כשמנסים להראות מהלך של שוויון מגדרי, או לפחות התקדמות בכיוון, לרוב נותנים דוגמא של בנות המשחקות כדורגל. למשל: בית ספר בו הילדים נאבקו לפתוח קבוצת בנות, ילדות שמשחקות בקבוצות  בנים,  אבל לא אפשרו להן להשתתף בטורנירים ועוד,  נראה כי הכדורגל הפך להיות סמל לשוויון.

 

 

מה יש בכדורגל שכל כך משמעותי לילדי וילדות בית הספר שלנו  ולמה עלינו לשאוף שהבנות שלנו ישחקו כדורגל?

בישראל שבה כבר בבטן האם,  עם כל בעיטה של העובר בבטנה, האב ינבא שהתינוק יהיה כדורגלן, בגיל שלושה חודשים הבן יקבל את כדורו הראשון, ובגיל חמש ישחק בחוג כדורגל ויישא עיניו אל מסי וחבריו כמודל הזדהות- כדורגל נתפס כספורט גברי שאין בו מקום לנשים..

עבור הבנים הצעירים, הכדורגל הוא מפתח לחיי חברה בהפסקות בבית הספר ובחוגים אחר הצהרים.

חוג הכדורגל, ובהמשך חוגי הספורט האחרים אליהם יגיעו הבנים,  מקנה לילדים את ערכי הספורט כמו : מנהיגות, לקיחת סיכונים, עבודה בקבוצה, דבקות במטרה, נחישות, ותחושת מסוגלות אישית לפעול עם הגוף במצבים שונים. תחושת המסוגלות הזאת היא זו שתאפשר לילדים לעבור מענף ספורט אחד לשני בגמישות יחסית, תשפיע על היציבה וההתנהלות במרחב, ותחזק את ביטחונם העצמי.

ואיפה הבנות? בחוגי הריקוד, היפ-הופ, ג'ז ודומיהם. הבנות מחזקות את הגוף, לומדות לנוע בחינניות, לרקוד בקצב, לעבוד ביחד על הופעה והן רוכשות יציבה נכונה, וגוף גמיש. אבל כשמתחילה התחרות על הסולואים, היא משפיעה על הדינמיקה החברתית בקבוצת הבנות. גם העמדה בהופעה: מי קדימה ומי מאחור? הבעיות בריקוד מתחילות הרבה לפני הסולו

הבנים לומדים מילדות מהי אחווה ואת כוחה של החבורה, הבנות חוות בעיקר יריבות אישית ותחרותיות פנימית. חוג הריקוד הוא רק דוגמא אחת. איך נלמד את בנותינו מהי חברות, אחווה נשית? ספורט קבוצתי הוא דרך מצוינת להבניית ערכים האלה.

בנות שפורשות מחוגי הריקוד, במקרים רבים לא תרשמנה לחוג ספורט אחר. נטישת הריקוד היא התחלת תהליך של הורדת הפעילות הגופנית, המובילה  להחלשה של הגוף והתנתקות רגשית ממנו. בגילאים האלה (11 ואילך) עולה ההתעסקות בדימוי הגוף, עולות סוגיות של השמנה ומבנה גוף, וביקורתיות העצמית.

 

 

דווקא בגיל ההתבגרות, בו הגוף משתנה ועולה המודעות העצמית והמבוכה, פעילות ספורטיבית קבועה, בעיקר בחברה תומכת, תחזק לא רק את הגוף הפיזי, אלא גם את החוסן הנפשי, בדיוק כמו שקורה אצל הבנים. בנות שמתאמנות בספורט באופן קבוע, משדרות כלפי חוץ בטחון בגוף, הן לומדות לשמור עליו בתזונה נכונה, ולהכיר את יכולותיו.

בנות שמשתתפות בספורט קבוצתי, ילמדו לא רק מהי אחווה, אלא גם לפעול בקבוצה להשגת מטרותיהן, לקחת סיכונים מחושבים, להוביל פעם אחת, ולתת למישהי אחרת להוביל פעם אחרת. אלו הם הכלים המשמעותיים העוזרים אחר כך במקומות העבודה או הצבא, להצליח.

למה דווקא כדורגל?

