הבמאית הדוקומנטרית ציפי ברנד (48) הודיעה לאחרונה שאחרי חמש שנים בהן היא מכהנת בהתנדבות כחברת מועצת העיר היחידה באופוזיציה, היא מתכוונת להתמודד בבחירות מול ראש העיר המכהן של תל אביב, רון חולדאי. כמובן, את חולדאי, שסוגר השנה עשרים שנה עגולות כראש העיר תל אביב, יהיה קשה להביס וברנד לחלוטין יודעת את זה אבל לוותר לא בא בחשבון. על אף שמבחינתה מדובר במצב של "דוד מול גוליית" היא מודיעה בנחרצות: "אני רוצה להחליף את חולדאי".

"את רשימת "הורים זה לב" הקמנו אני, רותי רוסו ואור אלתרמן כי הבנו שלהיות מבחוץ זה לא מספיק. הגענו למסקנה שצריך לשנות את סדרי העדיפויות בעיר, שהשיח צריך להשתנות ולהיות פרו-תושבים".

איך קרה שאשת תקשורת ובמאית מוכרת, זוכת אמי, מתחילה להתעסק בתחום המוניציפלי, ועוד בהתנדבות?

"נולדתי וגדלתי בתל אביב ואני הרבה שנים פעילה בעיר. הייתי תושבת מאד מעורבת, חלק מקבוצה של הורים שפעלה מול העיריה. הגעתי למסקנה שכדי לעשות שינוי אמיתי ולהעלות את האג'נדות שמעניינות אותנו צריך להיות בפנים. ככל שאת מעורבת יותר ככה את מבינה שהשלטון המקומי משפיע על החיים שלנו יותר מהממשלה. העיריה משפיעה על החינוך, על חיי היום יום. הבנתי שצריך להפסיק לפחד ושצריך לבוא ולשחק במגרש של מקבלי ההחלטות. הקמנו בתל אביב את רשימת ההורים והצטרפו אלינו עשרות".

צילום: אסף שפיר

צילום: אסף שפיר

ועכשיו מתוך עשרות חברי מועצה, את בעצם היחידה שבאופוזיציה? איך זה הגיוני?

"כן, זה נכון. היום אני לבדי משמשת כוועדת הביקורת של עירית תל אביב ובעצם חלה עלי מחויבות סטטוטורית וחוקית לבקר את תקציב העיריה לבד ובהתנדבות. מדובר בתקציב של כארבעה מיליארד שקלים. המצב שתל אביב הגיעה אליו מאד חריג ומאד לא תקין בשום שלטון דמוקרטי. היום בעיר כל הסיעות "נקנו" לתוך הקואליציה תמורת תקציבים וזה מצב בלתי אפשרי. אין אף אחד חופשי ובלתי תלוי שיכול לנהל מערך ביקורתי ודמוקרטי תקין. הייתי חברת מועצה חדשה, בסך הכל בישיבה השנייה שלי במועצת העיר, כשאמרו לי שרוצים להעלות את הארנונה מעל למדד. הסבירו לי שאני חייבת להצביע עם ראש העיר ואני אמרתי: "אני חדשה ולא אצביע לפני שאני מבינה על מה ולמה ההעלאה הזו ומה פתאום? אני לא מצביעה אוטומטית". אז הסבירו לי שמקומי לא שם (בקואליציה- י.ש)".

לנשים יותר קשה להצליח בזירה המוניציפלית?

"כן, יותר קשה ברשויות המקומיות כי המודעות הציבורית נמוכה יותר ומי שמנהל שם זה בדרך כלל גברים שנמצאים בשלטון כבר עשרות שנים. המנגנון המשומן הזה סגור. עיריית תל אביב חולשת פה על כל תחום ואנשים מפחדים לצאת נגד ועוזרים מאחורי הקלעים כי אחרי עשרים שנה לא פשוט לצאת נגדה. לא קל לאנשים לתקוף יעד מבוצר. העיריה בתל אביב במערכת בחירות, לא המועמד, ורואים את זה בכל הודעה שיוצאת לתקשורת. בכל כינוס ובכל ארוע סוף שנה של בתי ספר באים חברי מועצה לדבר במיקרופון מתוך היותם בקואליציה וזה לא לגיטימי. אני חושבת שתל אביב צריכה להתחדש ולהתרענן, בטח אחרי עשרים שנה. גם אני יכולתי בעצמי להישאר בחדשות ערוץ 2 ועובדה, הלכתי להיות במאית עצמאית והנה, זכיתי באמי. צריך קצת תעוזה לשינוי. למערכות בחירות צריך גם לגייס תרומות וזה לא פשוט. אני רצה על אדים, על כספים של תושבים שרוצים פה שינוי. אני לא רצה על תורמים גדולים. אני מאמינה בעצמי והולכת על זה".

ומה על היצירה שלך? תפסיקי לעשות סרטים?

"ליצור זה חלק מהעולם שלי וזה חלק ממני, אבל היו תקופות שלא יצרתי בהן. לצערי ולשמחתי זה ענין של השראה. אני אקח פסק זמן אם אבחר ובטוח שאוסיף ליצור גם בעתיד, זה לא סותר. מה שכן, צריך שמישהו ירים את הכפפה ויעשה תחקיר על השלטון המקומי בארץ, למה הוא כל כך ריכוזי?"

את מאמינה שבבחירות הקרובות יגדל מספר הנשים ברשויות המקומיות? את אופטימית לגבי יצוג נשי במועצות ובעיריות?

"אני אופטימית תמיד! נולדתי אופטימית. בבית שלי תמיד שידרו לי שאני שווה לגמרי ואני לא באה מעולם של העדפה מתקנת. עד שלא הגעתי להיות חברת מועצה ראיתי את העולם דרך הפריזמה הזאת וחשבתי שהוא נטול תקרות זכוכית. עכשיו כשאני בפנים ומעמידה את עצמי לבחירה ברור לי שחייבת להיות העדפה מתקנת כדי שנשים יוכלו להצליח במנגנונים האלו. גברים התבצרו בפנים, במשך שנים חילקו משרות למקורבים,  ונשים צריכות להכניס עכשיו את עצמן ליעדים מבוצרים. אני מציעה אלטרנטיבה ואני רוצה להחליף את חולדאי".