קשה היה להתעלם מכמות הארס, השינאה ובעיקר השמחה לאיד שבהם בחר שר האוצר יאיר לפיד לתבל את נאומו בכנסת. "יש דבר כזה בדמוקרטיה, ממשלה שאין בה חרדים", הטיח לפיד בחברי הכנסת פורוש וגפני והוסיף: "אני לא מקבל מכבודו הוראות, המדינה סיימה לקבל מכבודו הוראות, בגלל זה אתה כבר לא יושב ראש ועדת הכספים, כי נמאס לנו לקבל ממך הוראות".

יאיר לפיד לא רוצה להיות האיש הרע שעושה קיצוצים

ראשית, כדאי לציין כי שר האוצר יאיר לפיד, שמניף על נס את ערכי הדמוקרטיה, כנראה שכח כמה דברים. השר לפיד שכח שגפני ופורוש וליצמן וכל נציגי המפלגות החרדיות לדורותיהם נבחרו לכנסת בבחירות דמוקרטיות, והם היו ועדיין נציגים של ציבור גדול של מצביעים. שר האוצר לפיד שכח שישיבתם של נציגי המפלגות החרדיות בקואלציות השונות הייתה חלק מהשיטה הפוליטית הישראלית, כפי שמינויו כעת לשר האוצר הוא חלק מאותה שיטה בדיוק.

נאומו של יאיר לפיד:

אבל חשוב מכך הוא תקציב המדינה. שר האוצר יאיר לפיד מתמודד עם גרעון תקציבי עצום שעליו לסגור, והוא עושה לילות כימים כדי למצוא פתרונות לצמצום הגירעון, ומגבש שורה של קיצוצים כואבים וקשים לכולנו. הגזירות יכללו העלאת המע"מ באחוז, מס ההכנסה יעלה באחוז אחד, קיצבאות הילדים יקוצצו, מישרות בשירות המדינה יקוצצו, תקציבי המשרדים ייקטנו ועוד ועוד. כל אלה בשורות לא טובות לציבור הישראלי בכלל, ולציבור הבוחרים של יאיר לפיד בפרט. אף אחד לא רוצה לשמוע שיוקר המחיה יעיק עוד יותר, אף אחד לא רוצה לשמוע ששר האוצר, שנשלח כדי לדאוג למעמד הביניים, מתכוון לחנוק את המעמד הזה עוד קצת. אף אחד לא מעוניין להבין שהשירות הציבורי, שגם כך מצומצם ורזה, הולך להיות רזה ומצומצם עוד יותר. אף אחד לא רוצה לקבל את הבשורה שמחירי כל המוצרים הולכים להיות עוד יותר יקרים מרגע שתאשר הכנסת את תקציב המדינה החדש.

ולפיד לא אוהב להיות האיש הרע במחזה הזה. לכן, כמה קל, לפתוח חזית נגד החרדים. לשים על המוקד את פורוש ואת גפני ולזרוק לעברם חיצים. זה קל, זה מתקבל בחדווה רבה בקרב חילונים רבים, זה ממסגר את כל סיפור הגרעון במסגרת של שחור ולבן, ומסמן את הרעים – החרדים, ואת הטובים – אנחנו, החילונים האחראים. זה קל מאוד.

האמת היא שהקיצוצים לא יבואו על חשבון החרדים. להיפך

קל, אבל גם מאוד פופוליסטי. שינאת חרדים והשתלחות בהם לא תקדם את תקציב המדינה, לא תהפוך את הקיצוצים לקלים יותר לבליעה, ואפילו לא תסייע לשר האוצר להעביר את תקציב הקיצוצים בצורה יותר טובה. משום שלמעשה, תוכנית הקיצוצים אינה לקחת מהחרדים ולתת לחילונים. להיפך: העלאת מס הכנסה פוגעת רק במי שמשלמים מס הכנסה. רוב המשפחות החרדיות חיות מתחת לקו העוני ולכן אינן מגיעות כלל לסף תשלום המס.

אף אחד לא רוצה לשמוע שיוקר המחיה יעיק עוד יותר. יאיר לפיד

האמת היא שקיצבאות הילדים הם תוספת חשובה, אבל מאוד מזערית בתקציב המשפחות הגדולות. האמת היא שמספר המשפחות הגדולות באמת, אלה שיש בהם הרבה מאוד ילדים, הוא מזערי, ביחס לכלל המשפחות בישראל. האמת היא שמשה גפני לא היה יו"ר ועדת הכספים הגרוע ביותר בתולדות המדינה, וסגן שר הבריאות הקודם, ליצמן, נחשב לשר בריאות טוב שדאג לכלל הציבור בישראל, ולאו דווקא למגזר החרדי. והאמת היא שעל הגירעון שנוצר לא חתומים החרדים, אלא חתום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלפיד הולך איתו עכשיו יד ביד, ושר האוצר הקודם, יובל שטייניץ.

אבל למה להתקטנן על העובדות, ולמה להציג את התמונה המורכבת, אם אפשר כל כך בקלות לסמן את הרעים ולהשתלח בהם? החרדים, אלה עם הבגדים השחורים, שגרים ביישובים רחוקים ועניים, שחיים בצורה כל כך שונה מאיתנו. האחרים ההם. כמה קל ושטחי, וכמה מלבה שינאה.

רצוי היה ששר האוצר יגלה קצת יותר אמפטיה כלפי אזרחים כשהוא עומד להטיל עלינו גזירות ומיסים ולעלות לנו את יוקר המחייה. כך ייקל עלינו – כולנו, חילונים וחרדים – לבלוע את הגלולה הזאת ולהעניק לו את הגיבוי שהוא כה זקוק לו.