כתא עיתונאיות שתפקידו בין היתר לחשוף פרשות הקשורות בעברות מין, להילחם בתופעה הרחבה בכללותה ובתוכנו בפרט, אנחנו לא יכולות לעמוד מנגד כשאנחנו שומעות על מעשים חמורים לכאורה של הטרדות מיניות בחברותינו , בתחום עבודתנו ולשתוק.

מאז הוקם תא עיתונאיות ישראל, לפני כמעט שנה, הצטברו אצלנו עשרות תלונות, נכון יותר עדויות, על הטרדות ותקיפות מיניות בנשות תקשורת במקומות עבודתן. המשותף ל90% מהעדויות הוא שהן דיברו על אדם אחד, בכיר מאוד בתקשורת האלקטרונית, שלאורך שנים נוהג להטריד נשות תקשורת וגם נשים שאינן כאלה.

הוא נוהג לשלוח מסרונים ארוטיים בכמויות. לנסות לכפות עצמו על הנשים,  תוך כדי שהוא מנצל את מעמדו, פרסומו, וכוח המשרה שבידו על מנת להשיג מהן את מבוקשו. זאת עברה פלילית, כידוע לכם. הוא מבטיח לקדמן בעבודה, מבטיח להעסיקן, ועוד הבטחות מפתות.

כשנשות התקשורת מבינות כי הוא משתמש "במילות הקסם" שאין בהן ולא כלום, הן מתאדות. אבל כאמור שותקות. העדויות מדברות על התנהלות כזו לאורך שנים ובמקומות עבודה שונים בהם הועסק הבכיר. כמו שקורה אצל מוטרדות מינית בכל שאר התחומים, גם נשות התקשורת העדיפו לשתוק. אף אחת מהן לא הגישה נגד הבכיר תלונה במשטרה.

כולן מעידות כי הן חוששות למקום עבודתן. לאחדות זהו מקור פרנסתן ועתידן. במקרה של תחום התקשורת, התחום כה מצומצם, אפשרויות ההעסקה בו הן מעטות, בעיקר בשנה האחרונה עם סגירתם של אמצעי תקשורת רבים, החשש הפך אמיתי וכבד הרבה יותר. חשש קיומי, הן אומרות.

רבות מהנשים המוטרדות על ידו מספרות על תחושה איומה, כשהן רואות את איש התקשורת הבכיר הזה דן בנושא חדשותי הקשור בפרשייה מינית – כשהן יודעות וחוו על בשרן את מה שהוא מדבר עליו. אבל, הן מוסיפות ,"הפחד משתק." וכשהמוזות שותקות, האיש ודומיו מרשים לעצמם להמשיך במעשיהם בלא מפריע. וכך נחשפות נשות תקשורת נוספות, ולא רק, לסכנה בלהיות כפופה או קרובה לאותו איש תקשורת.

מעל 40 עדויות נאספו על ידי אחדות מחברות תא העיתונאיות, כאשר כל אחת מהעדויות גם מספרת על שמות נוספים של נשים אחרות, של פי החשד נפלו קורבן למעשיו של הבכיר.

מול עדויות כאלה, תא העיתונאיות, ובעיקר העומדות בראשו, לא יכול היה להחריש.  אחרי הכל, כנשים שמקצוען הוא לחשוף, להביא  אינפורמציה לידיעת הציבור, לפרסם, להילחם למען הצדק, והחלש -  שתיקה כזו, כמוה כנתינת יד להמשך המשים הלא ראויים והפליליים הללו. ועוד, שתיקה כזו תחשוף את ערוותו או ערוותנו כנשות תקשורת - נאה דורשות נאה לא מקימות. חסרות משמעות וחלשות, בעיקר כשיתברר שככל שעוולות או החשדות קשורים בתחום שלנו, העטים נופלים, והמקרופונים נסגרים. שתיקה כזו פוגעת באמינותה, יושרתה ומקצועיותה של העיתונות.

אולם, באין נפגעות שמוכנות להגיש תלונה במשטרה, כשאין נפגעת שרוצה להוביל את המאבק בעצמה – נאלצנו לחשוב על דרכים אחרות באמצעותן נוכל לעשות מעשה. בחירה נפלה על פרסום הפוסט הלכאורה אנונימי. לקחנו בחשבון את האפשרות שיקומו נגדנו ויגידו שאנו פוגעות ומכפישות ציבור שלם של בכירים נקיים מכל רבב.

ואני אומרת בשמי אני: ראשית, מי שנקי מכל רבב ,פרסום כזה לא רק שלא יזיק לו. ההיפך, הוא ישמח להצטרף למאבק ולסייע. אחרים שידיהם אינן נקיות, כמו ידיו של אותו הבכיר,  אולי יתחילו לחשוש וישמרו את ידיהם, צמודות לגופם שלהם, וישימו מנעולים על לשונם.

שנית – אני יודעת שתהיה ביקורת, זה טבעו של העולם. אבל האם הביקורת חשובה או המטרה – והיא למגר את התופעה. מבחינתי, מיגור התופעה חשוב יותר - ולמי שיש הצעה טובה יותר, הרי שאנחנו קשובות. אם לא - שיחריש.

מאז שהפצנו בפייסבוק את דבר איסוף העדויות -  התקבלו עדויות נוספות של נשות תקשורת על חשדות לכאורה בגין מעשים שעשה  הבכיר גם להן או בהן. עובדה זו לכשעצמה מוכיחה כי תם זמן השתיקה, והגיעה תורה של שעת המעשה.

פניות למייל nomor100@walla.com

הצטרפות לתא העיתונאיות