אני מודה באשמה, יש לי חולשה למערכות בחירות. אני לא בטוחה מתי או כיצד פיתחתי את תחום העניין המשונה הזה, אבל מאז שאני זוכרת את עצמי, אני נתקפת פרפרים בבטן בכל פעם שמכריזים על פיזור הכנסת. אני מודעת לסלידה הרווחת מהשדה הפוליטי, הרי השיח הפוליטי הוא השנוא ביותר בכמעט כל מעגל חברתי. אמנם, בין הגיחוך הציני העולה לנוכח השתלחות הפוליטיקאים זה בזו, ולצד פיזור בלתי פוסק של הבטחות שווא, אני מוצאת ניחוחות של התחדשות ושבריר של תקווה בחברה הישראלית.

ראשי וראשות המפלגות - בחירות 2019

ראשי וראשות המפלגות - בחירות 2019

בעקבות החיבה העזה לטלנובלה הפוליטית המשובחת ,"בחירות 2019", ובזכות תשוקתי הנסתרת לקמפיינים ופענוח אסטרטגיות, החלטתי לחקור מה חושבות נשים צעירות בנות גילי על מערכת הבחירות הקרבה ואילו סוגיות מדיניות, חברתיות וכלכליות מעסיקות אותן, אם בכלל. ובכלל, מה משפיע על נשים המצביעות השנה בפעם הראשונה או השנייה.

כידוע, ב-9 באפריל 2019 יצטרפו למעגל הבוחרות והבוחרים 533,868 אזרחים ואזרחיות אשר יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית בפעם הראשונה, מתוכם 265,000 נשים. בהמרה גסה התואמת את אחוזי ההצבעה בבחירות הקודמות, מדובר בכ-7 מנדטים. קבוצת הבוחרות הצעירות היא בעלת יכולת השפעה שאין להמעיט בערכה, אך יחד עם זאת רובן אינן ממהרות להביע עמדה או להשמיע את קולן.

בסקר של התאחדות הסטודנטיות והסטודנטים הארצית שהתפרסם הבוקר, קיבלנו תמונת מצב רחבה על העדפותיהם של צעירים וצעירות בישראל. הסקר, שנערך בשיתוף אגודות הסטודנטים ברחבי ישראל, מציג מדגם בחירות שבוצע על-ידי חברת הסקרים פאנלס בקרב למעלה מ-3,000 סטודנטים וסטודנטיות ממוסדות לימוד מגוונים. כשנשאלו "לאיזו מפלגה תצביעו בבחירות הקרובות?", נתקבלו התוצאות הבאות: רשימת כחול-לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד קיבלו 47 מנדטים, מפלגת זהות בראשות משה פייגלין קיבלו 17 מנדטים, מרצ בראשות תמר זנדברג קיבלו 15 מנדטים, העבודה בראשות אבי גבאי קיבלו 14 מנדטים, הליכוד בראשות בנימין נתניהו קיבלו 13 מנדטים, איחוד מפלגות הימין בראשות רפי פרץ קיבלו 7 מנדטים והימין החדש בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד קיבלו 7 מנדטים. 

בנוסף נשאלו הסטודנטים מהו הנושא החשוב ביותר עבורם בבחירות בבואם להצביע. כמחצית מהסטודנטים הצביעו על הנושא החברתי כלכלי, כלומר יוקר המחייה כנושא החשוב ביותר, ואילו הנושא המדיני-בטחוני עמד במקום השני עם 21 אחוזים. שאר הנושאים החשובים היו מצב הדמוקרטיה הישראלית ודת ומדינה.

סטודנטית מצביעה בסקר. צילום: אלי דסה, אגודת הסטודנטים הבינתחומי הרצליה

סטודנטית מצביעה בסקר של התאחדות הסטודנטיות והסטודנטים הארצית. צילום: אלי דסה, אגודת הסטודנטים והסטודנטיות הבינתחומי הרצליה

 

ומה מעניין נשים? כמעט כל צעירה שהוצע לה להתראיין עבור הכתבה, בין אם נענתה להצעה או סרבה לה, השיבה תחילה בהתנצלות. "זה בסדר אם עוד לא החלטתי באיזו מפלגה אני בוחרת?", או "אני אשמח להתראיין אבל אין לי ידע בפוליטיקה" היו משפטי פתיחה ששמעתי יותר מידי פעמים. הסברתי להן שאני שואפת להתמקד בעמדות ולא במפלגות, אבל לא הופתעתי לגלות עד כמה המילה "פוליטיקה" מרתיעה ומאיימת. מאוחר יותר הבנתי מדוע.

