הכאב של מיכל אנסקי עוזר לרפא את הכאב שלנו
הסדק בתמונות המושלמות שאנסקי העלתה עד עכשיו, חשף את האמת שבדרך כלל דואגים לפלטר לנו. אתם יודעים, זו שגורסת שלא הכל מושלם מאחורי התמונות
גם אתם כבר הספקתם להתעדכן בכל הפיד מספר פעמים, לעבור על כל הסטוריס המעניינים בארץ ובחו"ל ולחזור לשגרת חייכם עם תסכול ותחושת ריקנות? מזל טוב. כנראה שגם אתם לוקים בפומו. "תסמונת ההחמצה" – כך היא נקראת בעברית – אמנם חדשה יחסית במחוזותינו, אבל כבר היא הולכת ותופשת תאוצה כמו פתיתי שלג בווסטרוז. על פי הוויקיפדיה, פומו היא "חרדה חברתית שבה מישהו חושש להחמיץ חוויות מהנות שאחרים חווים. חרדה זו מאופיינת ברצון לשמור על קשר רציף עם אחרים, ודאגה כפייתית מהחשש להחמיץ הזדמנות לאינטראקציה חברתית, רומנטית, עסקית או אירוע מספק אחר".
יש הרבה תסמינים שקשורים לפומו, ואחד מהם הוא התחושה שלכולם יש חיים טובים יותר משלנו – האחרים מבלים במסיבות נוצצות, נוסעים ליעדים אקזוטיים, נהנים מזוגיות דביקה ובאופן כללי חיים חיים הלקוחים מפרסומות למשקאות קלים או טמפונים, בעוד שאנחנו תקועים מול מסך הסלולרי וצופים בהם.
מיכל אנסקי היתה הסיוט הגדול של כל מי שלוקה בתסמונת. חשבון האינסטגרם שלה כלל בעיקר תמונות ממקומות פוטוגניים ברחבי העולם, מאירועים עמוסי סלבס, מאחורי הקלעים של העבודה הטעימה שלה, או סתם תעדו אותה מתחזקת את הגוף באימוני כושר טרנדיים. אבל כידוע, כל זה השתנה לפני קצת יותר מחודש, כשבפוסט אמיץ וחושפני כתבה על תסמונת בל שפגעה בה בפתאומיות "עליתי על המטוס ארצה עם כאב אוזניים (בדיעבד התעקשות וטעות איומה)", כתבה. "שמתי את הראש על החלון והתעוררתי למציאות בה חצי מהפנים שלי משותקות, הדיבור לקוי וחוש הטעם רדום".
מאז השתדלה אנסקי להעלות תמונות שמראות רק חצי מפניה והיא נמנעה מלתעד את הצד המשותק. ב-14 באפריל עדכנה "אני לא יודעת מאיפה להתחיל. אולי כי בעצם כלום עוד לא נגמר. 12 ימים בתוך זמן לא זמן. בגלל הסטרואידים שלקחתי הכל הרגיש כמו שייק סמיך ומר של זמן מחוץ לזמן: אני מתעוררת בבוקר אל תוך שניה כזו, אולי פחות משניה שהתודעה שלי עדיין מטושטשת, והכל בסדר - "אלוהים, איזה סיוט רע היה לי"... ואז אני מפהקת, והפנים שלי לא".
שלשום היא אזרה אומץ ועשתה מעשה שבוודאי לא היה לה קל: חשפה את פניה בשלמותן. אמנם ככל הנראה יש שיפור ניכר במצבה, אבל עדיין אפשר לראות צד אחד "נפול" יותר. ודווקא החשיפה הזו, הפגיעות שהתגלתה, הצליחה לחזק את כולנו.
אין בכך משום שמחה לאיד, חלילה. אבל אם נהיה כנים רגע, האנושיות שלנו עדיין מוצאת נחמה בצרות של רבים. הסדק בתמונות המושלמות שאנסקי העלתה עד עכשיו, חשף את האמת שבדרך כלל דואגים לפלטר לנו. אתם יודעים, זו שגורסת שלא הכל מושלם מאחורי התמונות.
השיתוק, שאני באמת לא מאחלת לאף אחת ואחד, עשה טוב גם לתודעה הציבורית של מיכל – מאישה מושלמת עד כדי לא נגישה, היא כעת "אחת מאתנו". חוסר השלמות שלה גרם לה להיות נגישה יותר, מעניינת יותר וגם מעוררת הזדהות יותר. היא כבר לא "זו שאוהבת לאכול ועדיין נראית מיליון דולר", אלא אישה אמיצה שסיפרה בכנות על תסמונת שפגעה בה ישר בבטן הרכה. ממש כמו שכולנו חוטפים מדי פעם בוקסים בבטן.
סביר להניח, בעזרת השם, שבזמן הקרוב אנסקי תחזור לתמונות היפות שלה מהיעדים היפים שאליהם היא נוסעת, אבל גם היא וגם אנחנו כבר נדע: יש דברים חשובים יותר מתמונות מוצלחות באינסטגרם.