התשובה של אדוה פולק, המשנה לראש העיר רמת גן, לשאלה האחרונה בראיון, מסבירה הרבה דברים עליה, על ראיית העולם שלה ועל האנרגיה הבלתי נגמרת.

עד מתי תמשיכי לרצות להתרוצץ ולשנות את העולם?

"אני היום בת 60, ואני מתה על זה וגאה בזה מאוד. יש לי היום הרבה יותר ניסיון ובטחון ויכולת, יש לי מיילאג' אמיתי שעשיתי, ויש לי עוד הרבה תכניות והרבה מה לעשות ורק התחלתי".

 פולק נולדה בקיבוץ צובה לשני הורים פלמחניקים, וכבר כילדה ינקה את ערכי הקהילה, העשיה הציבורית והתרומה למדינה. עוד לפני הצבא וגם אחריו, הייתה מעורבת בעשייה חברתית, וכשהגיעה לאוניברסיטה, מצאה את מקומה בפוליטיקה האקדמית.

דרכה המקצועית עברה דרך כמה מהחברות הגדולות במשק בתפקידי שיווק בכירים, חברת תיירות, אוויס, ועוד. פולק היתה ממקימי רשת הולידיי אין בארץ וכשעזבה את התפקיד, היו לרשת 7 בתי מלון בישראל. " גם בעשייה העסקית ראיתי שליחות" היא אומרת. "הבאת תיירות חוץ לישראל ועידוד תיירות פנים הרגישה באמת כמו שליחות ציבורית".

 

האמהות ששינתה הכל

כשבתה היחידה נולדה, לפני 21 שנה, הכל השתנה, מספרת פולק. "אף אחד לא האמין שאני אהיה יותר משבוע בבית. ומאז, אני 21 שנים 'בבית' אבל לא באמת בבית". את האנרגיה והרעיונות ניתבה פולק למערכת החינוך בה גדלה בתה – בגני הילדים בוועד הגן, ואז בבית הספר "רמת חן". "חשבתי שלהיות מנהלת השיווק של אפריקה ישראל זה תפקיד קשה ומאתגר, שיחקתי עם תקציבים של מיליונים, ואז גיליתי שלהיות פעילה חברתית ולהוביל תהליכים של הפיכת בי"ס מיושן ומקובע לעדכני, חדשני ובועט – זה הרבה יותר מאתגר".  פולק היתה יו"ר ועד ההורים של בית הספר, ולאחר 6 שנים של עבודה מאומצת, גיוס הורי השכונה והרמת פרויקטים גדולים – זכה בית הספר להיכלל ב-10 בתי הספר היסודיים המצטיינים של ישראל. היום הוא ביה"ס הגדול בעיר, כ- 1100 תלמידים.

 

"לקחתי את כל מה שלמדתי בעולם העסקים והבאתי אותו אלינו. לקחנו בי"ס שהיה ירוד, עם ביקורת קשה עליו מכל הכיוונים, לקחנו את ועד ההורים והובלתי מהלך של גיוס מתנדבים מהקהילה עצמה. החכמה היתה לתת רוח גבית למערכת – כל מי שהלין – גייסנו אותו להיות חלק מהפתרון. הבאנו תרומות, הוספנו שעות הוראה, נידבנו אדריכלים ומעצבים ואנשי מחשבים ואנשי רוח, והקהילה הזו הפכה את בית הספר ואת כל השכונה למובילה, הכל מתוך ראייה חיובית", היא מספרת בגאווה.

 

את פעילותה הציבורית המשיכה פולק באלו"ט, בו עמדה בראש עמותת ידידים שלקחה על עצמה להקים בית לאוטיסטים בוגרים בירושלים. עד שהגיעה פולק, התגוררו האוטיסטים בבית מוזנח ועלוב -ואחרי שלוש שנים של עשייה, איסוף תרומות והרמת כל אבן אפשרית – הוקם בית חדש ומרהיב לקבוצת האוטיסטים.

 

בואי איתנו לפוליטיקה

העשייה של פולק לא עברה מתחת לרדאר וראש עיריית רמת גן, קרא לה לפני כארבע שנים להצטרף לרשימה שרצה לבחירות המקומיות. "זה היה מאוד מביך בהתחלה. מצאתי את עצמי במסגרת שלא הכרתי כל כך, לא הייתי מעורה בשיח או בז'רגון, וזה משהו שבאמת לקח לי זמן להפנים" היא מודה.

