לפני 6 שנים פתחתי בלוג בשם "הרשימה" ופרסמתי בו 10 דברים שאני רוצה להגשים ב-400 ימים, בעברית ובאנגלית. שמתי לינק בפייסבוק שלי, הזמנתי את העולם לעזור לי להגשים את החלומות שלי ובין לילה קיבלתי מיילים מכל העולם. בעצם יצאתי למסע להגשמת החלומות שלי שבסופו הבנתי מה גורם לאנשים להגשים ומה מונע מאחרים, מזה נולד הספר "הרשימה" וספרי ההמשך שלו.

הרבה פעמים אני מרצה בפני תלמידים, ששואלים איך נהיית עיתונאי, שחקן, סופר? אני אומר להם שאני עושה את זה מגיל שמונה ללא תשלום. מבחינתי לא מפתיע אותי שהגעתי לאן שהגעתי, הספרים שלי נמכרים ב-20 מדינות בעולם, לפני שבועיים חתמתי עם עיראק ומצרים וקוריאה ואיטליה.

סיכונים, יוזמה וקצת חוצפה ישראלית לא מזיקה

לקיחת סיכונים, ואני אומר את זה בספרים שלי, היא בעיה גם של נשים וגם של גברים. אנשים לא לוקחים סיכונים ולא מצליחים להבין למה הם לא זזים בחיים. אנשים גם לא מזהים הזדמנויות, למשל, הזמנתם אותי היום לוועידת און לייף. אמרתי "כן". אורחים אחרים היו מבקשים לדעת אולי מי עוד משתתף. מה אכפת לי? אני בא, זו דרך לחשוף את העשייה שלי. אנשים שואלים את עצמם כל הזמן "ישתלם לי?" . למה?

כשהספר "הרשימה" יצא בארץ, התחלתי לקבל מיילים מהעולם, שחבל שהספר לא מתורגם לאנגלית, ואחרי שעניתי למייל מספר המאה, אמרתי אוקי, שלחתי את הספר לתרגום, זה עלה לי כמה אלפי שקלים ושלחתי את זה להוצאה גדולה בהולנד.

אני עושה הכל לבד. סוכנים, מבחינתי, הם אוכלי חינם. שלחתי להוצאה ההיא במייל כמה פרקים, הם ביקשו עוד, והיו מאוד מנומסים. כתבתי להם בהמשך ההתכתבות שאני מגיע להרצאה לקהילה היהודית (לא הייתה שום הרצאה, כן?) כי חשבתי שפגישה פיזית תעשה משהו. זה עלה כמה אלפי שקלים, משכורת חודשית, אבל מה זה לעומת הסיכוי שאקבל חוזה במאה אלף יורו. בסוף הפגישה שאלתי אותם מתי זה ייצא, אמרו לי קיץ 2018, אמרתי להם "אתם מפספסים משהו, אתם לא נותנים לי הזדמנות אלא אני לכם". ואחרי זה – היה לי חוזה.

בשביל אתם רוצים לעשות כסף?

לא חששתי. מקסימום יגידו לי שאני חצוף וביי. אין לי תואר או בגרות, לא סיימתי בית ספר, אולי בגלל זה שמרתי על איזו רעננות ומקוריות כי לא הלכתי בתלם. אני חושב שסוד ההצלחה באופן כללי זה באמת ללמוד, לווא דווקא במסגרות אקדמיות, אלא מאנשים שעשו את זה. להתעלק על אנשים, לברר איך נהיים עיתונאים, לצורך העניין. אני בא מבת ים, משפחה ממוצעת  מינוס מבחינה כלכלית, לא בית של כסף, לא חינכו אותי לכסף כמו רוב האנשים.

לפני 7 שנים דנה ספקטור אמרה לי, כשהבלוג שלי רק יצא – "אתה תהיה מיליונר", רק על סמך הבלוג. אמרתי נו באמת, וחברה  טובה שלי אמרה לי "מה זו התגובה הזו? ". אמרתי לה שאני באמנות, לא רוצה כסף, תמיד הרווחתי יפה אבל אף פעם לא גלגלתי כסף, כי באמת עניין אותי לעשות אמנות.

