02/11/2022

לדברים כאן בהמשך יש להקדים ולומר: הם מבוססים על ספירה של חלק מהקולות. ולכן המספרים בשעת בוקר מוקדמת ביום שאחרי הבחירות הם בערבון מוגבל והדברים עוד ישתנו ביומיים הקרובים, עד לסיום ספירת כל הקולות, כולל המעטפות הכפולות.

יחד עם זאת, התמונה המסתמנת, גם כשהנתונים לא סופיים היא שמדינת ישראל, ולא פחות מכך החברה הישראלית, צועדת בביטחון ובעקביות למחוזות שמרניים מאוד, גזענים מאוד, דתיים מאוד, ימניים על מלא.
ואם המגמה הניכרת מספירת הקולות עד כה משקפת את מה שיהיה בהמשך, הרי שרבע מחברי הכנסת יהיו חרדים וחרד״לים, כמעט כפול מחלקם היחסי באוכלוסייה ואלה יהיו חברי כנסת שמייצגים עמדה שחותרת להחיל כאן את חוקי ההלכה. אם נתניהו אכן יעמוד בראש גוש ימין גדול, וירצה להקים את אותה ״ממשלת ימין על מלא״ שהבטיח, הוא ייאלץ להיכנע לחלק משמעותי מדרישותיהם של השותפים הטבעיים שלו: ש״ס, יהדות התורה וכמובן הכוכבת והמנצחת הגדולה של הבחירות האלה הציונות הדתית - בן גביר וסמוטריץ. יתרה מזו, אם הקואליציה שלו תעמוד רק על 61 חברי כנסת, כל חבר כנסת יוכל לדרוש את ליטרת הבשר שלו. 
אז כשמביטים על שלוש המפלגות האלה, הרבה יותר מ-30 מנדטים (נכון לשעת בוקר מוקדמת) יש שלוש נשים בלבד, אורית סטרוק, מיכל וולדיגר ולימור סון הר מלך בציונות הדתית. שתיים מן המפלגות מדירות נשים כאידיאולוגיה ותפיסת עולם: ש״ס ויהדות התורה. גם בג״ץ שהוגש שוב ושוב וחייב אותם לפתוח את השורות גם לנשים, לא הניב שום תזוזה ולמעשה לא פתח פתח או מגמה של שינוי.
גם בליכוד, המפלגה הגדולה בגוש, מספר הנשים מועט וכפי הנראה יעמוד על 5 נשים בלבד אבל גם כאן אין ליפול למלכודת ספירת הראשים. הנשים שנבחרו במקומות הריאליים בליכוד הן נשים שמרניות מאוד. חלקן נשים שנכנסו על בסיס הבטחת ייצוג לנשים, אבל הן פועלות באופן אקטיבי, ממוקד ואינטנסיבי נגד האינטרסים של רוב הנשים. נגד השוויון, נגד קידמה, ובעיקר נגד רבים מן ההישגים שנרשמו כאן בעקבות מאבק מתמשך של ארגוני הנשים לאורך עשרות שנים.

ישראל כפי שמשתקפת בבחירות נובמבר 2022 היא מדינה שמעדיפה באופן מובהק את המרכיב היהודי על פני הדמוקרטי. זו מדינה שמעדיפה באופן מובהק את הדת על המדינה, זו מדינה שמעדיפה באופן מובהק את העליונות היהודית על פני השוויון, וכן, גם מעדיפה עליונות גברית על שוויון לנשים וגברים כאחד. 
ערך השוויון צנח אל מתחת לאחוז החסימה ולא הצליח להתרומם. ההשכלה נסוגה מפני לימוד התורה והבערות בלימודי הליבה, פיתוח קריירה פינה את מקומו לטיפוח הבית והמשפחה. אנחנו, הנשים, נזרקנו בבת אחת לתקופות שלקח מאות שנים להיחלץ מהן. נזרקנו לעידן של שמרנות ועליונות גברית. פנינו כפי שישתקפו בקרב 120 חברי כנסת הם פנים של דת.

לא צריך להתנחם בעובדה שהליכוד היא מפלגה חילונית בעיקרה, ושנתניהו בבסיסו הוא אדם ליברל. לא רק משום שבין ספסלי הליכוד יישבו בכנסת ה-25 גם ליכודניקים שמרנים, דתיים ומסורתיים, אלא משום שהליכוד יהיו תלויים תלות חזקה, הדוקה ובלתי מתפשרת במפלגה השנייה בגודלה בגוש והשלישית בגודלה בכנסת- הציונות הדתית. המפלגה הזאת כבר הוכיחה בסיבוב הבחירות הקודם שהיא אידיאולוגית ובלתי מתפשרת. בפעם הקודמת היא מנעה הקמת ממשלת ימין בשיתוף רע״מ, הפעם היא מגיעה לשולחן המשא ומתן רעבה יותר, בטוחה יותר, מבוססת יותר, ובעיקר עם הרבה הרבה יותר מושבים.

הישגים של שנים בתחום שוויון לנשים ושוויון בכלל יעלו על שולחן המשא ומתן. הם ידרשו שינוי, הם ידרשו להחזיר את הגלגל אחורנית. ולא תהיה שם מערכת משפט שתייצר את אותם איזונים ובלמים מדומיינים, אלה שאמורים להגן על מיעוטים - מיעוט לאומי, או מיעוט מגדרי.
יש להדגיש ולומר: הטור הזה נכתב מנקודת מבט ליברלית, נקודת מבט ששמה בראש סדר העדיפויות את ערך השוויון. שוויון מהותי לכל אזרחי ישראל - יהודים וערבים, ושוויון מגדרי. הערך הזה נגרס ונמחק. החיבור בין הדת למדינה - אותו חיבור שבן גוריון הנחיל לנו - מעולם לא היה הדוק יותר, משפיע יותר וחזק יותר. קמנו הבוקר לשחר של יום חדש וצריך לשנן את השילוש הקדוש: עם ישראל, תורת ישראל, ארץ ישראל.

תגיות