אך למרות התשובות המהוססות בחלק מהמקרים, בכתבה זו נשמעים קולות ברורים של שמונה נשים צעירות בגילאי 18-25, המשתייכות לקבוצות מגוונות על כל הקשת הפוליטית. חילוניות ודתיות, מתפקדות מרצ ומצביעות "הימין החדש", וכן, גם כאלו שעדיין מתלבטות. מצגם מייצג. מה שבטוח הוא שלכל אחת ואחת מהצעירות, נקודת מבט מעניינת על המציאות הישראלית.

 

דתיות ומתנגדות לכפייה דתית

אחת הסוגיות המרכזיות אשר זכתה להתייחסות נרחבת בכל אחד מהראיונות, הייתה ההפרדה בין דת למדינה. בקרב הבוחרות החילוניות מדובר כמובן בקרב על עתידה של מדינת ישראל, צווינה ומקומן של נשים ושל קהילת הלהט"ב במרחב הציבורי. "קל מאוד לדרוש גמישות מהצד החילוני, מתוך מחשבה שלחילונים זה כביכול יותר קל", מסבירה אור פילק, סטודנטית להנדסה ביו רפואית מתל אביב, "אבל שוכחים שזו דרך החיים שאנחנו בוחרות עבור עצמו וזו גם אמונה. האמונה בבחירה חופשית והאמונה שלכל אחד ואחת הזכות לבקש אושר בהתאם להשקפת עולמו ועולמה. זכותי להתחתן עם מי שאבחר ואיך שאבחר". פילק מספרת שהיא מגלה עניין ומעורבות בשיח הפוליטי בישראל, וממקמת את עצמה בצד השמאלי של המפה. היא שואפת להשפיע ולייצר שינוי בחברה הישראלית וההתייחסות שלה לפוליטיקה חיובית בסך הכל.

אור פילק. צילום באדיבות המצולמת

אור פילק. צילום באדיבות המצולמת

בדומה לה, גם ארבל ריביץ, סטודנטית לביולוגיה חישובית, מגלה התעניינות בשדה הפוליטי. ריביץ חזרה בתשובה בגיל 18 והיום היא מתגוררת בירושלים יחד עם בעלה, ומגדירה את עצמה כימנית. בבחירות הקודמות הצביעה למפלגת ה"בית היהודי", אך בכל הקשור להפרדה בין לדת למדינה עמדתה מפתיעה ואף מזככת עבור אוזניים חילוניות כמו שלי. "תראי", היא אומרת לי, "בסופו של דבר אני מאמינה במדינת תורה. כך צריכה להתנהל מדינת העם היהודי. אבל יחד עם זאת, אין טעם למדינה שומרת מצוות אם מדובר בכפייה. צריך להתחשב ברוב החילוני ואפילו לאפשר תחבורה ציבורית בשבת במקומות מסוימים".

ארבל ריביץ. צילום באדיבות המצולמת

ארבל ריביץ. צילום באדיבות המצולמת

"כפייה דתית במרחב הציבורי פוגעת בכולם ובכולן ללא יוצא מן הכלל, כאשר חלק מהנפגעים והנפגעות הן אוכלוסיות מוחלשות או קהילת הלהט"ב. אך יותר מהכל הכפייה הדתית פוגעת בסולידריות שלנו כעם", סיכמה זאת היטב ענבל שמש, צעירה דתייה מרעננה.

 

האם שיבוץ נשים במקומות ריאליים משפיע על הבחירה?

על אף התנגדותה הנחרצת לפינוי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, ריביץ ממשיכה לנפץ סטיגמות לאורך כל הראיון. "לא רק לנשים במגזר החילוני חשוב ייצוג נשי ברשימה לכנסת. גם לנשים דתיות זה חשוב. אני לחלוטין מרגישה שבסוגיות מסוימות נבחרי ציבור מהחברה שלי לא יכולים ייצג אותי כראוי כמו נבחרות ציבור, ואם תשאלי אותי מה משפיע על בחירתי, אז כמות הנשים המוצבות במקומות ראליים ברשימה זה לגמרי שיקול", היא מסבירה.

אך לא כולן מסכימות עם ריביץ. לריסה אנדרייב, 25, הייטקיסטית חילונית מפתח תקווה היא היחידה שהעידה כי אינה מייחסת חשיבות למספר הנשים ברשימה. "צריך שיהיו חברות כנסת, אבל זה לא פרמטר מבחינתי בבחירת מפלגה. זה לא משנה אם מדובר במועמדת אחת או חמש, העיקר שהנציגים עצמם, בלי קשר למגדר, יהיו ראויים", היא מנמקת. אנדרייב הציגה בשיחה עמי עמדות שהבשילו עם הניסיון והחיים העצמאיים, בתור מי שמנהלת משק בית כמפרנסת העיקרית. מטבע הדברים, נושאים כלכלים מעסיקים אותה מאוד.

