בתקופת התיכון כשהזהות המינית שלי שיחקה תופסת בין פחד לרצון אמתי- היה לי חבר, בן-זוג. נשבעת. הוא היה החבר הרציני הראשון שלי. כמתבגרת, באותה התקופה החיים שלי סבבו סביב שיעורי היסטוריה ומעקב אובססיבי אחר עלילותיהם של מתבגרי השמנת בסדרה "בברלי הילס 90210".

בדמיוני הרגשתי ממש חלק מהם, רק שאני ממש לא הייתי קלי טיילור והוא ממש לא היה ברנדון וולש. כיאה לאהבת נעורים, אני מודה שהיו רגעים שחשבתי שאני ואותו החבר אולי נתחתן, כי תכל'ס זה לא כזה מופרך לא? הרי מי לא רוצה להתחתן עם ה-High school sweetheart שלה? אבל בסוף הוא התחתן עם מישהי אחרת מהתיכון שלנו, אבל חכו רגע  מבטיחה לכם שיש פואנטה לסיפור הזה.

שמי נעמי. זוגתי ואני מגדלות יחד את גילי שנולדה מתרומת זרע אנונימית לפני 4.5 שנים.  לדרך יצאתי בגיל 30 חדורת מוטיבציה, רוצה ילד בכל מחיר ומוכנה לשלם אותו, גם אם הוא כבד. הדרך לילדה שתמיד חלמנו עליה כללה טפולים כואבים, לב שבור במשך שנתיים וחצי ולא מעט הוצאות כספיות. כצעירות נמרצות "לא רואות בעיניים" ועם הרבה פחות שעות גוגל ופייסבוק, ידענו מעט מאוד על התהליך של הבאת ילד לעולם מבנק הזרע. לא היו לנו תשובות לשאלות כמו: כמה אחאים יהיו לגילי? מה הסיכוי שהם ייפגשו מתישהו? כמה מסודר התהליך הזה מאחורי הקלעים? כמה הבנק באמת יודע על התורם? מסתבר שלא הרבה.

לפני שלוש שנים הצטרפתי לקבוצת הפייסבוק "אימהות מחפשות אחאים" שהחברות בה היו ועדיין, נשים לילדי בנק הזרע בגילאים שונים אשר רצו להכיר את האחאים (אחים ביולוגים) לילדים שלהם, וחלק חשבו אפילו להתקרב ולהרחיב יחד את התא המשפחתי, בהנחה שיש רצון והסכמה של שני הצדדים. איך זה עובד ברמה הטכנית? כל חברת קבוצה חדשה מוסרת למנהלת הקבוצה את פרטי התורם שקיבלה ממנהל בנק הזרע (גובה, מוצא, צבע שיער, סוג דם, עיסוק וכו') הנתונים מוזנים לתוך טבלת אקסל ועל ידי שימוש באפשרות הסינון בקובץ, ניתן לאתר התאמות על בסיס אותו המידע. את ההתאמות על בסיס קובץ האקסל אנחנו מאמתות מול מעבדת DNA בארה"ב, אך ככל שהקובץ גדל  ומצאתי לא מעט "כמעט" התאמות -משהו לא נתן לי מנוח. אולי הפרטים שרשמתי בפגישה מול מנהל הבנק לא היו נכונים?

אחרי שהתחושה התגברה אצלי יצרתי קשר עם המעבדה לקבל בשנית את תדפיס התורם שלנו. כשהמכתב הגיע בדואר כל החששות שלי התגלו כנכונים-התדפיס שקיבלנו היה שונה לחלוטין מהמידע שמסרו לנו בבנק למעט סוג הדם וצבע השיער ומסתבר שאנחנו לא היינו היחידות. במקביל אלי פנו נשים רבות מהקבוצה וקיבלו תדפיסים שונים לחלוטין מאלו שנמסרו ביום הפגישה ואז האסימון ירד-העלילה ממש מסתבכת. אם כל מאגר המידע שנבנה בקבוצה מתבסס על תדפיסי התורמים שלנו והתדפיסים שלנו לא נכונים, מה באמת קורה מאחורי הקלעים של מעבדות הזרע בארץ? כמה סדר יש שם, אם בכלל?

