל החברה, שאר הערכים יתיישרו לפיו. זה לא תמיד נעים, ולפעמים זה גורר הרמת גבה וצקצוקים,. לפעמים תידרשו לקצת מזל ( או עזרה מההפקה), ולפעמים תידרשו להעדיף את הנאמנות לעצמכן ולאחיותכן על פני נאמנות ארוכה יותר לבני המין השני- אך אם זה יהיה הערך שינחה אתכן ואת החברה כולה - זה מה שתקבלו. ברגע שהחברה הישראלית תבין ששוויון נשי בהנהגה הוא לא ערך מובן מאליו, הוא ערך שצריך להילחם על מנת שהוא יתקיים, אז יהיה שוויון. אם לא נאבק על שוויון עבור נשים, לא יהיה שוויון עבור נשים, סימפל אס דאט.
React to WordPress
