אם פרשת הטבח בקליפורניה הייתה תסריט לסרט, זה היה היה תסריט גרוע במיוחד, כזה שלא יימכר לעולם בשומקום ולאף אחד מהסיבה הפשוטה: הוא לא אמין מרוב שהוא צפוי. העלילה תתמקד בבחור צעיר שמטפח בשקידה שנאת נשים תהומית שהולכת ומתעצמת עם השנים ובסצינת השיא יורה הבחור בכל הנשים שסירבו לו ודחו אותו במהלך חייו. הסרט מסתיים בזעקות השבר של משפחות הקרבנות, אנחה קולנית נוסח "איך לא עצרנו אותו בזמן?", קרדיטים, כתוביות ופיהוק אחד ארוך ארוך.

למרבה הצער, הטבח בקליפורניה איננו סרט שיתרסק לתהומות הנשייה בקרוב. הוא סיפור אמיתי, אמיתי מדי ונורא מדי. אתמול בבוקר יצא אליוט רוג'ר, צעיר בן 22, למסע הרג במהלכו נרצחו שבעה בני אדם (כולל הוא עצמו) וכעשרה נפצעו. רגע לפני הוא העלה לרשתות החברתיות סרטון בשם "התגמול של אליוט רוג'ר" בו הוא מאשים נשים על "שמעולם לא נמשכו אליי". בהמשך הוא מפרט את המעשה שהוא עומד לבצע: "אני אטבח בכל אחת מהבלונדיניות הזונות והמפונקות שאראה שם. כל הבנות שבהן חשקתי כל כך, כולן היו דוחות אותי ומתנשאות עלי כאדם נחות אילו ניסיתי להתחיל איתן".

והנה, התגובות על הרצח כבר מתחילות להגיע וגם הן, כמו המוות המיותר הזה, צפויות להפליא: אליוט רוג'ר הוא חולה נפש, אליוט רוג'ר הוא פסיכי, אליוט רוג'ר הוא אינדיבידואל אומלל ועלוב שלא ידע לקבל "לא" מנשים, אליוט רוג'ר הוא אדם אחד שסרח, אליוט רוג'ר הוא עשב שוטה שמעשיו אינם מעידים על הערוגה כולה. אליוט רוג'ר הוא מפלצת. אנחנו לא כמוהו, אנחנו אפילו לא דומים לו. אין לנו שום חלק במעשה המבחיל שעשה.

והתגובות, כדרכן של תגובות, מכחישות, מתעלמות ומדחיקות את העובדות הבסיסיות ביותר. והעובדות, גבירותיי ורבותיי, הן שאליוט רוג'ר הוא מפלצת שאנחנו יצרנו במו ידינו ומעשיו הם פשע שנאה כנגד נשים בעולם בו פשעי שנאה כנגד נשים קורים חדשות לבקרים, פשוט בקנה מידה קטן יותר. אליוט רוג'ר רק הלך על כל הקופה, רק הקצין התנהגות נורמטיבית של גברים נורמטיביים בחיים נורמטיביים.

"אני בן 22 ועדיין בתול", הוא אומר בסרטון. "מעולם אפילו לא נישקתי בחורה. לימודים בקולג' הם התקופה שבה כולם מתנסים בדברים כגון סקס וכיף והנאה. אבל בשנים האלה אני נרקבתי בבדידות. זה לא הוגן. אתן הבנות מעולם לא נמשכתן אליי. אני לא יודע למה. אבל אני אעניש את כולכן בשל כך. זה אי צדק, זה פשע".

רוג'ר טוען שבנות מעולם לא נמשכו אליו ושעצם אי-המשיכה הזו היא בגדר אי צדק, פשע שאמור לגרור סנקציה. איך, לכל הרוחות, מגיע בחור למסקנה שאם אישה לא נמשכת אליו היא מבצעת פשע? מדוע חוסר רצון או הסכמה של אישה להתנשק איתו או מעבר לכך נחשב לאי צדק? שאלה טובה. אבל את השאלה הזו יש להפנות לגברים רבים ולא רק לזה שלבסוף לחץ על ההדק. צריך להפנות אותה, למשל, לאותו אחד שמתחיל איתך בבוטות באמצע הרחוב וכשאת מסרבת בנימוס, צווח כאחוז אמוק "מי בכלל התחיל איתך, יא זונה מכוערת?", צריך להפנות אותה, למשל, לאותו גבר ששולח אלייך בפייסבוק "למה את לא עונה?!??" אחרי עשרות הודעות ששלח בזו אחר זו. צריך להפנות אותה למשל לכל אלה שהתבקשו לחדול ממעשיהם בסיטואציה מינית מסוימת אבל המשיכו "רק עוד קצת" כי זה היה להם נעים.

