לראשונה קמפיין MedToo ,אפס סובלנות להטרדות מיניות בתוך מערכת הבריאות, שעדויות מתוכו נחשפו לראשונה כאן באון לייף הגיע לוועדת הבריאות של הכנסת בראשות ח"כ עידית סילמן (ימינה).

"ככל שעוד טפח מתגלה ועוד תלונה מוגשת, כך מתחוורת לנגד עינינו תמונת מציאות סדוקה ועכורה של דפוסי התנהגות ואתיקה מקצועית - מקולקלים מהיסוד," אמרה סילמן בפתח דבריה. "פגיעות מיניות במטופלות הוא תחום שסובל ממערך הסברה רעוע ומכשלים רבים המצויים בהליך מיצוי הדין עם הרופא הפוגע. החל בסחבת ארוכה, מה שמביא לעיתים לכדי אבסורד בו הפוגע ממשיך בעבודתו ונשים ממשיכות להיות חשופות לפגיעתו וכלה בהסדרי השתקה בין המוסד והפוגע." סילמן הבהירה כי המטרה של הוועדה ושל המחוקקות היא להביא ל"ניקוי אורוות, רענון נהלים ויצירת מרחב בטוח ומוגן עבור כל אישה ואישה." המשך הדיון הראה שוב, עד כמה ניקוי האורוות הזה הוא הליך סיזיפי שקשה לראות את סופו.

ח"כ עידית סילמן, יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת. "אנחנו הגב שלכן." צילום ברוך גרינברג

ד"ר דפנה שוחט אינדיקרינולוגית במכבי שירותי בריאות שאף התראיינה בכתבה המקורית, התייצבה בכנסת לספר על מה שעובר על רופאות, סטאז'ריות, מתמחות וסטודנטיות:

"מאות רופאות, מאות! כתבו לי על ההטרדות המיניות שעברו," סיפרה שוחט. "אני רוצה לחלק את זה לשניים: הטרדות מילוליות ושיח מיזוגני שהוא בשגרה, ופגיעות חמורות יותר. את ההטרדות המילוליות אזכיר רק כדי שתבינו את ה*אוירה* הכללית בה אנחנו עובדות בשגרה: ״ כירורג בכיר אומר לסטודנטית שקר בחדר אז הפטמות שלה זקורות, רופאה מומחית שנותנת הרצאה והפרופ' אומר לה מול כולם: 'תפתחי קצת את החלוק כדי שכולנו נוכל להנות'. אלה הם חיינו ביום יום. ואז, יש את הרגעים שבהם אנחנו מבינות איפה נמצא הכוח ומה צריך לעשות כדי להתקדם - ראיון להתמחות שבו מנהל בית החולים מפלרטט באופן מופגן ואומר למזכירה ש״גם אם אין תקן תמצאי לה אחד״. גיניקולוג בכיר מבהיר למתמחה פוטנציאלית מה צריך לעשות כדי להתקבל להתמחות באיכילוב. צ׳יף בפלסטיקה אומר למתמחה שרק כשהוא יראה משהו היא תראה ניתוחים, 'היא בלאו הכי רוסיה ובשבילן זו לא בעיה'. ואז, יש את הכפייה: רופא בכיר מזמין סטאז'רית לכוס יין לחגוג את סיום הסבב. הוא מספר לה כמה רע לו עם אשתו ומציע שישכבו. היא מסרבת, מנסה לעזוב, והוא אומר שייתן לה ללכת רק אם תעשה לו מסאז' על המיטה. היא עושה לו. ולסיום, יש את ניצול יחסי המרות.(מה שסורוקה קוראים לו רומן) רופא בכיר עם רופאה צעירה, סטודנטית, סטאז'רית או מתמחה בשלביה הראשונים. מפוחדת ואבודה מול העולם המטורף הזה של בית החולים, עולם שקשה לתאר אותו למי שלא היה שם, עם אחריות כל כך גדולה והכשרה פרקטית מועטה.  בדרך כלל מדובר ברופא בכיר מבוגר בהרבה ממנה, שיודע לזהות את המפוחדות והאבודות ביותר.היא גם יודעת מה ההשלכות של חוסר שיתוף פעולה, ואכן יש בינינו ששילמו את המחיר הזה: לא יתנו לה תקן, לא יקדמו אותה, היא לא תשתתף במחקר, תשלח לכנסים או תבצע ניתוחים. רפואה זה מקצוע טוטאלי ולמדנו ועבדנו בשביל המקום הזה שנים, קשה מאוד לדעת שהכל ירד לטמיון בגלל שלא החזרת תשומת לב לבן אדם הנכון."  על התיאור הזה מוסיפה ד"ר שני סבוראי בנד מארגון מרשם, 'ההטרדות, הנגיעות, זה לא נפסק אף פעם ואת כל הזמן שוקלת את ההפסדים שלך. מתי לעצור ולאבד את כל מה שעבדת בשבילו'.

