רשימה לכנסת דלת-נשים ועתירת גברים-גנרלים היתה קש נוסף שזירז את הפגישה שנערכה אמש בין 20 נציגות ארגוני הנשים הגדולים, פעילות בולטות בקהילה הפמיניסטית ואון לייף ליו"ר מפלגת "כחול לבן", בני גנץ, שהגיע לפגישה עם שלוש הנשים הבכירות ברשימתו – מיקי חיימוביץ', אורנה ברביבאי ואורית פרקש הכהן.
את המגעים עם המפלגה יזמו עו"ד תמי בן פורת (מגישת העתירה לבג"צ בדרישה לחייב את המפלגות הדתיות לאפשר שילוב נשים ברשימתן לכנסת) ופעילות פמיניסטיות נוספות, כבר לפני כחודש, עוד לפני  האיחוד וסגירת הרשימה הסופית. מטרת הפגישה המקורית - "להשמיע ולשמוע": לפרוש בפני גנץ את הסוגיות המגדריות הבוערות שנוגעות לנשים בישראל ולחברה הישראלית כולה. רשימת המפלגה הוסיפה את חומר הבעירה המיידי: רשימה כזו לכנסת  אסור שתתווה חשיבה להמשך: ייצוג נשים לא שוויוני, שלא לומר כמעט לא קיים, אסור שיחזור על עצמו, אם וכאשר ירכיב גנץ את הממשלה הבאה.

כזכור, רשימת "כחול לבן" לכנסת גרמה לכעס גדול בקרב ארגוני הנשים ובעצם גם אצל כל מי ששוויון מגדרי חשוב לו/לה. 2 נשים בעשירייה הראשונה, 3 בשנייה, 3 בשלישית – נתנו תחושה של "הנה, פיזרנו לכם קצת אבק-פיות-מתמודדות-נשים בשביל הצבע". נשים מרשימות, ראויות ומבטיחות,  זה נכון, אבל דווקא מהמפלגה שטוענת לכתר השלטון הבא ציפינו שתקפיד על הבייסיק – ייצוג הולם וראוי של נשים. זה נשמע כמו אקסיומה, אבל כנראה לא לראשי המפלגה המחוברת שזוכה, נכון להיום, לכ-37 מנדטים על פי הסקרים.

אלימות, אי שוויון, והסכנה האמיתית לדמוקרטיה

במשך שעה וחצי שטחו משתתפות הפגישה בפני גנץ את הנושאים שכדאי, רצוי ואפילו קריטי שיעלו לסדר היום במסגרת מערכת הבחירות: האלימות המגדרית הגואה בישראל ואחוזי הפגיעה המינית הגבוהים, שינוי מבני ותפיסתי של שוק התעסוקה, מאבק בהדרת הנשים המחריפה מיום ליום והחשיבות של חינוך מגדרי כבר בגיל הרך והדרתן הכפולה של הנשים המזרחיות, הערביות והחרדיות.

גם על ביטחון דיברו – אבל דווקא לא על הביטחון שגנץ ואלופיו שוחים בו. אלא על הביטחון – או בעצם חוסר הביטחון, שמרגישות רוב הנשים שחיות בישראל.  "הנשים בישראל חיות בפחד", אמרה חמוטל גורי, לשעבר מנהלת קרן דפנה "הן חיות בפחד על הגוף שלהן, העצמאות שלהן, הגוף שלהן, הפרנסה שלהן". והקול הזה, לדברי גורי, לא נשמע בכלל במערכת הבחירות הזו. לא על ידי אנשי "כחול לבן" ולא על ידי מפלגות נוספות.

צילום: שרה דיאמנט

צילום: שריה דיאמנט

מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים פרשה בפני גנץ את הנתונים לגבי שוק התעסוקה, אחוז הנשים המחזיקות במשרות חלקיות והסיבות לכך – והציעה לאמץ דרך חדשה לשינוי המצב לטובת גברים ונשים כאחד - להכניס את הגברים/האבות הביתה ובכך לאפשר לנשים להיות מעורבות יותר בשוק העבודה במשרה מלאה, דבר שיתחיל לשחרר את סיר הלחץ הישראלי, לדבריה. נושא הדרת הנשים סומן על ידי פרופ' דפנה הקר, פרופ' למשפטים באוני' ת"א ופעילה בולטת בנושא זכויות נשים, כאחד האיומים הגדולים והמשמעותיים ביותר על הדמוקרטיה הישראלית וזכויות האדם בישראל. ואם רציתן/ם לצאת אופטימיות, מצטערת לייאש. מצב הדרת הנשים בישראל רק הולך ומחמיר מיום ליום.

