פברואר 2018. שמות הזוכים בפרס ישראל מתחילים להתפרסם בתקשורת. ראשית היה זה דוד גרוסמן, אם איני טועה. לאחר מכן הוכרזו פרופ' סרג'יו הכט, רון בן ישי, דוד לוינתן שרנסקי וגיל שוויד. כל שם כזה ובטני מתכווצת עוד ועוד מבושה על כך שאף אשה לא הוכרזה כזוכת פרס ישראל לשנת תשע"ח. בהמשך, בחודש מארס הוכרזה התעשיינית יהודית ברוניצקי כזוכה בפרס יחד עם האיש שלה יהודה ברוניצקי, ולאחר מכן הוכרזו פרופ' נאוה בן צבי ומרים פרץ. 16 זוכים, 3 נשים זכו בפרס ישראל בשנת תשע"ח. אז הבטן התכווצה מבושה אך הפתעה לא באמת הייתה שם, אנחנו כבר מורגלות לכך שנשים נראות פחות, מקבלות הרבה פחות פרסים, כסף, הכרה ומעמד.

השנה החלטתי שאני לא מחכה להכרזה על שמות הזוכים אלא עושה מעשה. עם פרסום קול הקורא להגשת מועמדים לפרס ישראל, נפתחה בפייסבוק קבוצה תחת השם "והזוכות הן - מגישות מועמדות לפרס ישראל תשע"ט". הקבוצה חברה ליוזמת רשת ותיקה יותר בשם "פרס ישראלה" ויחד הן מבקשות לעודד הגשת כמה שיותר נשים מתאימות לפרס ישראל השנה וכל זאת במהלך החודש הקרוב עד ל8 בנובמבר, תאריך ההגשה האחרון לפרס. בקבוצה אנו מעלות רעיונות למועמדות מתאימות, מתדיינות על צורות וטיב ההגשה, ובכלל נהנות מתמיכה ועזרה הדדית בתהליך הבירוקרטי בדרך לפרס המיוחל. אפשר וראוי להתרעם על חוסר השוויון בחלוקת הפרס, טוב יותר לעשות עם זה משהו.

אם נבחן את רשימת הזוכות והזוכים בפרסי ישראל בעשור האחרון נמצא כי  בין השנים 2010 - 2018 הוכרזו 98 זוכים בפרס ישראל בקטגוריות השונות, מתוכם 19 נשים בלבד (שתיים מתוכן זכו ביחד עם גבר נוסף).  למה זה קורה ואיך זה יכול להשתנות?

אמת, המצב באקדמיה הוא כזה שעדין רוב התקנים הבכירים, רוב המשרות האקדמיות הבכירות, מאוישות על ידי גברים. זאת עובדה. בדרגים האקדמיים הנמוכים יותר המצב הפוך ויש לקוות כי נראה את שיקוף המציאות הזאת בחלוקת הפרסים בעוד עשר שנים. עדיין, יש לא מעט נשות אקדמיה בכירות, במגוון תחומים, שראויות, יכולות וצריכות לקבל את הפרס, אז למה רק מיעוט מהן משתייך למועדון היוקרתי של הזוכים בפרס ישראל?

כדי לזכות בפרס ישראל,  אדם לא יכול להגיש את עצמו כמועמד. המועמדות צריכה להיות מוגשת על ידי אדם אחר לוועדות הפרס השונות, על פי תחום התמחות שמוכרז מראש. בשנה הקודמת, כאשר נשמעו קולות מחאה רבים אודות שיעור הנשים הנמוך בין הזוכים מיד הוסבר כי נשים, מלכתחילה, מוגשות במספרים נמוכים יותר. הנתונים מספרים על 50 נשים שהוגשו כמועמדות לוועדות בשנה הקודמת מתוך 300 מועמדים. כשלא מגישים אותך, את גם לא זוכה.

למה רק שישית מאלו שהוגשו היו נשים? למה זה קורה? אפשר להעלות על הדעת כמה סיבות. לנשים אין בדרך כלל את אותם המשאבים שיש לגברים. ולא בטוח שהן מוקפות ברשתות חברתיות – אקדמאיות שתדחופנה אותן קדימה. יש גם מקום לשאול האם הן פועלות למען הגשת מועמדות של עצמן, האם קל להן לבקש המלצות מקולגות או מהבית האקדמי שלהן? אני חוששת שיש לנו, נשים מעולמות תוכן שונים, הרבה עבודה בהקשרים הללו. מועדון הגברים רגיל הרבה יותר בדחיפת חבריו קדימה, וחבריו אלה מורגלים הרבה יותר בהשתתפות פעילה במשחקים פוליטיים שהם חלק בלתי נפרד מכל חלוקת פרס. ללא בושה או היסוס, פשוט כי כך העולם ההישגי עובד. אם נשים ימשיכו לחשוב שזה יקרה מעצמו, דבר לא ישתנה.

נקודה נוספת שכדאי להאיר היא הרכבי הוועדות. אמנם אין ערובה לכך שנשים שופטות בהכרח יבכרו מועמדות של נשים על פני גברים אבל כן יש נטייה לאנשים להעדיף את הדומים להם. אם היושבים בוועדות הפרס הם גברים, מבוגרים, ממוצא אשכנזי עם מסלול חיים אקדמי מסוים, אפשר להבין מעט יותר על פרופיל הזוכים בעשרות שנות קיומו של פרס ישראל. שר החינוך נפתלי בנט הודיע בשנה הקודמת כי בכל וועדה תשב לפחות אשה אחת. די מדהים לחשוב שזה לא מה שהיה עד עכשיו. יש לחתור לייצוג שוויוני של נשים כשופטות בכל הוועדות בתקוה שגם אלמנט זה יביא לשינוי המיוחל.

אז מה עושים? 

יש לכםן מועמדת ? כדי להגיש מועמדות מתאימות היכנסו לעמוד פרס ישראל באתר משרד החינוך  http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/PrasIsrael/DarkeyPniya/ . ההגשה כוללת פרטים כמו קורות חיים, נימוקי ההצעה ורשימות פרסומים. אנחנו בקבוצה נשמח לעזור עם ארגון החומר ובכלל בכל התייעצות לגבי מועמדות וקטגוריות. הצטרפו אלינו, יש לנו חודש להפשיל שרוולים.

אלו התחומים שבהם ייבחרו השנה זוכים:

מדעי היהדות, הרוח והחברה -
חקר ההיסטוריה של עם ישראל
חקר הסוציולוגיה, חקר האנתרופולוגיה
חקר הגאוגרפיה, חקר ידע ארץ ישראל, חקר הארכיאולוגיה
חקר לשונות היהודים וספרויותיהם, חקר התרבות העממית

מדעי החיים ומדעים מדויקים -
חקר מדעי החיים
חקר הגאולוגיה, חקר מדעי כדור הארץ, חקר מדעי האטמוספירה

תרבות ואמנות -
אמנויות הבמה – תיאטרון ומחול
אדריכלות ועיצוב

פרס על הישגים מיוחדים -
מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

יש לך רעיון? אל תהססי לפנות אלינו. אולי השנה נהיה גאות ברשימת מקבלות הפרס.

שרון מייבסקי היא פעילה פמיניסטית ומקימת הקבוצה "והזוכות הן- מגישות מועמדות לפרס ישראל תשע"ט".