עד החתונה זה (לא) יעבור

כמו מרפסת מתמוטטת של קבלן שעיגל פינות, חיפוש מהיר בגוגל הוכיח שגם על בנקי הזרע בישראל אין ממש פיקוח. דו"ח מבקר המדינה משנת 2006 מתריע על אי סדרים קשים בתוך בנקי הזרע לדוגמא: בדיקות מעבדה קריטיות שהושמטו מרשימת הבדיקות של התורמים, ריבוי לידות לאותו תורם בניגוד למספר הלידות הנקוב בחוק, תורמים "נודדים" בין בנקים ועוד רשימת ליקויים ארוכה שמדינת ישראל לא מצאה לנכון להסדיר ב-12 שנים אשר חלפו בינתיים, אז מי בעצם שומר על ילדי הבנק?

ובחזרה לברנדון וקלי כי הבטחתי פואנטה, בגן של גילי נכון להיום לומדים עוד 3 ילדים שנולדו מתרומת זרע ומאותה מעבדת זרע. במידה והיינו נשארות לגור באותה הסביבה, אותם הילדים היו יכולים באותה המידה ללמוד עם גילי בכיתה, ללמוד יחד בתיכון ואולי יכול היה להתקיים בניהם קשר עמוק יותר מקשר חברי.

נכון שבתחילת הדרך כאימהות, לקחנו בחשבון שאם גילי תרצה בקשר רומנטי עם בחור היא תצטרך לוודא שהוא לא נולד לאותו תורם זרע, אבל מה עושים שכל החששות שלנו לגבי חוסר הסדר כבר אומתו, כשהמידע הבסיסי שנמסר מהבנק לא בהכרח נכון?

השנה היא 2018 ילדי בנק הזרע הם כבר מזמן ילדים לנתח אוכלוסייה מסוים, מי מכם הקורא את הטור הזה וחושב שהבלגן הזה רחוק ממנו, מוזמן לחשוב שוב.

כיום הקבוצה מונה 1500 נשים, חלקן נשואות לגברים עקרים ולכן הרו מתרומת זרע במסגרת הנישואים. מפתיע ככל שיהיה, אבל עולם שלם מתנהל מחוץ לפייסבוק, 1500 נשים הן רק טיפה בים מול הנתונים האמתיים של נשים אשר הרו מתרומות זרע בארץ ואינן פעילות בקבוצה או תומכות באג'נדה מסיבות כאלו ואחרות. מדי שבוע פונים אלינו "ילדים" מתרומת זרע בגילאים 27-39 שבעקבות השיח הציבורי בחרו ההורים שלהם לספר להם שהם תוצר של תרומת זרע, חלקם כבר נשואים היום עם ילדים קטנים מבלי לחשוב בכלל על האפשרות שבת הזוג שלהם היא אחותם למחצה.

אז אני רק אניח את המספרים והנתונים האלו כאן ואוסיף, שהם פזורים בכל חלקי הארץ ובכל סוגי האוכלוסייה: הטרוסקסואלים, חד מיניים, חילוניים, חרדים ויחידניות שנולדו מתרומת זרע. אין סיבה שנמציא כיפת ברזל, נקים מאגר ביומטרי ונהנדס סוגים של עגבניות שרי לכל העולם- ולא נוכל להקים מאגר אחד מסודר ובסיסי שיוכל למנוע מהמחדלים האלו לצוף בעתיד הלא כל כך רחוק.

**********

נעמי קרן, דוברת הקבוצה לקידום הסדרת בנקי הזרע בארץ, תתראיין הערב בתכנית "על המשמר" שתשודר בתאגיד השידור "כאן" 11 בשעה 21:00