הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, הודה שהוא האישיות הביטחונית הבכירה שלחשה על אוזנה של אשת התקשורת הידועה, אורלי וילנאי את המשפט "בוא'נה את אחלה כוסית". (כך אמר אשכנזי לוואלה). הפרשה התפרסמה כאשר גיא מרוז, הנשוי לוילנאי, כתב בטור השבועי שלו בעיתון מעריב, על התארחותם בחגיגות יום ההולדת של הנשים פרס, שם פגש הזוג את "קצין בכיר מאוד-מאוד, שלחש באוזנה של אישתי מחמאה גסה ומינית מאוד"

והפמיניסטית הממוצעת שואלת כמה שאלות:

1. השימוש במילה "כוסית". האם זו אכן מילה מעליבה? האם משמעותה המילולית הופכת אותה למונח שאין להשתמש בו? והאם לא קיבלה המילה הזאת משמעויות תרבותיות חדשות שהכשירו אותה? למרבה הפלא למילה "כוסית" יש ערך בוויקיפדיה (הנה כאן). שם מפורט מקור המילה (מהמילה הערבית כוס, שהיא הווגינה, איבר המין הנשי), ההקשר ההיסטורי והתרבותי שלתוכו נטמעה בשפה העברית.

ואכן, בתחילת דרכה בשפה העברית, זו הייתה מילת גנאי זולה וגסה. בהמשך הדרך קיבלה המילה משמעויות חיוביות, בעיקר בקרב צעירים, שאף מיגדרו אותה וכמו משתמשים במילה "כוסית" כמחמאה לאישה, משתמשים במילה "כוסון" כמחמאה לגבר שהוא יפה מראה. אז לכאורה מה שעשה אשכנזי היה לתת מחמאה לווילנאי. אבל בעצם, דווקא משום שהמילה מבטאת מחמאה לגופו של גבר או לגופה של אישה ולא לאדם עצמו, וזה כשלעצמו מרדד את נשוא המחמאה להיותו גוף יפה בלבד.

אורלי וילנאי: "גיליתי את הסוד להצלחה ומצוינות"

 

 

אורלי וילנאי חושפת את הסוד. הנאום המלא מהייד פארק-נשים של און לייף

 

לסיפור המלא

2 . מה זה אומר על אשכנזי? האם השימוש שלו במילה "כוסית" חושפת אותו בעצם כניאנדרטל, משפיל נשים? האם במעשה שעשה (לוחש על אוזנה ולא אומר את הדברים בקול רם ופומבי באוזני רעייתו ובן זוגה של וילנאי) ובמילה שבחר חשף את מחשבותיו הכמוסות ואין הוא אלא שובניסט חסר תקנה? והאם העובדה שכך הוא נחשף פוסלת אותו בעצם מלהתמודד בעתיד על מישרה ציבורית-פוליטית? ואולי להיפך: זה לא פוסל אותו כי אנחנו, כחברה, סלחנים יותר כלפי חשודים בשובניזם מיני וממהרים לומר שזו הייתה מעידה חד-פעמית.

3.מה משמעות העובדה שווילנאי עצמה שותקת ומי שמדבר הוא גיא מרוז, בעלה? והאם העובדה שהוא זה שמדבר, ולא רק מדבר, אלא מכנה אותה רק "אשתי" לאורך כל המאמר (הנה כאן) בעצם מחלישה אותה עוד יותר?

כי השאלה הראשונה שעולה כאן היא: אורלי וילנאי, אישה חזקה, מפורסמת, עצמאית, בעלת דעה כמעט בכל דבר ועניין שמעולם לא חוששת להביע את דעותיה, גם אם אינן מקובלות – פתאום עכשיו שותקת. האם השתיקה שלה מוכיחה את העובדה שכולנו, בסופו של דבר, נעשות משותקות אל מול הטרדה מינית? או שאולי מרוז רואה כאן פגיעה בעצמו?

4. והתגובות? מה הן מלמדות? למשל, בטור שלו, לא ציין גיא מרוז מיהו אותו "קצין בכיר מאוד-מאוד". אשכנזי אמר לוואלה!: "הדברים נאמרו במסגרת שיחה בין שני הזוגות באווירה ידידותית. אני מצר על פגיעה אם הייתה כזו." האם בכך הסתיים העניין? האם באווירה ידידותית ניתן לומר דברים שעלולים להתפרש כהטרדה מינית?

לעומת זאת, בצה"ל לקחו את העניין ברצינות, וערכו בדיקה מייד עם פרסום הטור של מרוז. באירוע של פרס היו שלושה קצינים בכירים, הרמטכ"ל, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, והמזכיר הצבאי של נשיא המדינה.

צה"ל פירסם את התגובה הבאה: "דובר צה"ל תא"ל יואב פולי מרדכי ביצע בדיקה אישית ומקיפה של הנושא אשר בסופה התברר כי לא מדובר באף אחד מקציני צה"ל שנכחו באירוע."

אז מה למדנו מהאירוע? שהמילה "כוסית" עדיין לא מקובלת, שגברים לא מבינים שיש מי שנעלבות מהשימוש במילה הזאת, שמאחורי כל גבר נאור מסתתר גם שובניסט, שאנחנו מאוד-מאוד רגישות, שגם נשים חזקות ודעתניות לא תמיד יכולות להגיב בזמן אמיתי, שגם לנשים חזקות ודעתניות יש לעיתים גבר שמדבר בשמן, ושיש כוח לתקשורת.