הקמפיין החדש של יאיר לפיד, שבמסגרתו הוא מדבר ברוסית, הוא עוד ציון דרך למלחמה של הפוליטיקאים על קולות המצביעים מחבר העמים. אלא שנראה שאותם פוליטיקאים שיצאו לקרב על הקולות, קצת הדחיקו את העבודה שאנחנו ב-2019 ולא ב-1992, ושרוב האנשים שפעם היו עולים המוכנים להצביע למפלגה מסוימת תמורת כרטיס כניסה חינם לבריכה, כובע מצחייה וחולצת T עם הסלוגן הנכון, היום כבר למודי ניסיון שנחלו כמה הצלחות ובעיקר אכזבות לתפארת מדינת ישראל.

לכן, בהיותי נציגת המגזר מצד אחד, וצולחת כור היתוך עם ציון "מעולה" מצד שני, וגם בתור אחת שמבינה דבר או שניים  ברשתות החברתיות, ארשה לעצמי לתת כמה עצות לפוליטיקאים שנמצאים היום במרדף אחרי "הקול הרוסי":

אל תקללו

זה נורא מגניב ומצחיק, כי הקללות ברוסית זה ה-דבר, אבל בואו נזכור שחלקן עברו גם הן כור היתוך. למשל "קיבינימט" שאראל מרגלית כל כך אהב לצעוק במהלך הקמפיין שלו ב-2015. מעניין אם הוא יודע את המשמעות האמתית שלה, כי אמנם בעברית צחה המשמעות היא משהו כמו "לעזאזל", אבל ברוסית הוא פשוט הודיע לעולם שהוא זיין את אמא שלהם. לא נעים ולא נחמד.

עוד מילה שהפוליטיקאים טרם השכילו לאמץ היא "בליאט" או "בליאד", ששגורה בפיו של סמיון גרפמן, האיש עם המבטא. בינתיים המילה הזאת נשמעה בחדשות 12, ב"ארץ נהדרת" וממש לפני כמה ימים הייתה זו לא פחות מהאקדמיה ללשון העברית, שכתבה פוסט עם הסבר למה נכון להגיד "שבעה שקלים" ולא "שבע שקל", ותיבלה את הטקסט, כנראה כדי לצאת מגניבה, במילה המדוברת. אבל האם הם יודעים מהי משמעות המילה? שכן התרגום שלה - איך לומר בעדינות? - היא "יצאנית". האם ביום רגיל היו האקדמיה המכובדת היתה עושה שימוש במילה זו כקללה? כנראה שלא. אז אל תקללו – וזה, אגב, נכון לכל שפה. ואם בא לכם נורא להשתמש במילה מסוימת? בררו אצל מישהו מומחה מה היא אומרת (ולא, אנה הגרפיקאית שעלתה לארץ בגיל שנתיים היא לא מומחה).

אל תפנו ברוסית אם אתם לא יודעים את השפה

רבים וטובים עשו זאת לאורך השנים, שמעון פרס (שלו דווקא מותר, כי הבחור עלה מבלארוס), אריק שרון, ביבי בכבודו ובעצמו ואהוד ברק. ובדיוק כשחשבנו שכולם כבר למדו את הלקח, בא יאיר לפיד עם סרטונים שהחזירו את הטראומה הישנה.

בואו רגע נצלול אל מנטליות רוסית: תשאלו כמעט כל אחד שגדל בברית המועצות, מה האסוציאציה שעולה אצלו כשהוא שומע מישהו מדבר רוסית שבורה? לא תאמינו, אבל התשובה ככל בנראה תהיה "הכובש הנאצי". כשהיטלר כבש את טריטוריית ברית המועצות, חיילי ורמאכט הרעבים היו נוהגים להיכנס לכפרים וקודם כל לשאול ברוסית שבורה האם יש במשק ביצים או תרנגולות. לאורך השנים, "המנהג" הזה תועד בלא מעט סרטים וסדרות והפך כבר לסוג של בדיחה קולקטיבית עם עבר אפל. ולכן, אם אתם לא דוברי רוסית, אל תנסו לדבר בה. שום דבר טוב לא יצא מזה.

היעדר כתוביות ברוסית בקמפיינים

לא, אני לא סותרת את הסעיף הקודם, אבל אם אתם מעלים סרטון שמבטיח הבטחות לעולים, במיוחד כשמדובר על עולים מבוגרים (למשל, הפנסיות של פוטין. לא יודעים מה זה? תשאלו את ביבי. הוא יודע), יש דרך אחת לעשות את זה בצורה מכבדת ואלגנטית: הקפידו להנגיש אותם עם כתוביות. ושוב לא, אנה הגרפיקאית לא תוכל לעזור. קחו מומחה.

שריון מקומות לדוברי רוסית ברשימה

זה פוגע באינטליגנציה שצריך לשריין מקום לרוסי "מחמד" כדי להביא קולות. זו לא תוכנית ריאליטי. יש מספיק אנשים טובים דוברי רוסית שיכולים לתרום המון לפוליטיקה ישראלית. הם אוהבים את ישראל, אוהבים את המדינה ומוכנים לעבוד לא רק "עבור המגזר". אם יש לכם רוסי ברשימה - זה מדהים, אבל אל תדביקו לה או לו תווית (אל דאגה, המגזר עצמו כבר יעשה זאת יפה מאד בעצמו, אבל על כך בפעם אחרת).

להפסיק לרדוף אחרי "הקול הרוסי" בכוח

לסיכום, פשוט תפסיקו. "הקול הרוסי" זה מיתוס. אנחנו אזרחי מדינת ישראל בדיוק כמוכם. אנחנו משלמים מיסים, משרתים בצבא, עובדים קשה ומתמודדים עם המצב במדינה. בדיוק כמוכם. אם אתם רוצים לקחת יועץ לענייני רוסים זו זכותכם, אבל זוכרים את אנה הגרפיקאית? היא כנראה לא מתאימה לתפקיד הזה (אבל היא בטח תוכל לעצב עבורכם יופי של באנר).

יש סיכוי טוב שאותם יועצים שתיקחו יגידו לכם שכל אחת מהפעולות שתיארתי לעיל יוצרת תהודה ומודעות, אז במקרה כזה יש לי עוד דבר אחד קטן להגיד: תתעסקו פחות בדרך להרשים או לזעזע, ותתרכזו יותר במילוי הבטחות. כי כמו שאומרת חמותי האהובה: "להבטיח ולאהוב לא עולה כסף".