מאת: חנה בית הלחמי

בואו נדבר רגע על צא"פים (צווי איסור פרסום). לו היה לי הכישרון החנוך-לויני, הייתי כותבת על זה מחזה. יש למחזה כזה נרטיב גברי-פטריארכלי מובהק, כוחני, דורסני ומניפולטיבי, ודמויות ססגוניות שמייצגות את בעלי המגף הממוסמר של הצא"פ, ואת מי שנדרסות ונדרסים מתחתיו. דמיינו לעצמכם/ן את הדמויות הארכיטיפיות של היח"צן הדברן (עם אטב על האף), הזמר המקועקע, הדוגמנית המתפקחת, הגנרל שמגיע לו, עורכי הדין שהמילה "מרשי" רשומה להם על דש הגלימה, עורכת הדין המתלהבת ורושפת הסיסמאות שמייצגת תמיד את ארכיטיפ הגבר-גבר, החברים של כל דמות וצלליותיהן החיוורות של הקרבנות השקופות. אחלה קאסט, לא?

יש כמה קטגוריות של צא"פים, וכמה רמות איסור פרסום. בואו נפנה משולחן הדיונים את הצא"פים הקשורים בביטחון ישראל, ככל שגם לגביהם יש היבטים השנויים במחלוקת. מה נשאר לנו? שימוש ציני, כוחני ובריוני של בני עוולה לסוגיהם, בכלים שמעניקה להם מערכת המשפט.

מזה כמה וכמה שנים, בכל פעם שמתפרסמת ידיעה על מפורסם שפגע מינית במישהי, ושמו נשמר תחת צא"פ, אני שואלת ברשתות החברתיות "מי עכשיו?". ומקבלת תשובות. חלקן, כוללות את הטענה המופרכת, שהצא"פ נועד לשמור על הקרבן. בדרך, כלל, הטוענים לא עשו יותר מדי כדי לשמור על הקרבן, על כל קרבן שהיא, לפני שהפכה לקרבן. הטיעון המניפולטיבי הזה יושב לפני הכל על בורות (או שקר), שכן הקרבן מוגנת בחוק – אין צורך בצו של שופט/ת כדי להסתיר את זהותה. מאידך, היא מופקרת לחלוטין למסע שטנה נוראי וגלוי, ומערכת המשפט (או אלו שמצדדים בצא"פ לכאורה כדי לשמור עליה), לא עושים ולו ניסיון למראית עין, לעצור את הקמפיינים האכזריים הללו של האשמת הקרבן. תכלס, כולם מכוונים להגנת העבריין, ועושים שימוש ציני בקרבן כדי לשמר את הפריבילגיה הגברית לאנוס באין מפריע. כולם, זה גם בית המשפט, שהוא חלק אינטגרלי מהחברה הפטריארכלית.

ועכשיו בואו ניגע רגע בצא"פ שהוצא אתמול בעניינם של אייל גולן וזוגתו בנפרד רוסלנה רודינה. לפי הצא"פ הזה, אסור לנו לדבר על מערכת היחסים ביניהם, אז בואו נחזור למחזה שפתחתי בו. שבו הזמר המקועקע קם משערורייה שהוסר ממנה צא"פ, בעזרת יח"צ מסיבי והדוגמנית המתפקחת, שאז עוד לא התפקחה, ואפילו עשתה אתו ילד, וכעת היא מגלה שהבלתי-מפתיע קרה, והזמר המקועקע הוא ממש לא חסיד אומות עולם. לדעתי, נכתבו על זה אלפי מילים, והחברים של שניהם כבר התראיינו והדליפו תחת כל עץ רענן.

ו...אופס...יצא צא"פ. אסור לדבר על מערכת היחסים ביניהם. מה משמעות הצא"פ? כמו תמיד, איפול שמאפשר לפגוע באין מפריע בקרבנות השקופות באשר הן. מדובר בדמות המשפיעה על הציבור, מי שהתראיין מרצונו בהרחבה ודיבר על כל מה שזז, כולל ילדיו, עליהם הוא רוצה לכאורה להגן (לאחר שהוא זה שחשף אותם במו פיו ומעשיו). רק שכשלא הוא מהנדס את הזירה התקשורתית הדמוקרטית, החופשית והפתוחה – הוא עושה שימוש לרעה בכוחו על מנת להשתיק אותה. כמו שאני רואה את זה, מדובר באלימות חברתית בצל החוק, בהמשך ישיר לדפוס כפייתי, אלים וחצוף, שמעלה תהיות לגבי שיתוף הפעולה של מערכת המשפט. המסר שעולה מהצא"פ הזה, תואם לדמותו של מי שהוציא אותו: כל דאלים גבר. אני קוראת מפה לבית המשפט לא לאשר המשך של צא"פ כזה, שנוגד את הצדק, היושר הציבורי והאינטרס הציבורי. החיים המשמימים וחסרי החשיבות של הזמר המקועקע, שזכו שם לחיסיון ושמעניינים אותי כקליפת השום, אינם הפואנטה. האביוז שבעצם החיסיון – כן.

תגיות , , ,