את הקמפיין לגלישה בטוחה באינטרנט כבר ראיתם?

למי שפספס: המשרד לביטחון פנים החליט להילחם בפדופיליה ברשת, להיאבק בתופעה המכוערת בה שלל גברים שחצו מזמן את גיל 18 שולחים "הצעות מפתות" לבנות 13 ואלה נראות להם לגיטימיות לגמרי. הילדות התמימות והמפוחדות לא תמיד מצליחות לספק מענה הולם להצעות הללו ופוטנציאל הסיכון הממשי גבוה. לפיכך, מדובר במטרה ראויה מעין כמוה. מישהו צריך לקחת על עצמו את תפקיד ההסברה והעלאת המודעות. אבל בישראל, כמו בישראל, המטרה אולי ראויה אבל הביצוע? בזוי לתפארת.

צילום: עודד פוירשטיין

מימין נראית הילדה, עיניה ירוקות, שיערה חום, עורה בהיר והיא רזה. ככה בדרך כלל נראית קרבן פוטנציאלי לעבירת מין בישראל. משמאלה יש תמונה של הפדופיל והוא, ליידיס אנד ג'נטלמן, נראה כמו שפדופיל בדרך כלל נראה - עורו שחום, מבטו מפחיד, השן הקדמית חסרה, גבותיו עבות, שערות מתולתלות ניצבות בלא חן על הכתפיים והחזה, הוא קירח, גדול ושמן וכמובן - הוא לובש גופית סבא לבנה. ככה נראים הפדופילים בישראל. מה, לא?

האמת? לא. זו לא תמונה של פדופיל קלאסי. אתם יודעים למה? כי אין דבר כזה "פדופיל קלאסי". חלאות אדם שמנצלים ילדות וילדים לצורכיהם המיניים הם גבוהים ונמוכים, שמנים ורזים, מכוערים ונאים, בני 22 ו-49 ו-67, תושבי המרכז והפריפריה, עניים ועשירים, אשכנזים ומזרחים.

הנה, זה אבינעם ברוורמן, בן 39, הורשע ב-2010 בשורה של עבירות מין קשות בילדות בנות 8-14 אותן הכיר ברשת. ראו איזה פלא, הוא דווקא לא ממש דומה לפדופיל המאויר של המשרד לביטחון פנים.

והנה, זה עופר כרמי שהורשע בעבירות פדופיליה ובניסיון אונס של ילדה בת 5. באופן די מדהים, גם הוא לא דומה לפדופיל המאויר של המשרד לביטחון פנים.

והנה, זה אבי ברקאי, רופא ילדים מקופת חולים מאוחדת שהורשע בעבירות פרסום והפצה של חומרים פדופילים. יא אללה, גם רופא, גם אשכנזי וגם חובב ילדים ערומים. היי! הוא בכלל לא דומה לפדופיל המאויר של המשרד לביטחון פנים.

אז מי כן דומה לפדופיל המאויר של המשרד לביטחון פנים?

אני אגיד לכם. אבא שלי קצת דומה לו.

גם לו יש קרחת, שערות על החזה, עיניים כהות וחיבה לא ברורה לגופיות סבא לבנות משנת תרפפ"ו.

העניין הוא שהעבירה הכי משמעותית שאבא שלי ביצע עד היום התרחשה בראשית שנות ה-2000, עת חזרנו מאירוע משפחתי ומר סופר נסע באור כתום שבדרך התחלף לאדום וזכה לנזיפה כעוסה במיוחד מהיושבים ברכב. עד כאן העבירות של אבא שלי. פדופיליה, ככל הידוע לי, היא לא אחת מהן.

אם הדמות מהקמפיין איננה פדופיל קלאסי אז מה בכל זאת אנחנו רואים כאן? אפשר להיתמם כמובן ולהתפתל בכיסא ולמלמל ולתרץ ולנסות למצוא תשובות הולמות אבל תעשו לי טובה, אחרי שתסיימו עם כל אלה, ענו לפחות לעצמכם על השאלה - מה כן רואים כאן?

רואים כאן ערס.

בעל באסטה בשוק. אלים. מפחיד. מסוכן. גבר מזרחי.

ולמה לקחת את הדמות הזו שמושמצת השכם וערב כדי לייצג פדופיל? לא הספיק לכם להדביק לה את האלימות, הנבערות, האנאלפביתיות, הבהמיות, הטיפשות, העילגות, הפרימיטיביות, המסוכנות והרוע שכבר הדבקתם לה? עכשיו הגיעה זמנה של הפדופיליה?

ולמה הילדה שניצבת מולו, כקרבן פוטנציאלי לבנה ורזה? האם ילדות שחומות בעלות עודף משקל לא סובלות מפדופיליה?

הקמפיין הזה מדהים בעיניי. יש לי חשק עז לשבת עם ההוגה, המפיק, המאייר, זה שאחראי על העיצוב, זה שאחראי על הטקסט, איש היח"צ והקידום וכל מי שנגעה ידו בקמפיין הרקוב הזה ולשאול: "תגיד, אתה באמת לא רואה איפה הבעיה?". כל כך הרבה אנשים יורקים דם עד שקמפיין יצא לאור. איך, לכל הרוחות, אף אחד מהם לא ראה את המובן מאליו. הקמפיין שיצרתם נלחם בפדופיליה באמצעות גזענות דוחה, מביכה וחסרת כל תחכום.

ומה הכי עצוב? שמי שמממן את הקמפיין הזה הוא המשרד לביטחון פנים, כלומר, ממשלת ישראל, כלומר אני. המיסים הארורים שאני ואתם משלמים למדינה הזו הם אלה שנכנסו לחשבון הבנק של חבורת חדלי האישים שיצרה את הקמפיין הזה.

ועכשיו תתחיל סערה ברשת, המשרד לביטחון פנים יידרש לתשובות ואז הוא יתנצל ואז יוסר הקמפיין, הרשת תירגע ותחזור לדבר על בוז'י. עד הקמפיין המכוער הבא.

כי הקמפיינים משתנים. הגזענות לא הולכת לשומקום.