כל הנשים והגברים, בעיקר אלה המשתייכים למערכת החינוך, שהרשו לעצמם להביע דעה על לבושה של ילדה, נערה או אשה, ורמזו כי הדרך שבה היא מתלבשת ומתנהגת מביאה עליה שלל התנהגויות לא נאותות נדרשים להתנצל על חשיבה מעוותת, כזו שלעולם תאשים את הקורבן, כזו שלעולם לא תחנך ילדים ונערים כי לכל אדם זכות בלעדית על גופו, ואופן לבושו או התנהגותו לא יקחו זאת ממנו.

עוד סליחות באון לייף:

 

באמצע אוגוסט התקיים דיון בוועדת הסמים של הכנסת שבראשה עומדת ח"כית תמר זנדברג (מרצ). יו"ר הרשות למלחמה בסמים צבי הנדל הרשה לעצמו לחקות אותה בלעג, כשביקשה זנדברג לברר מהו שכרו של מנכ"ל הרשות שנמצא כבר שמונה חודשים בחופשה בשכר. זנדברג העיפה את הנדל מהדיון, תגובה הגיונית למדי על זלזול יוצר דופן ביו"ר ועדה בכנסת.

אלא שבמקום להוקיע את מעשיו של הנדל שהתנהג באופן בוטה ומזלזל, היו כאלה, דוגמת הילה קובו מוואלה, שבחרו להיטפל דווקא ללבושה של זנדברג, שעטתה על עצמה באותו היום שמלה חושפת כתפיים וקעקוע. מיותר לציין שזנדברג לא הפרה את חוקי הלבוש של המשכן, ח"כיות רבות מגיעות בקיץ בשמלה או גופייה חושפת כתף, אבל לדעתה של קובו מדובר בהתנהגות מתריסה ומיותרת שגם מפלה גברים. אגב, היא לא טרחה לציין את לבושו של הנדל שהגיע לדיון בחולצה לא מגוהצת מחוץ למכנסיים. גם בלבושו המרושל והלא מכבד אפשר למצוא משהו מתריס, לא?

כמובן שלא מדובר בדוגמה בודדת של שיימינג לנשים על אופן לבושן. מאי פתאל, למשל, מעולם לא התכוונה להיות מפורסמת או גיבורה, אבל כשהחליטה בצעד אמיץ להיחשף ולספר כי היא זו שעומדת מאחורי התלונה נגד מג"ד בגבעתי, לירן חג'בי, שנאשם בהטרדה מינית, היא נהפכה בין לילה לפאם פטאל. כל חטאה היה שמדובר בבחורה מצודדת מראה שלעתים גם מעלה תמונות שלה, בחשבון הפייסבוק הפרטי שלה, כשהיא עוטה בגד ים בלבד.

הנשמות הטובות ברשתות החברתיות כבר דאגו לציין את יופיה המדהים, שקשה לעמוד בפניו, ואת העובדה שהיא מעלה תמונות כאלה חושפניות שלה. לא פלא שחג'בי חשק בה. היא בטח גם פיתתה אותו, או שידרה לו סימנים כפולים לכל הפחות. קשה היה להאמין שאותה צעירה מהממת נפלה קורבן להטרדה מינית קשה, שהותירה בה משקעים וגרמה לה לברוח הביתה, שגם שם היא גילתה שהיא לא מוגנת, לאחר שהוא רדף אחריה עד ליישוב שבה היא מתגוררת.

וזה לא נגמר רק בנשים, גם ילדות צריכות לעמוד בחוקי מסדר הצניעות הארצי: לפני כמה שבועות ראיינו אורלי וגיא שתי ילדות בנות 11 (בעקבות פרסום פה באון לייף) שהפיקו סרטון פמיניסטי בשם "פרסום לא חייב להיות מיני". כמה אירוני שדווקא בראיון הזה החליטה אורלי וילנאי לשחק את משמרות הצניעות והכריחה את אחת הילדות (בנות 11, כן?) לעמוד ולהראות את המכנסיים הקצרים שלבשה, ונזפה בה על לבושה החושפני.

אבל לא רק  וילנאי סבורה כי ביוש ילדות ונערות על לבושן ה"חושפני" הוא צעד הגיוני. רבות כבר נכתב על דף הפייסבוק "מפסיקות לשתוק – נלחמות למען החופש והשוויון", שנפתח על ידי תלמידת התיכון רותם אלישע. בשנה האחרונה הדף הזה הבהיר והדגים כיצד מחנכים מורים ומנהלים תלמידות צעירות. על פי גישתם המעוותת, מה שלובשות ילדות ונערות עלול לגרום לבנים לצאת מריכוז ואולי לעשות מעשים אסורים, לכן אסור להן ללבוש מכנסיים קצרים מדי, שמא יתפתו הנערים בידי הליליות.

החשיבה הזו מעוותת ומקוממת משתי סיבות עיקריות: נערה בת 13-14 נהפכת אוטומטית על ידי המורים לאובייקט מיני ורגליה החשופות הן סממן מיני מובהק, שעלול להוציא נערים זכים מגדרם. הסיבה השנייה היא שהתפישה הזו מסירה כל אחריות מהבנים. זו לא אשמתם שפותו בידי זוג רגליים חשופות. וחלילה למערכת החינוך מלחנך את תלמידיה שלכל אדם זכות על גופו, לא משנה מה הוא לובש, או מה משדרת שפת גופו. על פי מחנכי ארצנו, כנראה שכל נערה צריכה לשנן לעצמה היטב: נאנסת? בדקי קודם כל מה לבשת או שידרת, כי כנראה שהבאת את זה על עצמך.

נערות רבות גם דיווחו על יחס משפיל בשער בית הספר שבו נמדד אורך החצאית או המכנסיים שלבשו לעיני כל, מבלי להתחשב בכבודן, ואם המורה/ מנהל החליטו כי האורך לא תואם את הסטנדרטים, נשלחו הנערות בבושה לביתן, להחליף בגדיהן. מיותר לציין כי ברבות מהפעמים בנים עברו באותו השער כשהם לבושים במכנסיים קצרצרים, אך אותם איש לא עצר ומדד את בגדיהם.

אמנם אין ספק שתלמידים צריכים לציית לקודי הלבוש של מערכת החינוך, ומה שמותר ללבוש לחוף הים או למסיבה יכול להיות פחות ראוי לבית הספר – אם כי בתקופתי לבשתי גם מכנסיים קצרים מאוד בימים חמים, איש לא העיר לי על כך ויצאתי ממש בסדר – אבל קודי הלבוש חייבים להיות אחידים לבנים ולבנות: מה שאסור להן ללבוש, ייאסר גם עליהם.