"שבוע לפני הפריימריז בליכוד פגשתי באירוע בבאר-שבע את אחד המתמודדים מולי על אותה משבצת. אמרתי לו שלום מנומס ואז הוא התקרב אליי ולחש לי באוזן "תיזהרי, יש לי תמונות שלך". באותה שנייה הרגשתי כעס, כי עליי לא מאיימים, בטח שלא גבר. אחר-כך הוא שלח לי הודעות עם טלפונים של אנשים שהוא רוצה שאדבר איתם. אנשים שתומכים בי. הוא אמר שאגיד להם להפסיק לתמוך בי ולעבור אליו. הוא הבהיר שאם לא אעשה את זה, הוא יפרסם את התמונות."

צופיה נהון

"יש לי תמונות שלך". ניסיון הסחיטה של צופיה נהון לא צלח. צילום: ענת אורן

את הדברים האלה סיפרה לי אתמול צופיה נהון, 34, שהתמודדה בפריימריז של הליכוד על מקום בכנסת ה-21 במשבצת הצעירים. רתחתי כששמעתי אותם. נהון לא זכתה במקום המיוחל ולא תהיה נבחרת ציבור בסיבוב הזה (הזוכה הגדולה היא מאי גולן, ברכות), אבל זה לא מה שימנע מבעדה לנסות גם בעוד ארבע שנים. הלוואי והיא תצליח והלוואי ולא תיאלץ לעבור בשנית סחיטה באיומים, כפי שחוותה לדבריה במערכת הבחירות הזו.

והלוואי ואף אחד ואחת מאיתנו לא יחוו זאת. המקרה של נהון, שכמובן עבר לטיפול משטרתי, הוא רק דוגמה אחת לפנים המכוערות של הפוליטיקה הישראלית. הוא עוד סיבה שמרחיקה אנשים טובים מהזירה התובענית הזו, שתובעת ומטביעה, לא מעט פעמים את המוכשרים והמתאימים ביותר.

נהון מספרת שלא הרגישה חסרת אונים באותו רגע, אבל שהלחישה המרושעת הזו הוציאה אותה משווי משקל. "התחלתי לשחזר מה יש לי על המחשב, חשבתי שמישהו פרץ אליו. מהר מאוד נרגעתי כי אני אישה דתייה ואין לי תמונות עירום אז לא האמנתי לאיום שלו. חסמתי את אותו בחור בוואצפ ערב הבחירות והמשכתי הלאה. מאוחר יותר התברר לי כי בכלל היה מדובר על תמונה פוליטית ולא אינטימית. ראו אותי ברקע תצלום של דמות פוליטית שנויה במחלוקת."


סרטון תמיכה של ראשי רשויות בשומרון בצופיה נהון, מתוך עמוד הפייסבוק שלה

אבל האמת שזה בכלל לא משנה עם מי נהון צולמה או לא צולמה. אולי זו היתממות מצידי לומר שזה לא משנה, כי יש תמונות שעוררו סערה ממש, כמו התמונה של ח"כ תמר זנדברג ליד הקבר של ערפאת, אבל כרגע מה שמעניין אותי זה האקט האלים של הסחיטה, שמעיד על תפיסה אלימה ועבריינית, של הפחדה ואיומים לצבירת הון פוליטי.

והפעולה האלימה הזו, היא עוד אחת שמרכיבות יחדיו את העננה המצחינה של לכלוך ורפש, שגורמים לתחושת דחייה וסלידה מהפוליטיקה. אבל זו לא הפוליטיקה שמסריחה, אלא חלק מהאנשים שנכנסים אליה.

מהנגיעות הלא רבות שלי בשדה הזה, אני יכולה בקלות להזדהות עם מה שנהון עברה, ועם התחושה שתמיד יהיה מי שיחפש אותך בסיבוב. זו לא פרנויה – זו המציאות. וזה גם די בסדר, כי נבחרי ונבחרות ציבור חייבים דין וחשבון לציבור. אבל זה לא בסדר כשזה פלילי או כשזה מבוצע כדי לקעקע אדם בכל מחיר בלי שיש סיבה מוצדקת. זה יכול להיות פוסט שכתבת בעבר שעורר סערה, תגובה קצת אמוציונלית או סכסוך ארוך שנים עם מישהו שיחפש את ההזדמנות הראשונה להגיש את הנקמה שלו קרה, והופס, השם שבנית בעמל רב במשך שנים יורד לטמיון, ומה חשוב יותר לאדם מאשר שמו הטוב?

