תארו לעצמכם עולם שבו לנשים שנפגעו מאלימות יש לאן לברוח, מקום שמבטיח להן שלעולם לא שוב. מקום שמנוהל על ידי הנפגעות, בו היוצרות מתהפכות, ולשם שינוי כה מבורך, היד שלהן היא על העליונה. לאור הצפת העדויות המסחררת של השבועות האחרונים, שחושפת את מה שרובנו כבר ידענו קודם – שההטרדות המיניות לא פוסחות על אף אחת והתקיפות המיניות פוגעות באחוזים מחרידים, אפשר לומר בביטחון שאם היה ניתן ליצור אזורים מבוטחים לחיים נקיים מאלימות ומתקיפות מיניות, זו הייתה נקודת אור עבור המוני נשים.

תנמדבי: הכפר שמנוהל על ידי נערות

בדרום הודו, במדינת טאמיל נאדו, ישנו כפר ששואף לעשות בדיוק את זה – ונראה שגם מצליח. הכפר הקטנטן, תנמדבי, שמונה רק מאות בודדות של תושבים, עובר בימים אלו שינוי מדהים שמושך אליו תשומת לב מרחבי הגלובוס. בששת החודשים האחרונים התאגדו יחדיו הנערות המתבגרות של הכפר, ולקחו על עצמן לעשות את השינוי שהן רוצות לראות במקום מגוריהן. הן תיקנו את תאורת הרחוב, דאגו לערוך לכל בני ובנות הכפר ביקורת בריאותית, וידאו שמרפאות ניידות יגיעו גם אל כפרן וכעת עמלות על בנייתה של ספריה לעידוד השכלה ועצמאות של התושבים – והיד עוד חזקה ונטויה.

השיפור המרהיב במצבו של כפר תנמדבי מגיע אחרי שנים של אלימות סיסטמטית ומקובלת שפגעה בכל תושביו, בייחוד בנשותיו הצעירות. הגברים, כ-150 במספר, מבלים רובם ככולם את ערביהם בשתיית אלכוהול חזק בתוצרת ביתית בשדות שמחוץ לכפר. השגרה היומיומית של שתייה ושיכרון הרסני פוגעת כבר שנים בכל התושבים, כאשר 90 מבין נשות הכפר הן אלמנות, וצעירים רבים בורחים מביתם כדי לחמוק מנחת כפם של אבותיהם השיכורים והאלימים.

המספרים מדגימים עד כמה כבדות הבעיות בכפר: מבין 4,000 שיחות לקו הסיוע לילדים המטפל באזור, 3,000 נגעו לעבירות קלות, 500 לילדים שיצאו לרחובות לבקש כסף, 200 מקרים של נישואים בכפייה, 85 על ילדים נעדרים שעלו על רכבות כדי לברוח מהכפר, ו-40 קריאות על תקיפות מיניות. המציאות הזו קשה במיוחד לנערות, שמוצאות עצמן לעיתים קרובות נופלות לידיהם של שיכורים ועוברות תקיפות אלימות ונשנות של המקומיים.

צעירות בהודו

לוקחות את גורלן בידיים. אילוסטרציה: shutterstock

הצעירות האלו החליטו לקחת את גורלן העגום בידיים. הן מתכנסות בבניין ציבורי תחת השם "מועדון הבנות הצעירות", שם הן חושבות, דנות ומתכננות יחדיו מה הן יכולות לעשות כדי לשפר את מצבו של כפר מגוריהן. "אנו מנסות לשנות את הכפר בתהליך הזה. מעודדים אותנו להיות מנהיגות", אמרה בראיון לגארדיאן סאייס סואומיה, בת ה-16 שמנהיגה את המועדון.

לכפר יש עוד דרך ארוכה לפניו עד שיהפוך לבטוח לבנותיו ולכלל תושביו, עד שתופעת הגברים השיכורים והאלימים תמוגר, אך ההספק המזהיר שמועדון הצעירות השיג בששת חודשי פעילותו מבטיח שהוא בדרך הנכונה.

אומוג'ה: הכפר בו אין כניסה לגברים

אולם תנמדבי אינו נקודת האור היחידה. בצפון קניה ישנו כפר בשם אומוג'ה בו הכניסה לגברים אסורה. הוא נוסד ב-1990 על ידי 15 נשים שנאנסו על ידי חיילים בריטים מקומיים, ובהמשך הורחב לנשים שברחו מחברה בה אין להן זכויות ולמעשה מהוות רכוש של בעליהן ונפגעו מגברים בצורות הקשות ביותר – אונס, אלימות במשפחה, נישואי קטינות, נישואים בכפייה, הטלת מום באיברי המין ועוד ועוד. אחרות גורשו מבתיהן על ידי בעליהן שחששו שיידבקו במחלות מין לאחר שהן נאנסו, חלקן אף נערות שברחו מבתיהן או נזרקו מהם.

כפר אומוג'ה לא מאפשר לגברים להתגורר בו. מותר לגברים לבקר, אך רק לבנים שגדלו בכפר מותר גם לישון בו. מעבר לנשים ששרדו אלימות ותקיפות קשות, אומוג'ה מהווה בית גם ליתומים, לילדים עם איידס שגורשו מבתיהם ובכלל לילדים שננטשו. נשים רבות שעזבו את בתיהן לטובת הכפר הגיעו עם ילדיהם ומגדלות אותם בו. נכון ל-2015, באומוג'ה יש 47 נשים ו-200 ילדים.

כפר ללא גברים

כפר ללא גברים מאז 1990. אילוסטרציה: shutterstock

"מהרגע הראשון בו הגעתי הייתי מאושרת. נתנו לי מיד אוכל ומים, לאט לאט התחלתי להרגיש בטוחה ומוגנת פה", אמרה אחת מתושבות הכפר בכתבה של הגארדיאן מלפני שנתיים. "אני רוצה לחיות כל חיי בקהילה תומכת של נשים. אין לי הרבה, אבל כאן יש לי את כל מה שאני צריכה", אמרה אחרת.

אומוג'ה ותנמדבי מספקים פתרונות מיידיים ובטוחים מאוד לנשים שנפגעו, שונים בגישתם, אך דומים בחשיבה יוצאת הדופן שכל מטרתה לדאוג לנשים. אלו אמנם פתרונות בקנה מידה קטן, ועם זאת הם מספקים הרבה מאוד תקווה גם למי שחי במבנים חברתיים גדולים פי אלפים, שאפשר אחרת. הנה לכם הוכחות חיות ונושמות למה שקורה כשנותנים לנשים שספגו יותר מדי מגברים בחייהן לקחת את המושכות לידיים: יש מקומות לברוח אליהם בהם לך, כאישה, יובטח שלעולם לא שוב.