מימין מיטל בנשק סמנכ"לית קרן בריאה, ד"ר דפנה שוחט, אנדקרינולוגית בית החולים וולפ0סון ומכבי שירותי בריאות, עו"ד סיגל פעיל המייצגת את ארגון מרשם

מיטל בנשק, סמנכ"לית קרן בריאה הוסיפה: "בשבועות האחרונים קיבלנו בקרן בריאה מבול של עדויות מנשים מרחבי הארץ על כל רצף הפגיעות המיניות,  מהטרדות מילוליות ועד אונס ממש.
עם זאת, צריך לזכור שרוב הנשים לא רוצות להתלונן ובצדק, כל כך הרבה תלונות מסתיימות בקול דממה דקה ואם בסוף הן כן עושות זאת זה בשל ייסורי המצפון שלהן, שאולי השתיקה מאפשרת פגיעה. 

התיאורים האלו לא השאירו את חברות הכנסת אדישות. ח"כ נירה שפק (יש עתיד) הגיבה בכעס:

"הגיע הזמן שלא נסכים לשבת על הכיסא שמושיבים אותנו עליו. אני יודעת שזה קל להגיד אבל בכל תלונה, תעדכנו אותנו. אנחנו לא נוותר. חוויתי את זה בעברי והייתי בעמדות כוח והגיע הזמן שנעצור את זה. נעים מאוד, אנחנו נשים, אתם תכבדו אותנו. זה חייב להיפסק, אנחנו חייבים את זה לילדים שלנו ולנכדים שלנו וצריך להפסיק לשתוק ואנחנו ניתן גב לכל אחת שתתלונן."

ח"כ סילמן הסכימה ואמרה "אנחנו נהיה הגב שלכן."

אולם הרופאות שהעידו בדיון הזה הסבירו עד כמה זה מסובך.  "רופאות נתפסות בציבור כנשים חזקות שקשה לפגוע בהן. אבל כמו כל אשה אחרת, בסיטואציות מסויימות, אין לנו את הכוח להתנגד." אמרה ד"ר שוחט. "מהרבה סיבות, תקופת ההתמחות היא תקופה מחלישה במיוחד ויחסי הכוחות בה הם אבסולוטיים יותר מכל סביבת עבודה אחרת. והבעיה שאנחנו צריכים לדבר עליה כאן, היא עד כמה המערכת הקיימת לא עומדת לצד הנפגעות אלא מגנה על הפוגעים"  

עו"ד סיגל פעיל שמלווה את ארגון המתמחים לרפואה, מרשם, הבהירה כי "מדובר ביחסים של תלות משך שנים. הרבה מאוד תלונות של מתמחות נדחות כי איך היא תוכיח שהיא קיבלה פחות ניתוחים ונכנסה לפחות דיונים כי היא אמרה לו 'לא'?"

הדיון בועדת הבריאות של הכנסת היום. צילום דני שם טוב

זה המקום להבהיר- תלונה חמורה שמגיעה לידי המשטרה גורמת להפסקת ההליכים המשמעתיים בתוך בתי החולים וקופות החולים. כאשר תלונה בכל זאת נידונה בתוך הארגונים עצמם מי שמקבלת אותה היא הממונה על הטרדות המיניות בבית החולים או קופת החולים בה הוגשה התלונה ובעקבות החלטה ראשונית שלה, עובר הדיון בתלונה לוועדת משמעת. ההרכב של אותן ועדות משמעת הוא קריטי- בצוות שלושה רופאים, שניים מתוכם בכירים מה שלא פעם גורם לתלונות להידחות ולרופאות וסטודנטיות לחשוש מלהגיש תלונה.

"אנחנו רואים את מיעוט התלונות ומיעוט התלונות שמתקבלות. אנחנו חייבות לנפץ את תקרת הזכוכית של 'שמור לי ואשמור לך', צריך לדרוש מנגנון שיפקח על בתי החולים ולא ימשך המצב שהם שומרים על עצמם," אמרה עו"ד פעיל. מבחינת הרופאות שנכחו בדיון, קריטי שהטיפול בתלונות לא יעשה בארגונים עצמם אלא במשרד הבריאות ושהרכב ועדות המשמעת ישתנה ויכלול גם רופאים צעירים.

