שיעור הנשים הנמוך סביב שולחן קבלת ההחלטות הוא הגורם העיקרי לכך שמדינת ישראל מדורגת (נכון לשנת 2017) רק במקום ה-44 מתוך 144 מדינות במדד הפער המגדרי. הייצוג החסר של נשים, שמהוות יותר ממחצית אזרחי המדינה, בולט באופן מיוחד דווקא במקומות להם יש את ההשפעה הגדולה ביותר על החיים של כל אזרח במדינה – ברשויות המוניציפליות. זה שקיים ייצוג כל כך מזערי של נשים בתפקידים בכירים בדירקטוריונים של הרשויות המקומיות והאזוריות וכי שיעורן של חברות מועצה המכהנות כראש מועצה או כסגנית מועצה הוא כה קטן, זהו כשל בלתי נתפס שמחייב שינוי עוד השנה – שנת הבחירות לרשויות המקומיות.

 

 

 

 

יעלה מקליס, ראשת עיריית יהוד-מונוסון'  ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה  מרים פיירברג- איכר, ראשת עיריית נתניה 

סיגל מורן, ראש מועצת בני שמעון צילום: אביגיל עוזי   ד"ר מטי צרפתי הרכבי, ראש מועצת יואב    ליזי דלריצ'ה, ראש מועצת גני תקווה צילום אביגיל עוזי    

איך יכול להיות שבשנת 2018 ברשויות המקומיות בהן גרים מעל 10,000 איש מכהנות נשים כחברות מועצה רק בשיעור של 14%? איך יכול להיות שב-98 רשויות אין אפילו אישה אחת שמכהנת במועצה? איך יכול להיות ששיעורן של הנשים המכהנות כראשות ערים עומד רק על 2%  (6 ראשות ערים מתוך סך של 257 ראשי ערים)? אבל זה לא נגמר ברשויות המוניציפליות אלא מאפיין את כל צמתי קבלת ההחלטות בישראל, למשל שיעור הייצוג הנשי בכנסת ישראל מסתכם רק ב-27.5%, ב-63 החברות הממשלתיות יש רק מנכ"לית אחת, ורק 13% מהנושאים בתפקידים ניהוליים במגזר הציבורי הן נשים, למרות ששיעור הנשים העובדות במגזר הציבורי הוא 65%. המספרים הם עגומים ומדברים בעד עצמם - האי שוויון המגדרי בישראל זועק לשמים!

אנחנו נמצאים כשנה לפני הבחירות לרשויות המקומיות וזה הזמן של הנשים להעלות הילוך, לשנס מותנים ורגלים ולתפוס את מקומן הראוי. לנוכחותן של נשים בשולחנות קבלת ההחלטות יש חשיבות קריטית - קולן חייב להישמע וגם האינטרסים שלהן חייבים להילקח בחשבון. הדרך היחידה להבטיח שזה יקרה היא לעודד נשים להתמודד בבחירות ובמקביל לקרוא לראשי / ראשות הסיעות השונות לשבץ נשים במקומות ריאליים ברשימות שלהם.

חשוב לציין, שנשים רבות נמנעות גם לקחת סיכון ולהתמודד לבחירות ברשויות המקומיות וזאת בעיקר בגלל העלויות הגבוהות של ניהול קמפיין הבחירות. ברשויות קטנות מדובר בתקציב מינימלי של 100 אלף ₪ וככל שהרשות גדולה יותר כך גם העלות גבוהה יותר.

אבל בדיוק לחסמים אלה יש פתרונות אותם אנחנו, בעמותת כ"ן הפועלת לחיזוק המנהיגות הנשית בישראל, מספקים באמצעות תכניות כלל ארציות, כמו "מנהיגות את המחר" שהתקיימה כבר ב-70 רשויות בישראל, תכנית "המדרשה לפוליטיקה" והתכנית החדשה המסובסדת  המדרשה לפוליטיקה "רצות ורוצות", שנותנת מענה  לניהול קמפיין מסובסד  וכוללת  ליווי אישי במשך שלושה חודשים על מנת שיוכלו להתגבר על החסם התקציבי. תכנית נוספת המיועדת לנשים צעירות היא "עתידות" אשר מסייעת להן לקחת את הצעדים הראשונים בזירה הציבורית והפוליטית. רק בשנה האחרונה השתתפו בתכניות של  העמותה מאות נשים אקטיביסטיות, מנהיגות קהילות,וארגונים כאשר נכון להיום כ 20% מהן כבר הודיעו, שיתמודדו בבחירות למועצות המקומיות שיערכו באוקטובר 2018. המטרה של כל התכניות היא לחולל מהפכה שתוביל אותנו, הנשים, אל היעד של ייצוג שוויוני של נשים סביב שולחנות קבלת ההחלטות.

כדי שנראה את השינוי קורה עוד השנה  וכדי נגיע ליעד שהצבנו לעצמנו - 50% ייצוג מנהיגות נשים עד 2030, יזמנו  את קואליצית,"מקומיות 2018",  שחברים בה 20 ארגוני נשים מכל רחבי הארץ. האתגר הוא עצום, אבל אנחנו מפעילות את כל המשאבים והכלים שברשותנו במלוא העוצמה על מנת לתת לנשים שמבינות שהגיע הזמן לשינוי - לעשות אותו.

השינוי לא יקרה מעצמו, אלא דורש פעילות שטח הלכה למעשה. את זה עושים באמצעות כנסים ומפגשים עם ראשי רשויות ומועצות, מפגשים שיתוף פעולה פעיל עם נשים מנהיגות,  כמו חברות כנסת ונשים המכהנות בתפקידים בכירים ברשויות המהוות מודל להשראה, להכוונה, לתמיכה ולעידוד. במקביל לפעילות בקרב מקבלי ההחלטות עלינו גם לרתום את הציבור הרחב ולעודד אותו להצביע לסיעות ורשימות בהן נשים מובילות או נמצאות במקום ריאלי. ייצוג שוויוני של גברים ונשים זאת דרישה בסיסית בחברה דמוקרטית. אנחנו חייבים לראות ייצוג ומעורבות מלאה של נשים בכל תחום בחיים הציבוריים . זהו צו השעה ויש לעמוד על כך, קל וחומר, במרחב המוניציפלי בו מעורבות של הנהגה נשית יכולה לשפר את איכות החיים של תושבי ותושבות הרשות באופן משמעותי ויפה שעה אחת קודם!