אם לרגע חשבתם שהעולם דוהר לעבר מהפכה שתהפוך אותו למקום טוב יותר בעבור נשים, תחשבו שוב. לאור התפרצויות הסכרים שהחזיקו את נשות התרבות בשתיקה במשך שנים בקמפיין #MeToo ששטף את העולם, ועלייתה של תנועת #TimesUp שזוכה לתמיכה סוחפת ברחבי הוליווד, היה אפשר לחשוב שלפחות הצמרת התרבותית של המערב הופכת למגדלור ששואף להוביל אותנו לעולם טוב יותר. אולם קולות חדשים שמגיעים דווקא מצרפת מעוררים חשד שאולי התקווה הזו היא טובה מכדי להיות אמיתית.

עוד באון לייף:

 

בשבוע החולף נחשפה עצומה חדשה הנוגעת לקמפיין #MeToo, עליה חתומות 100 נשות תרבות ואקדמאיות צרפתיות, ובראשן השחקנית המוערכת קת'רין דנב. אלא שבניגוד לקולות שהתרגלנו לשמוע, הפעם מדובר בעצומה המתנגדת לקמפיין, אותו הן כינו "ציד מכשפות", מזהירה מהשלכותיו וטוענת שהוא "מאיים על החופש המיני". "אונס הוא פשע, אבל ניסיון חיזור – גם אם הוא עיקש או לא מוצלח, אינו כזה. וגם גבר שמנסה להיות ג'נטלמן אינו תוקפן", כתבו בעצומה. "היצר המיני הוא מטבעו פרוע ואגרסיבי, א בל אנחנו מספיק חדות אבחנה כדי לא לבלבל בין ניסיון להתחיל עם מישהי לבין תקיפה מינית".

די בעצומה עצמה ובאמירות כדוגמת המצוטטות לעיל שנכללו בה כדי להרים גבה ואף להכעיס את כל תומכי קמפיין #MeToo. שני צדדים לכל מטבע, ואכן רבים מהתומכים עוסקים גם בהשלכותיה השליליות השונות של רוח התקופה, אמנם מתוך הבנה שבכל מלחמה יש גם נפגעים. אך אמירה נוספת שיצאה מאחת מתומכות העצומה המתנגדת בצרפת מביאה לרמות חדשות של התקוממות.

בריג'יט לה-היי, שחקנית פורנו לשעבר וכיום שחקנית קולנוע פופולרית ומנחת רדיו בת 62, התארחה בדיון טלוויזיוני מול פעילה פמיניסטית שהתנגדה לעצומת 100 הנשים, קרולין דה-האז. במסגרתו, דה-האז העלתה את השאלה 'כיצד ניתן להשיב לנשים את הכוח על גופן ועל הנאתן?', וענתה, "זה דבר מאוד פשוט, וזה לעצור את האלימות. בגלל האלימות, מונעים מאיתנו את ההנאה. אם היית קורבן לאונס, את נהנית פחות, למעשה באופן כללי".

התשובה הייתה מרתיחה:  "את יודעת, את יכולה ליהנות מאונס" אמרה לדה-האז אשר בעצמה היא נפגעת אונס, והוסיפה ואמרה שיש נשים שאף חוות אורגזמות בזמן שהן נאנסות.

מתנגדת לקמפיין MeToo

צילום מסך מהדיון הטלוויזיוני עם בריז'יט לה-היי

 

האמירה הזו מן הסתם לא עברה בשקט. תוך זמן קצר הרשת התמלאה בתגובות זועמות, ומהר מאוד חברותיה של לה-היי לעצומת 100 הנשים התנערו ממנה ומדבריה. גם לה-היי מיהרה להגן על עצמה ואמרה: "דבריי הוצאו מהקשרם. מה שהתכוונתי לומר, כיוון שאני מבינה היטב בענייני מיניות, הוא שלפעמים הגוף והמוח אינם מתואמים". היא התלוננה על ה"לינץ' ברשתות החברתיות" שהגיע בעקבות דבריה ואמרה, "אם כך העולם עובד, אז אני מתנצלת".

כמובן שההתנצלות הדלה הזו לא מספיקה כדי לסבר או להקל בחומרת האמירה המחרידה שהוציאה לה-היי מפיה – וגם כך אי אפשר להעלות על הדעת כיצד טענה כזו יכולה לקבל הסבר הגיוני. עם כל 'ניסיונה הרב' של השחקנית במיניות, נראה שאין לה טיפת מושג מה עובר על אישה שנאנסת, ושגם לא ממש בער בה להתעניין ולנסות להבין. אם היתה קוראת רק כמה מהסיפורים המחרידים שנפגעות אונס העזו לספר ולפרסם, סיפורים אשר נכתבו בדם, אין שום סיכוי שהיתה מפיקה משפט כזה, לא משנה באיזה הקשר.

אמנם, למרות הזעזוע והכעס שגררו  דבריה, בסופו של דבר בריג'יט לה-היי עשתה שירות למין הנשי. משפט כל כך מנותק מהמציאות ומהבנת מצבן של נשים ושל נפגעות תקיפה מינית, רק מעיד עד כמה כל התנועה אליה היא משתייכת היא מנותקת. היא ירתה לשאר 99 חברותיה לעצומה ברגל, ימים ספורים לתוך פעילותן.

לא יעזור ל-99 האחרות שהן התנערו בזריזות מהקיצונית שבהן. בצילה של אמירה כזו, כל הטענות שיסופקו תחת מטריית ההתנגדות ל"פוריטניות ולחיסול החופש המיני" יישמעו חסרות בסיס ומנותקות מהצד שבאמת חשוב כאן, זה שסוף סוף מקבל את הבמה – הנפגעות.

קתרין דנב. צילום: Shutterstock

קתרין דנב. צילום: Shutterstock

 

"גברים מוענשים על הסף, נדחפים החוצה מעבודותיהם, כשכל שהם עשו היה לגעת בברך של מישהי או לנסות לגנוב נשיקה", נכתב בכתב העמדה של העצומה שפורסם בעיתון לה-מונד. נראה שכל כך דחוף ל-100 נשות התרבות המכובדות הללו להגן על זכותם של גברים להתחיל עם נשים, שהן מתעלמות לגמרי מהזכות שקמפיין #MeToo בא להגן עליה – הזכות לגופנו ולביטחוננו. מה יותר חשוב? תעשו אתן את החשבון.

יש מקום לדעות אחרות, סתימת פיות אינה מצב רצוי מצד אף אחד, ואפשר לדבר גם על מי נפגע מהמהפכה. זה אפילו קריטי שנדון בכך כדי להבין מה אפשר ונכון לעשות בעתיד – אבל לא על חשבון הנשים שנפגעו עד היום. אין סיבה, וגם אין אפשרות, להחזיר את הגלגל אחורה. ויו לה רבולוסיון.