דרישות החרדים לא באות כדי לשרת את טובת הציבור החרדי, הן באות לפגוע בציבור הכללי
מנכ"לית מבוי סתום עו"ד אורית להב מזהירה: "אנחנו, כולל הציבור הדתי והימני שאני חלק ממנו, חייבים להיות ערים לשינוי הגישה הזו ולהתעורר לפני שהסחטנות הפוליטית הזו תחזיר אותנו עשורים אחורה"
טיוטות ההסכם הקואליציוני עם ש"ס ויהדות התורה נחשפו השבוע ונתנו הצצה לדרישות המפלגות החרדיות, שהולכות להשפיע על החיים של כולנו. שנים מספרים לנו שהחרדים דואגים בעיקר לעניינים כספיים ולשימור הקצבאות, אבל המסמכים האלה מראים שהדרישות הנוכחיות חורגות בהרבה מענייני התקציב: הרחבה סמכויות של בתי הדין הרבניים, סגירת המכון לרפואה משפטית בשבת, דרישה שנציב תלונות השופטים לא יהיה אחראי על דיינים בבתי הדין הרבניים וחוק יסוד לימוד תורה שיהפוך את לימוד התורה לערך עליון במדינת ישראל. אלו לא עניינים כספיים, אלא כאלה שיש להם השפעה ישירה על המדינה שבה אנחנו חיים, על אופייה ועל הערכים העומדים בבסיסה.
ניקח לדוגמא את הדרישות ביחס לבתי הדין הרבניים. אנחנו בארגון מבוי סתום מייצגות נשים עגונות ומסורבת גט בבתי הדין וחשופות לעבודת בתי הדין באופן יומיומי. למרות השיפור היחסי בשירותים הניתנים שם, ההתנהלות בתיקים היא עדיין מזעזעת. יחס מחפיר לנשים, כולל נשים נפגעות אלימות ועבירות מין, פרוטוקולים שלא נכתבים או לא משקפים את הנאמר בדיונים, אי עמידה בנהלים, חריגה מסמכות וניגודי עניינים. למרות שבתי הדין מחויבים לפסוק לפי החוק האזרחי בענייני רכוש, מזונות ומשמורת, אנחנו עדות פעם אחר פעם לניסיונות להחדיר את הדין הדתי גם לנושאים הללו.
לתמיכה בפעילות מבוי סתום לחצו על הלינק הבא
וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הבעיות המהותיות במערכת, מערכת "משפטית" שמובלת על ידי גברים בלבד, שבה לנשים אין קול, שבה נשים בהגדרה לא שוות לגברים, שבה נשים נשפטות ונענשות על היחסים האינטימיים שלהם, שבה נשים נדרשות לשלם מחירים כבדים בתמורה לגט, לזכות שלהן להתגרש.
ואני לא מדבר רק על נשים דתיות, כל אישה שרשומה כנשואה בישראל ומבקשת להתגרש צריכה לעבור את דרך החתחתים הזו. והאמת שמבחינה מספרית עוברות בבתי הדין הדתיים הרבה יותר נשים חילוניות מדתיות.
ואת המערכת הזו רוצים עכשיו לחזק ולהרחיב את סמכויותיה. במקום לעשות שם סדר, דורשים חברי הכנסת מש"ס לבטל את הפיקוח החיצוני על הדיינים ומשדרים מסר שהם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם.
ביטול הפיקוח החיצוני הוא מהלך לא נכון לכל מערכת משפטית, בטח לא לכזו שמלכתחילה נדרשים בה תיקונים מהותיים. וכשהדרישה לבטל את הפיקוח על בתי הדין הרבניים מגיעה ממי שמבקשים במקביל להגביל את סמכויות בג"ץ, אין ספק שיש פה החלטה מכוונת לחזק מערכת אחת על פני האחרת – מערכת דתית על פני מערכת אזרחית. ושוב, מערכת שנוגעת לכל אזרחי המדינה, לא רק לדתיים שבוחרים בכך.
צריך לזכור, רוב הציבור היהודי בישראל מאמין בערכים של שוויון וחירויות הפרט. גם מרבית מצביעי סמוטריץ' ובן גביר לא עשו זאת בגלל העמדות שלהם בענייני נשים או דת, אם כבר הם הצביעו להם למרות הדעות האלה. לפי כל הסקרים שבוחנים את היחס של הציבור בישראל לנושאים דת ושוויון, הרוב עדיין בעד חירויות הפרט, כמו שעולה למשל ממדד הדת והמדינה של עמותת חדו"ש לפיו 75% מהציבור בעד תחבורה ציבורית כלשהי בשבת, ו-62% תומכים בהכרה בכל סוגי הנישואים.
ביטול הסמכות של נציב תלונות השופטים על הדיינים תהפוך את בתי הדין לסדום ועמורה, בלי שום בקרה חיצונית, ותפגע בעשרות אלפי האנשים והנשים שעוברים במערכת הזו מדי שנה. מי שמתנגד לביקורת חיצונית יודע שיש לו מה להסתיר, מי שמתנגד לביקורת כזו לא מבין שתפקידו הוא לתת שירות לציבור וכדי לעשות את זה באופן מיטבי הוא חייב להיות נתון לביקורת על ידי גורמים חיצוניים.
הדרישות של המפלגות החרדיות כבר לא באות כדי לשרת את טובת הציבור החרדי, הן באות לפגוע בציבור הכללי. אנחנו, כולל הציבור הדתי והימני שאני חלק ממנו, חייבים להיות ערים לשינוי הגישה הזו ולהתעורר לפני שהסחטנות הפוליטית הזו תחזיר אותנו עשורים אחורה.
**
הכותבת, עו"ד אורית להב, היא מנכ"לית מבוי סתום המסייע לנשים מסורבות גט ועגונות