קמלה האריס: "אני עומדת על כתפיהן של נשים שנאבקו במשך מאה שנים על זכות הצבעה"
סגנית נשיא ראשונה אישה, סגנית נשיא שחורה ראשונה, סגנית נשיא אסייתית ראשונה- מאות אלפי ילדות שנשאו עיניהן אל קמלה האריס אתמול בערב התחילו להאמין שאפשר
'YOU CAN'T BE WHAT YOU CAN'T SEE' (מריאן רייט אדלמן)
"לראות בבית הלבן מישהי שנראית כמונו" אמרה הבחורה ממוצא הודי לכתבת הסי אן אן שראיינה אותה בטיימס סקוור. "אני אישה שחורה והיום אני יודעת שגם לי יש מקום בבית הלבן" אמרה השנייה. "אמריקה חזרה להיות ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות גם למהגרים" אמרה השלישית, ממוצא לטיני. ולפתע הניראות של קמלה האריס הפכה לא רק לאמירה על ייצוג נשי אלא למשהו מוחשי – לנראות.
אנחנו מדברות על זה כל הזמן: נשים בגדלים, צבעים וגילאים שונים, רוצות הרבה יותר מגוון כשזה נוגע לבגדים, לדוגמניות, למגישות טלוויזיה, לשחקניות בתיאטרון. אבל בפוליטיקה, זאת שבאמת משפיעה על חיינו, אנחנו מוותרות מהר מידי על גיוון. על התחושה הזאת שבמי שמייצג אותנו יש, לפחות, קצת מאתנו.
היא לא גדלה במצוקה, האריס. הוריה היו משכילים, אמה חוקרת ואביה פרופסור לכלכלה. הם התגרשו כשהיא הייתה בת שבע והיא נדדה עם אמה ואחותה בין ארה"ב לקנדה. את התואר הראשון שלה היא עשתה באוניברסיטה שחורה, לא באוניברסיטה יוקרתית ונוצצת. בארבע השנים האחרונות הפנים הנשיות הבולטות בבית הלבן היו של איבנקה טראמפ, כל מה שהאריס היא לא.
פעם שלישית גלידה? יום היסטורי. התרגשות גדולה. קאמלה האריס, האישה השלישית המועמדת לסגנית נשיא מטעם אחת המפלגות הגדולות...
פורסם על ידי Nava Swersky Sofer ב- יום שבת, 7 בנובמבר 2020
זה בראש ובראשונה מה שהיא מביאה אתה לבית הלבן, סיפור של המון נשים אמריקאיות שבמשך שנים נאבקות על מקום וקול. שעבדו קשה כדי להגיע ולהצליח ונאבקו, בראש ובראשונה משום שהן מיעוט. ולדבר הזה יש משמעות עמוקה והשפעה חסרת תקדים על האווירה בארה"ב. בטח בימים שבהם שוטרים מניחים רגל על פנים של מפגין שחור ולא משחררים עד הרגע שבו אין לו אוויר והוא נחנק.
"אני עומדת על כתפיהן של נשים שנאבקו במשך מאה שנים על זכות הצבעה", זה מה שהיא אמרה בנאום שלה אמש. "מכאן אני מעבירה מסר לילדות של אמריקה – תמיד תראו את עצמכן כפי שאתן ולא כפי שאחרים רואים אתכן פשוט כי הם לא ראו כזה דבר קודם".
היא לא מושלמת, סגנית הנשיא החדשה שנבחרה. לאורך השנים היא לא הייתה קונסיסטנטית בגישתה לגבי נושאים רבים, חוק הבריאות הוא אולי הבולט שבהם. כתובעת היא הכניסה לכלא הרבה מאוד גברים שחורים, מה שגרר הרבה מאוד ביקורת כלפיה. היא תקפה את ביידן לא פעם, אפילו בגסות, במהלך הפריימריס לבחירת המועמד הדמוקרטי לנשיאות בהן התמודדה מולו ומעולם לא התנצלה על שהאשימה אותו בגזענות. זאת פעם ראשונה שמועמד לנשיאות בוחר כסגן נשיא מי שהתמודד מולו על אותו התפקיד. האריס רצתה להיות מועמדת המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, לא סגנית. היא רואה עצמה לא כמי שצריכה להיות מס' שתיים אלא לעמוד בראש. ביידן בן שבעים ושמונה, את הקדנציה הוא יסיים בגיל שמונים ושתיים, לא פלא שכשרצו לנגח את הנשיא הנבחר אמרו שהיא, בעצם, תהיה הנשיאה האמיתית.
אבל ג'ו ביידן לא נטר לה על הדברים הקשים שאמרה עליו. וליחסיה והיכרותה עם בנו, בו ביידן, שנפטר מסרטן והיה גם הוא תובע (במקביל להאריס), היה משקל גדול בבואו לבחור בה. והיא, בחושים חזקים ובהכרת תודה על המהלך האמיץ שבו נקט, התייצבה מאחוריו וישרה קו והצליחה לטשטש ולהעלים את חילוקי הדעות והאמירות הקשות שנאמרו. סייעה לכך רבות המפלגה הדמוקרטית שהתייצבה כאיש אחד מאחורי המועמד והמועמדת הלא מושלמים שלהם.
האריס כסגנית נשיא היא עוד שלב בתהליך אותו החלו שחורים באמריקה לפני שנים ושיאו הקודם היה בחירתו של ברק אובמה כנשיא אמריקאי שחור ראשון. מה שנדמה לנו טבעי ורצוי ומבורך הוא סדין אדום בעיני חלק מהאמריקאים. נותר לקוות שהיא וביידן יצליחו לאחד את אמריקה ולגשר על הפערים שפער בה טראמפ. ושהמורשת שלה תאיר את דרכן של מאות אלפי ילדות שנשאו עיניהן אליה אתמול בערב – והתחילו להאמין שאפשר.