הפעילות שהקיפה עכשיו את כל העיר, היא מספרת, פקחה לה את העיניים. "גיליתי עיר שהתושבים אוהבים אותה. כמנהלת שיווק, זה נדיר למצוא תכונה כזו, שהצרכנים שלך אוהבים את המוצר. וזה היה הניתוח האסטרטגי שהוביל אותי – ברובד של העיר עצמה וברובד של השכונות. החלטנו לחזק את העיר כמותג, וגם לחזק את השכונות – ברמה הקהילתית-מקומית". ברמת גן, מספרת פולק, התושבים שומרים ומקפידים על הקהילתיות השכונתית, והשכונות פועלות כמעין קיבוצים קטנים, אינטימיים ואכפתיים. סגולה נפלאה שיכולה למנף כל עשיה עירונית ושכונתית, היא מדייקת. התחלנו בשיפוץ  130 גינות קטנות ברחבי העיר, שבעצם פועלות כמעין מרכזי -קהילה קטנים. "זה מקסים שדווקא בעידן המנוכר והממחושב של היום, התושבים עדיין יוצאים החוצה, לנדנדות ולמגלשות, כדי לפגוש, להיות בקשר ולפעול ביחד. לכן הבאנו לגינות גם הפעלות והצגות ופעילות, שתחזק את הקשר בין התושבים".

 

הניצחון הגדול – העלמת מועדוני החשפנות

אחת ההחלטות החשובות שקיבלנו ברמת גן בקדנציה הזו היתה לנקות את אזור הבורסה, לסגור ולמחוק את מועדוני החשפנות הידועים באזור. "היינו מספיק אמיצים, וראש העיר הוא הראשון שהוביל את המהלך, שהחלטנו שדבר כזה לא יכול להיות בעיר שלנו. נשים על עמודים הן לא שעשוע ואנחנו לא ניתן לזה יד. לא אצלנו".  במקום ניצול נשים, המתחם התחיל להפוך למקום עסקים, בילוי למשפחות, לצעירים ולסטודנטים.

הלחימה למען נשים לא זרה לפולק. מדי שנה היא מקיימת כנס נשים ברמת גן. השנה הכנס נערך בשיתוף און לייף, והתקיים באוהל התרבות שבאצטדיון רמת גן. "אני יודעת שהשוויון המגדרי עדיין לא פה, אנחנו אולי שוות בפני החוק, אבל בפועל הפער והאפליה עדיין קיימים – ואני יודעת בוודאות שכשנשים הן טובות במה שהן עושות – הן הכי טובות. הן יודעות לעבוד ברדיוס של 360 מעלות". פולק שמחה לספר שראש העיר הוא פרטנר מלא ונלהב בנושא. "יש אצלנו בעירייה ייצוג משובח של נשים, בראש העירייה נמצאות גם שתי נשים בכירות – סגנית ראש העיר ואני, ישנו שינוי דרמטי בגיוס נשים לתפקידי מפתח בעירייה – בתפקידי מנהלות אגפים ומחלקות, ועד שהגענו, רוב התפקידים אוישו על ידי גברים".

גם בפארק הלאומי, התיק שמחזיקה פולק, יש שאיפה לשוויון מגדרי. "היו במשמר הפארק רק גברים עד שקיבלתי את התיק. ואני רוצה גננות, אני רוצה שומרות הפארק", היא מחייכת.

 

יום אחד נראה אותך בכנסת?

"זה לא רלוונטי לגביי. אני כאן וזה הבית שלי. אני מוצאת את הפוליטיקה העירונית הרבה יותר משפיעה, אני רואה את מעגלי העשייה הרחבים ואת מוטת השינוי העצומה. העשייה שלי פה באה לטהר את המקום, בשביל האנשים הטובים וההגונים של העיר הזאת. אני בסך הכל ארבע שנים בפוליטיקה העירונית, אבל כבר 21 שנה בעשייה הציבורית - כשבתי נולדה בעצם הפסקתי לקבל משכורת, בצורה רשמית. ככה אני רוצה ולשמחתי הבית מאפשר לי. הרגשתי שאני רוצה לתת תרומה אישית מהיכולות, הידע והניסיון שלי, כדי להגשים את הפנטזיה שלי – עולם טוב יותר, עולם של צדק ויושר וכבוד הדדי, עולם של רגישות ותמיכה במי שקשה לו. בלי ציניות, אני מרגישה שאני מעין חוליה בשרשרת, מעין עוברת אורח בשנים שהוקצבו לי להיות פה, ואני מחזיקה לפיד שאני יכולה להעביר. ההורים שלי בנו את הבית הלאומי, הם היו דור התקומה שזכו להקים את המולדת, ואני מרגישה שאני חלק מהקולקטיב הזה שמטרתו להמשיך את המורשת ולחזק אותה לקראת העתיד".