נתניהו, הנשים לא עומדות לוותר על הזכויות שלהן
השיטה שמאפשרת הקמת קואליציה שיש בה רק 9 נשים היא כישלון של כל ממשלות ישראל מימין ומשמאל אבל עכשיו היא עומדת לפיתחה של נתניהו. או שיגן על זכויות הנשים, או שכולנו נצא למאבק חסר פשרות
הרבה נכתב בימים האחרונים על מה שקורה מאחורי הקלעים במסדרונות הכנסת וההסכמים שנרקמים בין המפלגות בדרך להקמת הקואליציה שהוכרזה עכשיו. לא מספיק נכתב על מה שצריך להטריד אותנו יותר וזה הכישלון של השיטה. השיטה שאפשרה שהקואליציה היא כזו שיכהנו בה 64 חברי וחברות כנסת - ומתוכם 9 נשים בלבד. מטעם הליכוד יצטרפו 6 נשים, מטעם הציונות הדתית 3 נשים ומטעם המפלגות החרדיות לא תצטרף אף לא אישה אחת.
התגובה הנפוצה היום ברחוב הישראלי היא שלא ברור מה הבעיה ומה אפשר לעשות. לכאורה, הייתה לנשים הזדמנות להיבחר והן לא נבחרו. גם אף אחד לא הבטיח לנו שפוליטיקה זה משחק פשוט והחרדים הם חרדים מה אפשר לעשות. הם לא יתנו לעולם לנשים להיבחר ואנחנו צריכות להשלים עם זה (המגדילים יאמרו – לכבד את זה).
נשמע הגיוני בסך הכל, לא?
מה שמוסווה תחת האמירות האלה זה טשטוש המחדל שאחראיות לו כל ממשלות ישראל מימין ושמאל לגבי האפשרות של נשים להיות מיוצגות בכנסת. ערפול של חוסר הלגיטימציה שאמור לזעוק לשמיים של מנגנון דמוקרטי בלי נשים, בלי מחצית מהאוכלוסייה. ואת הבועה הזו צריך לנפץ. ומהר.
באופן בלתי נתפס, עד סיום כהונתה של הממשלה ה- 34 בשנת 2020 ומאז קום המדינה כיהנו בכל אחת מממשלות ישראל לדורותיה בין אפס לארבע שרות בלבד, כשברוב השנים הללו כיהנו שרה אחת או אף שרה בכלל. מאז, ורק בשנתיים האחרונות, בממשלת נתניהו- גנץ, כיהנו 8 שרות ובממשלת בנט-לפיד, כיהנו 9 שרות, ובאחוזים - פחות משליש משרי הממשלה. אם להאיר זרקור על עוד מקום חשוב שמקביל לממשלה, אז בקבינט הביטחוני, אחד הגופים החזקים במדינה, ייצוג הנשים עד שנת 2021 היה בין אפס לשרה אחת (כאשר לשנה אחת ישבו בו שתי נשים). אפשר להמשיך. בעידן שאין אמת, יש פה סוף סוף סוגיה שהנתונים לגביה לא משתמעים לשתי פנים - בקבינט הקורונה, שקיבל את ההחלטות המשמעותיות ביותר על החיים של כולנו בשנתיים האחרונות, היו רוב הזמן שרה אחת או שתיים, ורק אחרי מחאה אדירה זכינו לייצוג "המדהים" של 25% (3 שרות מתוך 12). זה קרה כמובן רק בסוף המשבר ולתקופה של כמה חודשים בלבד.ההישג לכאורה בקבינט הקורונה התרחש במציאות של משבר אזרחי שנשים היו בו בחזית המאבק ולמרבה הצער, גם בחזית האוכלוסייה הנפגעת עם אחוזים בלתי נתפסים של פיטורין, אבטלה ועלייה של עשרות אחוזים באלימות נגד נשים. (לעיון מעמיק כל הנתונים, ראו את דו"ח המטה לביטחון לאומי על הטמעת חשיבה מגדרית בחרום).
אל מול הנתונים האלה ברור שמדובר בכשל מערכתי. המנגנון לבחירת רשימות לכנסת נחשף במלוא מערומיו בממשלה הנוכחית כשלמפלגת השלטון נכנסו בקושי 5 נשים ובמקומות לא אטרקטיביים. לצידה עלו המפלגות החרדיות שמקבלות לגיטימציה ציבורית רחבה כבר עשורים שלא לאפשר לנשים מהציבור החרדי להיבחר ורומסות ברגל גסה את זכותן לייצוג ציבורי. הן עושות את זה תוך שהצליחו לייצר סנטימנט ציבורי שזה מצב טבעי שצריך לכבד, גם אם הם מצידם לא רוכשים שום כבוד לדת עצמה בהתנהלות המשפילה הזו כלפי נשות המגזר.