אבל שואו ביזנס זה עסק, וזה לא דבר רע, והחלטתי להבין איך עושים כסף. אז הלכתי וראיינתי 20 מיליונרים ושאלתי 2 שאלות:

  1. איך נהיית מיליונר (קיבלתי כל מיני תשובות חלקן לא חוקיות) ו-2 למה כסף חשוב? .

תשובה אחת שמישהו אמר לי, "כסף מאפשר לך להביא את הבשורה שלך לעולם" תפסה אותי. וזה נכון, אני נוסע עכשיו למכור את הספר בצרפת. אני מייצר כסף להגשים את החלומות שלי, פתחתי הוצאת ספרים, לא רוצה להיות תלוי, לא מעניין אותי שהבימה יזמינו אותי, אני שוכר אולם ומרצה שם. החלטתי לא להיות תלוי באף אחד.

העולם השתנה, יש עולם ישן של מקבלי החלטות, בנקים שכן ייתנו או לא ייתנו הלוואה, ואני אומר סליחה מי אתם? אתם עובדים אצלנו! אני אעשה מימון המונים, אני אמכור ישירות לקהל, מכרתי בשנתיים האחרונות ספרים דרך האינטרנט במיליון שקלים. העולם השתנה היום, לא צריך את "רשת" ו"קשת" וערוץ 10 ו"כאן".

בארצות הברית 'הרשימה' יצאה בהוצאה גדולה, אבל הם מוציאים מאתיים ספרים בחודש, הם לא מטפלים בשיווק מעבר להדפסה עצמה ושאלתי את עצמי – מה אני עושה. חבר אמר לי "יש לך קהל גדול, תפתח קבוצת פייסבוק סגורה ותמכור להם מנוי אונליין". הצעתי לאלף אנשים להירשם לשנה של לימודים איתי, ונרשמו תוך יומיים וכך מימנתי את המסע לארה"ב.

לכל אחד ואחת יש דרך להגדיל הכנסות,:פעם באה אליי חבר נסער כי פינו אותו מהדירה, אמרתי לו שנהדר ושיעבור לדירה חדשה. הוא אמר לי שעכשיו זה עוד אלף שקל לפחות בחודש. אמרתי לו שעם כל הכבוד, אם אלף שקל מפחידים אותך, יש לך בעיה בחיים. יש לך אנגלית שפת אם, תפתח קבוצה בבית שלך, הגיעו 12 אנשים, כל אחד משלם 50 שקל למפגש, הם מדברים אנגלית והוא מתקן אותם וקצת מלמד, כפול 4 פעמים בחודש, והנה יש לו כסף לדירה החדשה. כל אחד יכול להגדיל את ההכנסה שלו.

ועידת הנשים של און לייף ועיריית ירושלים. צילום: בני גם זו לטובה

אין "לא". תגידו רק "כן"

גם אצל ילדים זה עובד: ילדים הם יצורים מדהימים, חולמניים, עושים מה שבא להם, ואנחנו מקלקלים אותם: אומרים להם "אין סיכוי, אל תעשה", מפחידים אותם. המסר הכי עיקרי, חלומות צריך לצעוק, ומה מלמדים אותנו? נופל כוכב או ריס? להגיד משאלה בלב. למה בלב? מי שומע את זה??

אצל רוב האנשים, התשובה הראשונה שלהם זה "לא". והם לא מבינים למה הם תקועים ולא זזים בחיים. הטיפ הראשון שנתתי לילדה שלי בכיתה א' זה תמיד להצביע כשהמורה מבקשת מתנדבים. את תמיד יכולה להגיד שאת לא רוצה אבל אל תסגרי אופציות. הזמנתם אותי לפה, לא שאלתי איך מתי כמה או כסף, אמרתי – הזדמנות. גם ככה אין לי חיים.