הכל מתחיל ונגמר בחינוך. הדעות הקדומות שלנו בנוגע לחברה ובכלל לעולם שאנו חיים בו מתקבעות אי שם בגילאים הצעירים, בהתבסס על מה שמלמדים אותנו – בין אם אלה ההורים, המשפחה והסביבה, בין אם אלו מקורות מידע פתוחים כמו הטלוויזיה והאינטרנט ובין אם אלה המורים בבית הספר. רבות דובר על שיעורי חינוך מיני, שיעזרו לאזן את מה שילדים ומתבגרים לומדים על סקס ומיניות דרך פורנוגרפיה ודרך הטלוויזיה. אך מה לגבי שיעורי מגדר?

עוד באון לייף:

 

בריטניה מתעתדת להוביל מהלך חשוב ומהפכני בנושא חינוך מגדרי. אמש הוכרז כי החל מספטמבר 2019, כל בתי הספר היסודיים במדינה יחויבו להעביר שיעורי חינוך מיני שיעסקו בנושאי מגדר וזהות מינית, ובתוך כך גם בלהט"בים ובטרנסג'נדרים, ויעודדו מודעות וסובלנות כלפיהם.

לפי ההחלטה החדשה, כל בתי הספר בבריטניה יידרשו ללמד שיעורי יחסים או שיעורי חינוך מיני, בהתאם לגיל התלמידים. בבתי ספר יסודיים השיעורים יינתן דגש על בנייתן של מערכות יחסים בריאות (בעיקר חברויות), כבוד הדדי וסובלנות, כמו גם על ביטחון אישי. בחטיבות ביניים ותיכונים יינתן יותר דגש על מיניות כמו גם מערכות יחסים. השיעורים יהיו שיעורי חובה ולהורים לא יתאפשר להוציא אותם משיעורים אלו.

האישה שמאחורי המהלך

שרת החינוך הבריטית ג'סטין גרינינג אמרה עם ההכרזה על השינוי הצפוי: "לא מתקבל על הדעת שההנחיה לשיעורי RSE (Relationship and Sex Education, חינוך למין וליחסים) לא עודכנה קרוב ל-20 שנה, במיוחד לאור הסיכונים ברשת כמו סקסטינג (התכתבויות מיניות) ובריונות ברשת שהילדים והצעירים שלנו מתמודדים עמם. צעירים חייבים לקבל חינוך שמלמד אותם על החשיבות של מערכות יחסים בריאות ויציבות".

שרת החינוך הבריטית ג'סטין גרינינג. צילום: Shutterstock

שרת החינוך הבריטית ג'סטין גרינינג. צילום: Shutterstock

עם הכרזה זו, השרה הודיעה גם על קריאה לציבור להפנות אליה את עמדותיו בנושא, לקראת תקופה של כחודשיים בה תתייעץ ותאסוף מידע מגורמים רלוונטיים. שרת החינוך ביקשה מהורים, מורים ותלמידים לשמוע את השקפותיהם על הנושא כדי לעזור ולעצב את שיעורי החינוך למין וליחסים לפי מה שלראייתם מתאים לגילאים הרלוונטיים. "הקריאה הזו באה במטרה לתת למורים, להורים ובייחוד לצעירים הזדמנות לגבש את הגישה החדשה הזו, ולעודד אותם להיות חלק ממנה".

חברי פרלמנט שונים דרשו בתקופה האחרונה לעדכן את ההנחיה הנוכחית, שהוצגה בשנת 2000, ותמכו בהפיכת שיעורי יחסים ומיניות לשיעורי חובה – שיעורי יחסים כחובה לבתי ספר יסודיים, ושיעורי RSE כחובה לגילאי חט"ב ותיכון. ההנחיה הקיימת לא כוללת בתוכה התייחסות כלשהי לקהילה הלהט"בית.

לפי נתונים של הממשלה הבריטית, 91% מההורים חושבים שילדים זקוקים לשיעורים הנוגעים לסכנות של זרים ברשת ושל התכתבויות מיניות. 74% מההורים חושבים שילדים בני 11-15 יהיו בטוחים יותר, אם יקבלו חינוך מיני טוב יותר.