המציאות הזו שנשים נשארו מחוץ לממשלה שוב ושוב צריכה להפחיד את כולנו. ולא, זו לא סוגיה פוליטית. המדינות הנכשלות והחלשות ביותר בעולם הן אלה שאין בהן נשים בפרלמנט ובמוקדי קבלת ההחלטות. היום אנחנו במקום לא מכובד לצד מדינות מוסלמיות ומדינות לא מפותחות. אם לא נלחם על שינוי דרמטי, נשלם על זה מחיר כבד – חברתית וכלכלית. המשוואה פשוטה – שגשוג חברתי של נשים הוא מפתח להצלחה של החברה. ואם הכנסת תמשיך במצב הנוכחי, כל התוכניות הלאומיות שבעולם לא יעזרו. כשמוסד השלטון החזק ביותר לא מייצג נשים, ההשלכות על החברה לא יאחרו לבוא.
וזו לא התנבאות פסימית אלא זעקה לשינוי אל מול התדרדרות חדה בהבטחת הייצוג של נשים.
אל תטעו - התמונה העגומה והחמורה הזו היא לא כישלון של הימין אלא כישלון של השיטה - משמאל ומימין. זו תוצאה של מדיניות עצימת עיניים חוצת מפלגות כלפי פערי הייצוג בכנסת ומחדל של ממש בקביעת מנגנון אמיתי חקיקתי להבטחת ייצוג שוויוני של נשים בכל מפלגה ומפלגה.
במכתב שיצא לפני כמה ימים בשם עשרות בכירות במערכת הביטחונית, חברות כנסת לשעבר, חוקרות ופעילות מכל הקשת הפוליטית הצבענו על התהום הפעורה בין שלל החוקים שמעגנים את הזכות לייצוג לבין המציאות הנוכחית של אובדן הייצוג כמעט לחלוטין בממשלה הקרובה וחשש ממשי לייצוגן של נשים בתפקידים בכירים בשרות המדינה.
אל מול המצב הזה קראנו לנקוט שני צעדים מיידים– האחד לבצע פיקוח משמעותי על המינויים לתפקידים בכירים בשבועות הקרובים. והשני, לפעול באופן מיידי לקדם מהלכי חקיקה שיסדירו את מה שהיה צריך להיעשות פה באמת – והוא חקיקה של מכסות ייצוג שוויוני מנדטוריות של נשים בכל מפלגה ומפלגה כנהוג במדינות מערביות. צעד כזה יחייב כל מפלגה לפעול להציע רשימות שבהן יש ייצוג של מספר שווה של נשים ושילוב שלהן במקומות ריאליים, כולל סנקציות ופסילה של רשימות שלא יעמדו בדרישה הזו. הצענו צעדי חקיקה שיישומן באופן הדרגתי אך מחייב. זו הדרך היחידה שבה הצליחו דמוקרטיות ברחבי העולם להבטיח את הייצוג של נשים.
יש שכבר אמרו בתגובה שאין לזה סיכוי פה בישראל, ובטח שלא בממשלה הנוכחית. אבל מה שחשוב עכשיו הוא להצביע על האמת - שכל פתרון אחר הוא בחזקת שקר לבוחרות, בטח במציאות של מדינה שבה מוסדות הדת כל כך חזקים. כל ההחלטות הפורמאליות לייצוג ללא הבטחת מכסות שוויוניות הן בבחינת זריית חול בעיניהן של נשים ונטיעה של אמונת שווא שהייצוג שלהן במוסדות השלטון קרב ובא. מה שמעולם לא קרה מאז קום המדינה.
כרגע, כשמכל הקשת הפוליטית נשים נשארו בחוץ, אנחנו חייבים לדרוש ולהתעקש, כאן בארץ, מימין ומשמאל, על שינוי אמיתי בשורשי המוסדות הפוליטיים שלנו. רק ככה נראה שינוי אמיתי ובר קיימא.
ד"ר כוכב אלקיים-לוי היא ראשת מכון דבורה וחברת פורום דבורה – נשים במדיניות חוץ וביטחון. אלקיים-לוי היא מומחית למשפט בינלאומי, עמיתת מחקר במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, עמיתת דוד הרטמן ומרצה אורחת באוניברסיטת רייכמן. עו"ד לאה גפנגר לוי, חוקרת שותפה במכון דבורה. בוגרת תואר שני בחוג למגדר בבר אילן.
React to WordPress