לריסה אנדרייב. צילום באדיבות המצולמת

לריסה אנדרייב. צילום באדיבות המצולמת

"אי אפשר לצעוק 'שוויון שוויון' כשחלק בריא וכשיר מהאוכלוסייה, חרדים, אינו משתלב בשוק העבודה", היא אומרת בנחרצות, "אני מאמינה בסיוע לאוכלוסיות מוחלשות, אבל אתה לא יכול לבחור להיות חלש. בזמן שאני עובדת מסביב לשעון ולא נהנית מהשכר הגבוה, מגזר שלם חי על חשבון המשכורת שלי, מגזר שבחר להיות שם ולא מכורח הנסיבות. זה מכעיס אותי. אני מסכימה עם התערבות מוגבלת של השלטון בכלכלה, אבל לא כשהיא מנותבת לציבור מסוים".

מרבית המרואיינות התייחסו לתחום החברתי-כלכלי כחשוב ומשמעותי בבחירות הקרובות, ודיברו רוב הזמן על שוויון הזדמנויות וסוציאליזם ככלי לשיקום החברה. "באותה מידה שנולדתי למשפחה שלי", מסבירה פילק, "יכולתי להיוולד למשפחה קשת יום שאינה מסוגלת לתמוך בי כלכלית. העובדת שנולדת למציאות מסוימת לא אומרת שמגיע לך פחות".

 

"בנות מפחדות להביע דעה מהחשש שהמעמד החברתי שלהן ייפגע"

אך אמנם, לצד האכפתיות והמעורבות המצטיירת בנושאים החברתיים והכלכליים, נראה שהתחום המדיני נזנח. שחר בק, בת 18 ממודיעין, מסבירה מדוע. "לא משנה איזו מפלגה תעלה לשלטון, לא תהיה התפתחות משמעותית בנושא הסכסוך. פתרון כלשהו דורש מהלך חד, ובגלל הפילוג בחברה ובכנסת אין אפשרות לבצע". "אני מאמינה בשלום דרך הידברות, אבל חוץ ממרצ אף מפלגה לא מצהירה על הידברות כמטרה", מוסיפה פילק. קשה לומר שלא מדובר בניתוח פשוט, ופשוט מצוין.

בק היא דמות בולטת בנוף של תיכון עירוני ה' בתל-אביב בו היא לומדת. היא מדריכה בתנועת הנוער "כנפיים של קרמבו", פעילה חברתית, חברת בארגון "זרעים של שלום", מעורבת פוליטית ומתפקדת של מפלגת מרצ. כשאני שואלת אותה בדבר מעורבותם של בני ובנות גילה במתרחש בזירה הפוליטית, היא מציגה תמונה עגומה, ועגומה במיוחד בכל הנוגע למעורבות נשים. "בנות בשכבה שלי נמנעות להביע דעה מהחשש שהמעמד החברתי שלהן יפגע. להביע דעה נחרצת, או לא פופולרית (הכוונה לדעה שנתפסת כשמאלנית) יגרום לך להצטייר כפחות נשית ויותר אגרסיבית וכוחנית", היא משתפת בכנות.

עדי בלבול. צילום באדיבות המצולמת

עדי בלבול. צילום באדיבות המצולמת

אם אבקש לסכם את השיחות שערכתי עם הצעירות, נראה כי עולם הפוליטיקה נתפס בעייני הבוחרות הצעירות כמקום אגרסיבי וכוחני והפוליטיקאיות הן בעלות תדמית גברית, גסה ולעיתים אף מתלהמת. רובן של המרואיינות לא רואות עצמן משתלבות בזירה הפוליטית בדיוק מסיבה זו. "נראה שבשביל להיות פוליטיקאית את צריכה לצעוק, להתלהם ולסגל התנהגות גברית. בעייני זו לא הדרך, אבל זו התדמית הציבורית של הרבה חברות כנסת", מציינת עדי בלבול, בת 21 מרעות. "בחורות צעירות נרתעות מהפוליטיקה כי הן לא רוצות לחשוף מרפקים בכוחניות". אף על פי כן, רובן המוחלט של המרואיינות שואפות להיות פעילות חברתית ולהשפיע על החברה, אך לא מתוך הזירה הפוליטית. ועדיין, יש מי שלא מוותרות. "שינוי עושים מבפנים ואני מתכננת להישאר בישראל ולפעול למען השינוי", סיכמה פילק.

בחירות 2019 | אנחנו ב-Onlife מתחייבות להביא את כל הדעות ששמות במרכז את מה שחשוב לנשים. ההאשטאג שלנו #טובלנשיםטובלכולם. מוזמנות ומוזמנים לשתף.