ג'אבד חאן, מנהל עמותת "ברנרדו'ס" הוותיקה לרווחת ילדים וצעירים במצבי סיכון, התייחס להחלטה: "כשסקרנו ילדים, הם אמרו בצורה חד משמעית שהם רוצים להבין את הסכנות ברשת כדי שיוכלו להישאר בטוחים, ושהם רוצים לדעת מה הסיכונים בשיתוף תמונות שלהם ברשת עם זרים. חשוב שהממשלה תקשיב לקולותיהם של אנשים צעירים, הורים ומומחים בנוגע למה שהם רוצים לראות בשיעורים אלה".

שיעורי חינוך מיני מבית ספר יסודי

מהלך חינוכי וחברתי מהפכני. צילום: Shutterstock

ומה אומרים המבקרים?

לפני כחודש התפרסמה במדינה ידיעה כי האחראית לשעבר על תחום הבריאות הנפשית בממשלה הבריטית, נטאשה דבון, אמרה למורים בבתי ספר מובחרים במדינה כי מומלץ להשתמש בשפה ניטרלית ולא מגדרית כשהם פונים לתלמידיהם, ולהימנע ממילים מקובלות כמו "בנות" או "גבירותיי (Ladies)". לדבריה, לקרוא לתלמידות/ים "בנות" או "בנים" מהווה תזכורת למגדר שלהם ולכל הסטריאוטיפים הנלווים אליו. שימוש במילה "בנים", היא הדגימה, תעודד בקרב תלמידים התנהגות מאצ'ואיסטית ומנגד לא לדבר על רגשותיהם.

הידיעה הזו, כפי שניתן היה לשער, עוררה סערה רחבת היקף במדינה ומחוץ לה. "זו שערוריה, זה מגוחך", אמר בתגובה לדברים אלו המנחה הפופולרי פירס מורגן בתוכנית הבוקר 'בוקר טוב בריטניה'. "נגמר, אין יותר בנים ואין יותר בנות, אין יותר גברים ואין יותר נשים. זה נגמר, העולם נגמר", הפריז, והמשיך וטען שכל האנשים שמסכימים ל"זבל הזה" הם ליצנים. כשהרצין, כתב בעמוד הטוויטר שלו: "שום דבר לא השתנה. אנחנו עדיין נולדים כזכר או נקבה. הבלבול היחיד נגרם על ידי בריונות של פעילים קיצוניים למען טרנסג'נדרים".

תגובות כמו זו של מורגן, שכמובן לא עמד לבדו בהתנגדות החריפה לדברים של דבון, הן הוכחה מעולה לצורך בחינוך מיני סובלני יותר, מתקדם יותר ונאות יותר לתקופה בה אנו חיים. אי אפשר להכחיש את העובדה שבמאה ה-21 "מקומה של אישה" או "מקומו של גבר", כמו גם התפיסה החברתית של מגדר ושל אנשים שאינם מתיישבים עם ההגדרות הקלאסיות, השתנו מאוד ממה שהיה מקובל בעבר. הילדים שגדלים היום צריכים לדעת איך להתמודד עם מה שאולי זר להם, או שונה מהם, או אפילו קיים בתוכם – אך כרגע הסביבה המבוגרת והמקובעת יותר לא מספקת להם כמעט כלים להתמודד איתם.

החברה עוברת שינוי מבורך ולומדת להכיל יותר גוונים של אפור, ופחות את אלו שדובקים בעולם שכולו שחור ולבן – למרות שלפנינו עוד דרך ארוכה. וכאמור, הכל מתחיל ונגמר בחינוך. ילדים שיחונכו מגיל צעיר, כבר מגיל יסודי, להכיר בשונה מהם ולקבל את שונותו, בין אם מדובר בהעדפה מינית שונה משלהם ובין אם מדובר במגדר שאינו סיסג'נדרי, לא רק יצליחו להתמודד יותר טוב עם העולם שסביבם, אלא גם בתקווה יקיימו חברה מכילה, סובלנית ובריאה יותר, ואלימה או מדכאת פחות. שלא נדבר על הצעירים שבעצמם מקיימים את השונות הזו שיוכלו בקרוב ללמוד, כבר מגיל צעיר, שבניגוד למה שהחברה מכתיבה כיום – השונות שלהם לא הופכת אותם לפגומים או לבעייתיים. הממשלה הבריטית כאן כדי להבהיר שחור על לבן שזה קיים, וזה בסדר. ומי שזהויות מיניות שונות לא מקובלות עליו – נלמד אותו לקבל ולהכיל. נותר לנו רק להריע לשרה גרינינג ולקוות שיום אחד גם כאן בישראל נלמד ללכת בדרך סובלנית ומכילה יותר.