בדצמבר האחרון התפרסמה ידיעה שהקפיצה את הציבור במדינה: חברת הכנסת נאווה בוקר בחרה להעניק לאייל גולן את פרס "יקיר הזמר העברי" בטקס שעתיד היה להתקיים במשכן הכנסת. מדובר בפרס ללא קריטריונים ברורים לבחירת הזוכים בו, ומדוע דווקא גולן נבחר לזכות בו - תעלומה. שהרי, זמרים וזמרות מופלאים בז'אנר המוזיקה מזרחית, שלא נקשרו לחשדות בדבר ניצול מיני של נערות, יש בשפע. מה שאנחנו כן יודעות, זה שמדובר בפרס שניתן מטעמה של חברת כנסת ישראל. אותה הכנסת שאמורה לייצג את כלל אזרחי/ות המדינה ולהגן עליהםן. זו שאמורה להיות ממלכתית ונקייה, לייצג אמות מידה מוסריות גבוהות, לייצר ולהטמיע נורמות חברתיות.

תרשו לנו לרענן את זכרונכן בנוגע לעברו של זוכה הפרס המכובד. ב-2013, נפתחה חקירה נגד גולן ואביו בעקבות חשד בקיום יחסי מין אסורים עם קטינות. די בקריאה מהירה של תמלילי החקירה שפורסמו בתקשורת, כדי שעיניכן יחשכו. לבסוף, סגרה הפרקליטות את התיק נגד גולן מחוסר ראיות - כלומר, לא מחוסר אשמה. אביו הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות חמורות, ביניהן ניצול קטינים לזנות. כל המידע הזה, יש לציין, עולה מחיפוש גוגל מהיר. תנסו.

התמונה הכללית שעלתה מהמקרה, גם אם הנ"ל לא עמד ברף הראיות הדרושות לצורך הליך פלילי, היא תמונה של ניצול מעריצות צעירות על ידי מקורבים של גולן, שמובלות ממקום למקום ברכב שכינויו המחריד הוא ה"פותמוביל", ומזומנות באמצעות מכשיר שעל פי פרסומים שונים זכה לכינוי ה"פלא-פות". ההתייחסות בכתב האישום שהוגש נגד אביו של גולן אל המעריצות היא כאל כלי ריק מתוכן שניתן לקנות בעזרת כוח וכסף, שנועד לסיפוק יצרים מיניים.

אי שם בדצמבר יצאנו, ארגון לוט"ם - היחידה ללוחמה בטרור המגדרי, למחאה. מחאה שאומרת בקול חזק וברור שהרף החוקי היבש, שגם על הלגיטימיות שלו ניתן וכדאי לערער, אינו זה שצריך להגדיר את המוסר שלנו כחברה. מחאה על כך שהכנסת, שאמורה לשקף ולהכתיב את הנורמות החברתיות, בוחרת להושיט יד מחבקת לדמות שלדעת רבים מייצגת נורמליזציה של ניצול קטינות. על זה שבכך, כנסת ישראל מפנה את גבה לנפגעות ניצול מיני ומפקירה את אחריותה להגן על אזרחיותיה. על זה שכל זאת נעשה בעזרת כספי ציבור, שחלק ממנו הוא נשים נפגעות ניצול מיני. פתחנו בקמפיין הרשת #ישלירקחלום, בו הזמנו נשים וגברים לספר איך נראית המציאות המתוקנת בחלומן. ביום הטקס התייצבנו בבית הנבחרים שלנו, במטרה להתנגד ולכעוס על ההחלטה ההזויה הזו. לכשעלה גולן לבמה, יחד עם אורחים ואורחות שבחרו לצאת במחאה מהאולם, נעמדו פעילות לוט"ם בזו אחר זו והביעו מחאה נגד מתן הפרס.

בתחילת השבוע, כפי שוודאי שמעתן, מר אייל גולן שלח לנו דרך עורכי דינו מכתב איום בתביעה על הכפשת שמו כביכול. במכתב הוא דורש שנתנצל על שמחינו על ההחלטה הביזארית להעניק לו פרס בכנסת, נמחק את קמפיין #ישלירקחלום, ונעביר לו בהקדם 250 אלף ש"ח.

הבחירה של גולן לפעול באלימות משפטית בריונית כלפי נשים צעירות, שבאומץ מחו כנגד ניצול מיני, קשר השתיקה סביבו והלגיטימציה הממסדית והחברתית אליו, מעוררת אי נוחות רבה ומעידה עליו ועל אופיו. אמרנו אז, ונאמר גם היום – מעשיו והתנהגותו של אייל גולן הם אלו הפוגעים בשמו הטוב, בעוד שאנחנו פעלנו בגבולות חופש הביטוי והאמת במטרה להעלות את הדיון לשיח ציבורי, ונמשיך לעשות כן עם כל סוגייה שיש לה השפעה חברתית על נשים במדינה.

אמרנו אז, ונאמר גם היום - העובדה שחברת הכנסת בוקר התעקשה לקיים את הטקס, למרות שרבים מהשדולה לזמר העברי וגם חברי כנסת מחוצה לה התנערו ממנו, היא בעייתית בלשון המעטה. כעת אנו, ארגון לוט"ם ששם לו למטרה להאיר זרקור על נושאים ציבוריים הנוגעים בנשים ובשוויון מגדרי (או החוסר שלו), קיבלנו את הכבוד להצטרף לרשימה ארוכה של "נתבעים" שמעיזים לבקר את אייל גולן ואת הערכים שהוא מבקש בעקשנות לסמל.

גולן, הזמנים השתנו. אתה, הכוח שלך והכסף שלך, לא חזקים יותר מחוש הצדק שלנו, ואתה לא יכול עלינו. אתה לא מפחיד אותנו. זכותנו למחות, זכותנו לשקף את המציאות הכואבת. אנחנו נמשיך לצעוק את העוול שנעשה במדינה שלנו לנשים, נערות וילדות, עד שכנסת ישראל ושאר מוסדות המדינה יתעשתו. אתה לא תשתיק אותנו.