השדה הפוליטי רווי יצרים ורגשות, ולא מעט מהשחקנים והשחקניות שנמצאים בו, הם אותם אנשים שיקחו ללב וייפגעו, כמו גם ירגישו התרוממות רוח אדירה כשיזכו לחיבוק מהציבור. אבל הרגישות הזו היא לרועץ עבור אותם אנשים מצוינים, שמתרחקים מהזירה הפוליטית כמו מאש, בדיוק בגלל אותם סחטנים בזויים שלא יבחלו באמצעים כדי לפגוע, להרוס ולנטרל איום. ומי מהווה איום אתן כבר יודעות.

לא, לא הלא מוכשרים והלא מתאימים. אלא אלה שמזיזים את הגבינה ואלה שמשנים.

ולכמה רגעים בשיחה עם צופיה, חשבתי לעצמי מה היה קורה אם הייתי אני שומעת את הלחישה המרושעת הזו באזני. ומה עובר בראש של אותו אדם שמסוגל לאיים כך, בניגוד מוחלט להתנהגות המוסרית הנכונה והמכובדת שבין אדם לחברו, כלפי אישה שרוצה לעשות את המדינה שלנו טובה יותר.

צילום מסך מתוך ראיון של נהון ל"חדשות הלילה" על התקרית

צילום מסך מתוך ראיון של נהון ל"חדשות הלילה" ב"כאן", על התקרית

הרי לכל אחת ואחד מאיתנו יש שלדים בארון. חלקם שלדים של ממש, שכוללים עבירות על החוק למשל, ואת השלדים האלה אני לא הולכת להכשיר בשום מצב. אבל יש גם שלדים, אולי אפשר לקרוא להם שלדונים, של דברים שעשינו ואולי עדיין עושים, שלא נתפסים בחברה בעין חיובית, אבל עדיין, מתוקף היותנו בני ובנות אדם אנושיים – הם קרו. והם יקרו. והם ממש לא פליליים. אנחנו חיים וחיים הם לא דבר סטרילי.

אני רוצה לשים את הדברים על השולחן ולא ללכת סחור סחור, ולהעביר מסר ברור שלהיות נבחרות ונבחרי ציבור לא אומר להיות אנשים ונשים מושלמים ונטולי רבב. למה? כי אין אף אחד כזה. ואני לא מדברת על קבלה של מעשים כמו של אורן חזן למי שמתבלבל.

אבל זו יכולה להיות בגידה, העדפה מינית מסוימת, התנסויות מיוחדות, התאהבויות אסורות או כמה כישלונות מפוארים. יש לא מעט סיפורים שאנחנו לא יודעות ויודעים, שאם היו מתפרסמים, היו יוצרים מבוכה רבה לנשים וגברים שכולנו מכירות. אבל לא עושים את זה, כי מבינים שיש דברים שלא צריכים להיות בעין הציבור, כי הם פשוט לא רלוונטיים. נכון שלימדו אותנו שהאישי הוא הפוליטי, אבל גם קיימת זכות הבחירה של איזה אישי אנחנו בוחרות לשתף. ואף אחד לא ישתף את האישי שלנו בלי שהסכמנו לכך – וישתמש בו נגדנו. אחרת זו אלימות.

חייהם הפרטיים של אנשים לא יכולים להיות כלי לסחיטה פוליטית, או בכלל. וגם סחיטה באמצעות איום של חשיפת מידע מביך - פוליטית – אינה לגיטימית. טוב עשתה נהון שעירבה את הרשויות באופן מיידי, כך צריך לנהוג בבריונים. להגיד, וחזק.

"אם אני עושה משהו, אני גאה בו", אמרה בסוף שיחתנו. "גם אם טעיתי, עשיתי זאת מבחירה. אין לי מה להסתיר. אני ספר פתוח." ואני מוסיפה, שכולנו בני ובנות אדם, והבחירה שלנו לחיות באופן מסוים, לא צריכה לפגוע בסיכויים שלנו להיות נבחרות ונבחרי ציבור.

מטעמו של המתמודד עליו דיברה נהון נמסר: "כנראה שאין לה מה להציע לציבור אז היא מנסה להתפרסם על גבם של אחרים בשקרים והכפשות. אם יש לה הוכחות לכול השקרים וההכפשות שלה, אז שתלך למשטרה ותפרסם את השם שלי. אם היא דוברת אמת אין לה שום סיבה לחשוש מכלום."

בחירות 2019 | אנחנו ב-Onlife מתחייבות להביא את כל הדעות ששמות במרכז את מה שחשוב לנשים. ההאשטאג שלנו #טובלנשיםטובלכולם. מוזמנות ומוזמנים לשתף.