מחקר שערך אופ"א- איחוד התאחדויות הכדורגל האירופאי, לפני פחות משנה, ושפורסם באפריל 2017, מראה בברור כי בנות שמשחקות כדורגל בטוחות יותר בעצמן ובגופן באופן משמעותי מאשר בנות העוסקות בענף ספורט אחר וכמובן מול אלה שלא עוסקות בשום ספורט. בנוסף, המחקר, שנערך בקרב 4,000 נערות ברחבי אירופה, הראה כי נערות המשחקות כדורגל, מרוצות יותר מאשר ספורטאיות בענפים אחרים. אחד ההסברים לכך הוא עוצמתה של הקבוצה וההנאה מהמשחק המשותף.

 

אלו סיבות מעולות להתחיל עם כדורגל. אבל יש עוד סיבות, משמעותיות לא פחות.

  • חוג הכדורגל הוא זמין, נגיש ופופולרי מאוד בקרב הבנים. בהפסקות בבית הספר, במגרש המשחקים, בתנועת הנוער, בפיקניק, בצבא, ובכל מקום שיש בו כדור, מרחב וארבע אבנים לסימון השערים – משחקים כדורגל!
  • ילדה שיודעת לשחק כדורגל, יכולה להשתלב בשיחות הבנים, להצטרף למגרש בהפסקה, ובעתיד במקום העבודה, להשתלב בנינוחות יחסית במרחב גברי.
  • כאשר מגרש המשחקים בבית הספר אינו נגיש עבור בנות, המרחב בו הן מרגישות בנוח מצטמצם משמעותית. לכן, בנות רבות מבלות את ההפסקות במסדרון, בכיתה, על הספסל.
  • כשיש בנות המשתתפות במשחק, רמת האלימות על במגרש פוחתת, הדינמיקה יותר נעימה ומהנה בין השחקנים, וכולם נשכרות ונשכרים.

אז למה בעצם לא מחניים?

כי מחניים הוא משחק רחוב, עם כללים פשוטים. מחניים הוא משחק כייפי ושובר שגרה נהדר. אבל, כלליו פשוטים, והוא איננו מתפתח. אין בו אסטרטגיות ודינמיקות משתנות, או חילופי תפקידים. בנוסף, אף ילדה או ילד לא ישבו עם הוריהם לצפות במשחקי מחניים בטלויזיה, ולא יראו בשחקני המחניים בשכונה דמויות להזדהות., בואו נשאיר את המחניים למשחק חברתי, בתקווה שגם מורי ומורות החינוך הגופני יצמצמו את המשחק ככלי ללימוד.

מה עושים?

בעולם המערבי, כדורגל הנשים תפס תאוצה בשלושים השנים האחרונות בזכות העברת תקנות  וחוקים חדשים לגבי תקצוב האגודות ספורט ונגישות שווה בין בנים לבנות במשאבי החינוך. התוצאה היא שבארה"ב, לדוגמא, בכל בית ספר המכבד את עצמו, מגיל היסודי ועד סוף המכללה, פועלת קבוצת כדורגל בנות. זוהי כמעט פעילות חובה לכל ילדה בגיל היסודי.  בסופי שבוע המשפחות יוצאות יחד לצפות בבנות משחקות, לעודד, או ליהנות מתחרויות כלליות. נבחרת כדורגל הנשים של ארה"ב היא זוכת גביע העולם מ 2015, תחרות בה השתתפו 24 נבחרות מרחבי העולם, כולל יפן, קמרון, קוסטה ריקה, שוויץ ועוד.

נבחרת ארה"ב בכדורגל מנצחת באליפות העולם 2015. צלם Nicki Dugan Pogue

נבחרת ארה"ב בכדורגל מנצחת באליפות העולם 2015. צלם Nicki Dugan Pogue

גם בישראל התקצוב משתפר, אך הדרך עדיין ארוכה, ונראה כי צריך להתחיל קודם כל בשינוי התפיסה בקרב ההורים המעודדים את הבנות להצטרף לחוג, ובקרב הבנות עצמן.

אם אין אצלכם עדיין קבוצת כדורגל בנות, אני ממליצה לפעול לפתיחה של חוג שכזה, ולעודד את הבנות להצטרף. כולן וכולם ירוויחו ממנו.

 

הכותבת עומדת בראש קבוצת פייסבוק הורים ומגדר

********************

תודה לעוזי דן כתב עיתון הארץ על הידע שחלק איתי