יעל שרר, מנכ"לית הלובי למאבק באלימות מינית התריעה: "משרד הבריאות גורר את רגליו. יש כבר נוסח על נוהל של פגיעה מינית של צוות בצוות אבל הוא לא אושר. החוק להטרדה מינית לא מכסה את זה. למי אמורה לפנות סטודנטית לרפואה? לאוניברסיטה? לבית החולים שאינו המעסיק שלה? התפיסה של משרד הבריאות כאילו תקיפות מיניות זה לא עניין שלהם היא חשוכה. הם רוצים להציע גרסא משלהם? שימהרו ויציגו אותה כי השטח בוער. אם לא אנחנו נהיה פה שוב בכתבה הבאה."  

"אני חושבת שכולם מבינים כעת שמה שהיה הוא לא מה שיהיה." אמרה בנשק. "נשים בישראל מאסו בדפוסי הפטרנליזם ברפואה, בכך שרואים אותן כגוף, כתיק רפואי והן מצפות ואף ילחמו כדי לקבל יחס מכבד הרואה אותן כאדם שלם, עם רגשות ורצונות ויכולת בחירה ושליטה."

במהלך הדיון הסתבר כי מי שאמונה בשנה וחצי האחרונות על טיפול בתלונות של מטופלות נגד מטפלים במשרד הבריאות, אמורה לטפל גם בפגיעות צוות בצוות אבל בפועל אף אחת מהנוכחות לא שמעה על תפקידה זה, והרופאות עצמן לא מכירות את הנתיב הזה של תלונה ישירות למשרד הבריאות. התוצאה- לשולחנה הגיעה תלונה אחת בלבד של אשת צוות על איש צוות.

ח"כ מיכל רוזין הייתה מזועזעת מהנתון הזה "כשארגון אומר שאין תלונות אז זה אומר שהוא לא עושה את עבודתו. ההשלכה היא על המערכת שלא רוצה לקבל תלונות. נשים מרגישות שאין להן כתובת או מפחדות שייפגעו אם יתלוננו."

ח"כ מיכל רוזין, יוזמת החוק להתליית רשיונו של רופא שהורשע בעבירות מין. צילום מתוך עמוד הפייסבוק

אז התקנון לטיפול בפגיעה של צוות בצוות טרם אושר, ונציגי משרד הבריאות שנכחו בדיון התנגדו גם להצעת החוק של רוזין שביקשה להתלות את רישיונו של כל רופא שהורשע בעבירות מין אוטומטית ולאפשר לו לגשת לנמק בפני וועדה מדוע יש להשאיר את רישיונו על כנו. המצב כיום הוא הפוך – גם אחרי הרשעה (וצריך לזכור שזה יכול לקחת שנים רבות של הליך פלילי וערעורים ה.ר.כ) רופא יכול להמשיך ולטפל עד שוועדת משמעת של משרד הבריאות תתלה את רישיונו. על מועד הגשת הצעת חוק ממשלתית שהמשרד מבטיח כבר שבועות וחודשים לחוקק, הם לא היו מוכנים להצהיר או להתחייב שאכן תקודם. 

יו"ר הוועדה הודיעה כי לא יוותרו על הצעת החוק של רוזין. " לא אתן ולא אני היינו מוכנות לקבל טיפול מרופא שהורשע בעבירות מין. זו לא מגפה פחותה. והנפגעות והנפגעים מגיעים בסוף למערכת טיפולי בריאות הנפש וגם שם אין  להם מענה." ולמרות הדברים החדים, הוועדה נתנה למערכת הבריאות שבועיים נוספים להציג את תקנון הטיפול בפגיעות צוות בצוות והצעת חוק ממשלתית לתיקון פקודת הרופאים בטרם תקדם בעצמה את החוק שיזמה רזין והצעת חוק רחבה יותר של ח"כ ענבר בזק שנועד לתקן את אותה פקודת רופאים כדי שייתן מענה למצב שרופאים שהתלוננו עליהם, ממשיכים לעבוד במערכת טרם הרשעה.  

'דפוסי התנהגות ואתיקה מקצועית - מקולקלים מהיסוד', אמרה סילמן בראשית הדיון ועושה רושם שלא באמת יש לבתי החולים, קופות החולים או מערכת הבריאות כוונה אמיתית לשנות, לפחות לא כרגע, את דפוסי ההתנהגות הללו. המחוקקות האלה (ומצער שאף מחוקק לא נכח בדיון), נחושות בדעתן לא לוותר להם. 

כבר הצטרפת לאינסטגרם של און לייף? - היכנסי לכאן 

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by Onlife (@onlifeil)