דרך המחשבה של אלה זהה בדיוק לזו של רוג'ר. אין לנשים זכות אוטונומית לסרב. אם התחילו איתך ואת לא בעניין, עלייך להיענש בקללה או שתיים. אם שלחו לך הודעה ולא ענית אז עלייך להיענש ב- 30 הודעות נוספות כי אין מצב שככה סתם החלטת לא לענות. זה הרי אי צדק משווע לא להגיב. אם ביקשת להפסיק, ימשיכו עוד קצת כי לא ייתכן שאת באמת לא רוצה ואם את באמת לא רוצה, קחי בחשבון שיהיו לזה השלכות. במקום בו סירוב של נשים איננו לגיטימי, אי אפשר לפעור פה בפליאה נוכח המעשה של רוג'ר.

"הבלונדיניות הזונות המפונקות" כפי שרוג'ר כינה אותן לא יכלו פשוט לא לרצות אותו. המעשה של רוג'ר הוא אחד מתוך סט פשעי שנאה כנגד נשים הנמצאים על רצף. אז נכון, רצח נמצא בקצה הרצף אולם זה עדיין לא הופך אותו למעשה אחד מבודד ללא הקשר וללא הכוונה חברתית מדויקת. בדיוק כפי שאנורקסיה איננה מקרה בודד של אישה שלקחה את הדיאטה שלה צעד אחד רחוק מדי אלא מחלה הממוקמת בקצה רצף המשטור ודימוי הגוף השלילי שמוכתב לנשים.

בציוץ שהעלה רוג'ר לטוויטר הוא כתב "למה בחורות נמשכות מינית לגברים בריונים ומגעילים ולא לג'נטלמנים מתוחכמים כמוני?" לא אתייחס לעובדה שהג'נטלמן המתוחכם הוא בעצם רוצח קר לב אלא אענה בפשטות "כי ככה בא להן" אבל רוג'ר סירב לקבל את התשובה הזו. הוא זה שיחליט מיהו "בריון ומגעיל" ומיהו "ג'נטלמן ומתוחכם" ובנות שיעזו לראות את הדברים קצת אחרת, ישלמו בחייהן.

יאמרו המגיבים "אבל עובדה שלא כל אחד רוצח נשים" ו"הרי רוג'ר איננו הצעיר הבתול היחיד בעולם" והצדק עימם. אם רוג'ר הוא לא הצעיר היחיד שנדחה חברתית מסיבות כאלה ואחרות אז מה גרם דווקא לו להאמין שדחייתו לא הוגנת? ובכן, כשבוחנים את הרקע של רוג'ר, התשובה לשאלה הזו כמעט מובנת מאליה. רוג'ר נולד עם מה שנהוג לכנות "כפית זהב בפה". הוא צעיר, נאה, לבן, משכיל ומבוסס, צאצא למשפחה מיוחסת, בן טובים, דובר אנגלית רהוטה, עלם חמודות מנומס ללא עבר פלילי. העולם הזה כולו שייך לו וכל הפריבילגיות שיש לחברה להציע מונחות בכיסו. לפי הנתונים האלה, הכוסיות היו אמורות לעמוד בתור, אבל נחשו מה? לכוסיות היו תכניות אחרות והתכניות האלה לא כללו את רוג'ר המסכן. בעצם, יש לנו כאן נער שגנבו לו את הפריבילגיות והוא מחפש את הגנבים.

הפריבילגיות של רוג'ר לא באות לידי ביטוי רק בהלך המחשבה שלו. הן באות לידי ביטוי גם בעצם הטיפול בו, או יותר נכון באי-טיפול בו טרם מסע הירי. מסתבר שבחודש שעבר הגישו הוריו תלונה במשטרה כנגד בנם בטענה שאיים לפגוע בנשים. לצד התלונה הזו, קרוב משפחה טלפן למשטרה והביע דאגה לגבי בריאותו. השוטרים עצרו את רוג'ר, שוחחו עמו, שחררו אותו ובעצם החזירו אותו במו ידיהם להלך חופשי בעולם שבקרביו מפעפעת שנאת נשים יוקדת. ומדוע לא מנעו את המעשה? טוב ששאלתם. השוטרים טענו כי הוא התנהג אליהם בנימוס ובאדיבות וכי הוא מעולם לא נעצר ולא נפתח נגדו תיק פלילי בעבר. במילים אחרות, השוטרים טענו שמדובר ב"בן טובים". אם מולם היה יושב צעיר שחור, עם מכנסי באגי ואנגלית עמוסת סלנג ועילגות, ספק אם היה משוחרר בכזאת קלות. הו, הפריבילגיות.