בדיוק בחודש שחל יום המאבק באלימות נגד נשים, הודיעו ראשי מפלגות הקואליציה העתידית על כוונתם לשנות את החוק כך שהפרדה מגדרית תהיה מותרת. הם כבר חודש מנהלים משא ומתן, רק גברים. מחלקים תפקידים. רק גברים. את הפירורים יזרקו לכמה נשים אם בכלל. יש לציין, חלק מחברי הקואליציה הזו מדירים נשים על בסיס קבוע, יום יום. במדינת ישראל יש שתי מפלגות שנשים לא יכולות לכהן בהן כחברות כנסת. אלו מפלגות שדואגות מראש ובאופן מכוון שבכל מקום שבו מתקבלות החלטות לא תהיינה נשים. גם במועצות הערים שלהם אין נציגות נשים. הם מדירים נשים כערך.

הצצה אחרת לתפיסות העולם שהולכות לככב בקואליציה הזו קיבלנו בדמותו של סגן השר אבי מעוז האיש החשוך, ההומופוב, שחושב שנשים לא צריכות לשרת בצבא אלא להקים משפחות קיבל לידיו אוצר של ממש - אחריות על תכניות החינוך המשלים של החינוך הממלכתי. ההתנגדות וההתעוררות של ראשי ערים, הורים ומחנכים מעודדת. את המחאה הזו כולנו נצטרך גם מול אגפים אחרים של הקואליציה הזו כי עכשיו אותם חברי כנסת מדירים רוצים להחיל את אותו העיקרון על מרחבים נוספים, לא רק על המפלגות שלהם. כאילו  50% מהאוכלוסייה זה ציבור שאפשר להזיז אותו הצידה ואחורה. ורק נציין שבמשא ומתן הקואליציוני אורי מקלב מסתמן שיקבל את המשרד לשוויון חברתי. אין סתירה גדולה מזו בין אלו שמתנגדים לשוויון ויקבלו לידיהם כעת את התקציבים כדי לקדם שוויון. שוויון לגברים יהודים בלבד.

מה היא הפרדה מגדרית? משמעות הדבר הוא שהמגדר שלך קובע איפה אלו דלתות פתוחות בפניך ואלו לא – ובאיזו עמדה. לא משנה מהן יכולותיו של אדם, לא משנה הכישורים שלו או שלה. המגדר יקבע איפה הוא יכול להיות ובעיקר איפה לא.

ברוב המקומות במדינת ישראל יש כניסה לגברים ולנשים. כיאה למדינה דמוקרטית וליברלית. כיאה למדינה המקיימת שויון זכויו​ת חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין. על אף שיש חלקים בחברה הישראלית שמדירים נשים, אבל מטעם המדינה זה אסור.

יש מוסד אחד שבו יש הפרדה ממסדית במדינת ישראל - בבית הדין הרבני .אישה יכולה להיכנס לבית הדין בשביל להתגרש, או ללוות אישה אחרת שרוצה להתגרש אבל היא לא יכולה להיות בין מקבלי ההחלטות. את הדין קובעים רק דיינים גברים. שם ההפרדה קיימת – והאפליה על בסיס מגדר. רק הגבר יכול לתת את הגט לאשתו. נכון, יש גם נשים שלא מוכנות לקבל את הגט, אבל הגבר יכול להשיג חתימות של 100 רבנים ויחד עם לחץ ציבורי זה יכול להסתדר מצוין, כפי שראינו לפני שנה אצל שולי רנד.

בית הדין הרבני הוא המרחב הכי מדיר במדינת ישראל. יש בו הפרדה ואפליה בין מי שמקבלים את ההחלטות ובין מי שההחלטות חלות עליה. שם גם לא פעם מופעל לחץ אלים כלפי נשים לוותר על זכויותיהן על מנת לזכות בחירותן. הדיונים מאחורי דלתיים סגורות. והכל חסוי.

בקצה הסקאלה של אלימות נגד נשים נמצא הגבר שרוצח את בת זוגו. פעם בכמה שבועות הכותרות זועקות - אישה נרצחה על ידי בן זוגה. מחקרים מראים שבדרך כלל זו דינאמיקה שקשורה לרצון של האישה להיפרד ולהשתחרר מזוגיות רעה. היא רוצה להיפרד, להתגרש. הוא רוצח אותה, בדרך כלל אחרי שהיא מבטאת את רצונה להיפרד.

אישה שרוצה להיפרד מהנישואין במדינת ישראל צריכה את האישור של הגבר. את הגט היא מקבלת במעמד עם שלושה דיינים גברים. בשביל להצליח לעבור לפרק הבא בחייה היא חייבת מספר גברים שיאפשרו לה את הצעד הזה. החירות שלה תלויה בהם.

בימים אלו מדינת ישראל נמצאת על פרשת דרכים. כוחות רבים נאספו על מנת להפוך יותר ויותר מרחבים לדמותם של בתי הדין הרבניים. עם הפרדה. עם אפליה. עם כפייה. מקומות שנשים מודרות מקבלת ההחלטות, גם כשזה נוגע לחיים שלהן ממש, כמו שתי מפלגות בכנסת שמתנהלות כאילו הן בית דין רבני. כניסה לגברים בלבד.

כאמור בימים האלו ניתן לראות אזרחים ואזרחיות ישראל בתנועה של התעוררות והבנה שיש פה מאבק, שזה הזמן לקום ולעשות מעשה. המאבק לחינוך לדמוקרטיה של הילדים והילדות שלנו הוא הכרחי וחשוב. למאבק הזה אנחנו נצטרך להוסיף את המאבק על מוסדות המדינה, מקומות שיש אפליה והדרה ממוסדת. בית הדין הרבני הוא דוגמא אחת לכך. כל אישה שרוצה להתגרש במדינת ישראל (25% מהזוגות) תעבור שם כדי לזכות בחירותה שלה.

זה הזמן להתעורר ולפעול על מנת לעצור את התדרדרות המרחב הציבורי והפיכתו לבית כנסת שבו נהוגה הפרדה. או יותר גרוע לבית הדין הרבני שבו נהוגה הדרה ואפליה. בכל מקום שאין שוויון אנחנו נפעל כדי להביא אותו. נשים וגברים יקבלו החלטות יחד. כי ככה מתנהלת חברה דמוקרטית. ככה מתנהלת מדינה מתוקנת. אין מקום להדרת נשים ממרחב מקבלי החלטות. נשים צריכות לשבת במקום שבו מתקבלות החלטות על החיים שלהן ועל חירותן. נשים צריכות לשבת במקומות שמתקבלות החלטות על הציבור – גברים, נשים וטף. זה לא קרה 74 שנה, אבל זו המשמרת שלנו לתקן.

יעל יחיאלי – מייסדת מיזם 5050  "שותפות ושוויוןמגדרי"

 

יון