 סדר עדיפות לאומי חדש

בתגובה לביקורת לגבי מיעוט הנשים ברשימה, אמר גנץ כי "רשימת הבזק" של כחול לבן לכנסת, הוקמה בזמן קצר יחסית אך יחד עם זאת, הודה שהביקורת ברורה לו. בנוסף, גנץ הסכים כי הנושאים שהועלו לגביו אכן ברי-שינוי וציין שמקובלת עליו הקביעה שחברה דמוקרטית נמדדת גם בשילוב נשים בצורה שוויונית בכל תחומי החיים. לצערנו, גנץ סרב לשחרר הבטחות או להצהיר הצהרות בנוגע לסוגיות שהועלו משום "שזה יהיה לא אחראי בשלב הזה" לדבריו. מיקי חיימוביץ', לעומתו, הצהירה שהיא מתכוונת לעסוק בנושאים האלה בכנסת הבאה ומתכוונת לבנות סביבה צוות שיורכב מרוב נשי. "אנחנו בעידן של מהפכה שהתחילה עם metoo והיא צריכה להימשך", אמרה חיימוביץ'. 

עוד בפגישה, פרש גנץ בפני הפורום את "סדר העדיפות הלאומי שלי" כהגדרתו: במקום הראשון – חינוך. במקום השני – פיתוח תשתיות לאומיות. במקום השלישי בסדר העדיפות, שמירה על הדמוקרטיה החוק והמשפט בישראל ואילו במקום הרביעי נמצא נושא הרווחה. רק במקום החמישי, אמר גנץ, נמצא נושא הביטחון. נושא הביטחון האישי של נשים, אמר לפורום, בהחלט נכלל בקטגוריה הזו.

שורה תחתונה – יש פה עוד עבודה

איך אומרים כל הקואצ'רים באשר הם? יש פה גם נקודה לשימור וגם לשיפור.

לשימור? הגישה והנכונות. הגישה של גנץ ואנשיו היתה כנה, קשובה, פתוחה ומוכנה ללמוד. זו גישה מרעננת ודי מעוררת תקווה, אפשר להודות. ולמה? בתי הקברות (ורשימות המפלגות לכנסת הבאה, וכל מיני דירקטוריונים ברחבי ישראל) מלאים בחברי כנסת מכהנים ולשעברים שמשוכנעים שהם פמיניסטים רק בגלל שפעם הם הצביעו עבור איזו הצעת חוק של איזו חברת כנסת. לכו תדעו אם זה בכלל היה בנושא שוויון מגדרי או בשכונה בכלל. אז לא, חברים, זה לא זה.

לשיפור? להרגשתנו הסובייקטיבית, חלק גדול מהנתונים שהצגנו והסוגיות שהעלנו היו חדשים לגנץ. לא שציפינו מאיש שאת רוב חייו הבוגרים העביר במסגרת צבאית-גברית שיידע להגיד "פטריארכיה" מתוך שינה, אבל – הנקודה החשובה הועברה ונקלטה: נשים אינן "מגזר בישראל" שיש לו בעיות ייחודיות למגזר עצמו שצריכות להיפתר אד הוק. זכויות נשים ושוויון מגדרי הוא אינטרס מהדרגה הראשונה עבור החברה הישראלית בכללותה.

ועכשיו הגיע תורן של עוד מפלגות שמתמודדות לכנסת להיפגש עם ארגוני הנשים ולהבין שבלי טיפול והתייחסות אמיתיים לזכויות של 50 אחוז מהאוכלוסיה בישראל, שום שינוי אמיתי לא יגיע.

בחירות 2019 | אנחנו ב-Onlife מתחייבות להביא את כל הדעות ששמות במרכז את מה שחשוב לנשים. ההאשטאג שלנו #טובלנשיםטובלכולם. מוזמנות ומוזמנים לשתף.