לפני שנה נשלחתי כחברת משלחת ה IPU  לייצג את הכנסת בכנס שנערך במדריד. מאחר ובאותו היום צוין יום המאבק באלימות כלפי נשים, ביקשתי ממספר חברות פרלמנט ממדינות שונות בעולם שנוציא יחד מסר משותף בשפות שונות הקורא 'די לאלימות' . באחת משיחות הצד שניהלתי טענתי שקידום שוויון מגדרי יביא להפחתת תופעת האלימות, חבר פרלמנט ספרדי ששמע את דברי שאל בתמימות "מה הקשר בין שני הדברים?", 'אתה לא מקורי' השבתי, 'אני שומעת לעיתים קרובות את ההערה הזו, כמוך גם רבים אחרים מתקשים לצערי להבין את הקשר'.

אז בואו נדבר על הקשר בין שוויון לאלימות.

שנה אחרי ויום המאבק באלימות פוגש אותנו בעיצומו של משא ומתן להרכבת ממשלה חדשה, סביב שולחן הדיונים נמצאים גברים, ובקואליציה החדשה המתרקמת ישנן תשע נשים בלבד. אם חשבנו שהצלחנו לצעוד קדימה, הגיע סבב הבחירות החמישי וטפח לכולנו על הפרצוף, המציאות הישראלית המורכבת מדירה נשים, וזאת עוד מבלי שהתייחסנו לדרישות המונחות על השולחן, כמו הדרישה למופעי ציבור בהפרדה מגדרית ובצידה, בשקט, ההצעה להפריד גם את השירותים הציבוריים.

למה זה מסוכן כל כך לנשים יהיו כאלו שישאלו, ואחרים שיגידו די עם ההפחדות האלו.

איך מסבירים סכנה שלכאורה אינה מוחשית? שהרי קל בהרבה להסביר לציבור הרחב חשש מפעולת טרור או מטילים הנורים אל עבר שטח ישראל אבל צריך להסביר, איך הירידה במעמד וייצוג נשים ובמשמעות שלהן בחברה, מובילה לאלימות.

רוצים הצצה לעתיד? בואו דווקא לדיון בהצעת החוק למניעת אלימות כלכלית שהפכה באוקטובר 2020 לדיון סוער בכנסת. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' יחד עם נוספים שעתידים לשבת עמו בקרוב לשולחן הממשלה, הביע אז את עמדתו הנחרצת: "זה יכול להיות גבר ששולט כלכלית ויכולה להיות אישה שמכניסה את המשפחה לחובות ואוי ואבוי אם לא תוכל לקנות" והוסיף "החוק יהפוך לעוד כלי למלחמה בין המינים בסכסוכים הזויים, מופרכים שמטריפים את המשפחה ואת הזוגיות ואת התאים הבריאים, הנורמלים של המשפחות בישראל. למה הפתרון הוא תמיד בית משפט?". שנתיים אחרי ואם בקידום שוויון מגדרי הידרדרנו אחורה הרי שתפיסות העולם של סמוטריץ' וחבריו הולכת ומבססת אחיזה במציאות הישראלית המתגבשת. החוק למניעת אלימות כלכלית כנגד נשיםOUT וביטול החלטת הממשלה שמונעת הפרדה מגדרית IN, תוסיפו לזה מיעוט נשים סביב שולחן מקבלי ההחלטות, מפלגות החברות בממשלה שמדירות נשים, ופסקת התגברות שהפכה כתנאי מוביל בהסכמים הקואליציוניים שתביא הלכה למעשה לפגיעה אנושה במעמדו של בית המשפט העליון וביכולת שלו להגן על זכויות האזרח, שהרי כבר נאמר שבית המשפט הוא לא תמיד הפתרון, וזאת עוד מבלי שהכרנו את שלל החוקים החדשים המצפים לנו. 200 אלף הנשים הנמצאות במעגל האלימות יספרו לכם שאלימות כלכלית היא חלק ממגוון הדרכים לפעולות אלימות בתוך המשפחה, למעשה אחת הדרכים המרכזיות בהן בוחרים להשתמש בני זוג אלימים כנגד נשותיהם אבל זה לא מעניין אף אחד. 200 אלף הנשים ועוד מאות אלפי הילדים שלהם שגדלים למציאות של אלימות, עוסקים בהישרדות ולא כיצד לפרוח ולהגשים את עצמם. כשגברים יחושו שהמחוקקים והחוק לצידם, רבים יותר לא יחששו להפעיל מרותם על נשים, גם בדרכים אלימות. הנזק כמובן יעמוד לפתחנו.

שרון רופא אופיר בהפגנת בונות אלטרנטיבה למען שוויון מגדרי בישראל.

במאמר שפורסם על ידי ארגון הבריאות העולמי התייחסו בהרחבה לקשר שבין קידום שוויון מגדרי לתופעת האלימות נגד נשים, "הבדלים בתפקידים בין קבוצות מגדריות עשויים לייצר אי-שוויון, כך שמגדר אחד מועצם על-חשבון נחיתות המגדר האחר. בחברות רבות נשים נחשבות נתונות וכפופות לגברים, ויש להן סטטוס חברתי נמוך יותר.קידום שוויון מגדרי הוא צעד הכרחי במניעת אלימות", כתבו.

התנועה הציונית הושתתה מראשית דרכה על שוויון בין נשים לגברים, היה זה זאב ז'בוטינסקי שאמר "כל תנועה היא מאובנת וצולעת אם אין האישה לוקחת בה חלק", למעלה ממאה שנים אחרי נדמה כי איבדנו את הדרך. כשסטריאוטיפים חברתיים הופכים מגיל צעיר מושרשים בקרב ילדים ובני נוער, כשאל מול עיניהם ישנן מעט מדי נשים הנושאות בתפקידי הובלת מדיניות וקבלת החלטות, בעולם בו תמונותיהן של נשים נמחקות משלטי חוצות, ונשים מודרות מהמרחב הציבורי, בעולם בו נשים אינן שוות לגברים, המרחק לאלימות נגד נשים הולך ומתקצר. השנה יותר מתמיד יום המאבק באלימות נגד נשים הוא קריאת השכמה לכולנו.

הכותבת שרון רופא אופיר חברת כנסת לשעבר בכנסת ה 24, יו"ר מטה הנשים של ישראל ביתנו, כיהנה כסגנית ראש המועצה המקומית קרית טבעון, מרצה בכירה באקדמיה ואשת תקשורת.