תחילת החופש הגדול ותקופת הקייטנות, חשפה השנה את מה שנמצא בדרך כלל מתחת לרדאר - כיצד מכינה מערכת החינוך את ילדי וילדות ישראל למלחמה. הגילוי ובעקבותיו ההלם, צפו ועלו כאשר הורים מגן עירייה בתל אביב חשפו את תכנית הקייטנה ה"מלחמתית" המיועדת לילדי הגן. בין הפעילויות שתוכננו במסגרת הקייטנה, שיועדה לגילאי 5, נכללו הכנת כומתה, סיפור ומשחק - איך הקימו את צה"ל, אימון בוקר לחיל רגלים, בניית מטוס קרב ישראלי, הכנת תעודת לוחם אמיץ, חלוקה לחילות השונים וגולת הכותרת - התגייסות לצה"ל!

הורים רבים זעמו על הכנסת תכנים מלחמתיים, שאינם חינוכיים ושבוודאי אינם תואמים את הגיל, ולאור הביקורת התערבה עיריית תל אביב יפו וביטלה את התכנית. אולם, הסיפור הזה הוא הזדמנות להסתכל על התמונה הרחבה. ניתן להניח שתכני הקייטנה לא נבעו רק מראשם הקודח של מנהלי הקייטנה, אלא הונחו או לפחות קיבלו השראה ועידוד מהנחיות משרד החינוך.

הבעיה היא לא הקייטנה הנקודתית הזו כי אם המערכת הפוליטית והממשל, ששמים דגש על החיים דרך עדשת המלחמה והרבה פחות מתייחסים להיבטים של שלום. במקום להביט על החיים דרך מלחמות וסכסוכים אולי כדאי לשנות את המאזן לטובת פתרון סכסוכים וסיומן של מלחמות. עד כמה שזה נשמע אולי כמו קלישאה, דור העתיד הוא שיכול לכונן את הסכמי השלום הבאים, ובשביל שזה אכן יקרה אנחנו המבוגרים נדרשים לשנות את השיח הציבורי.

לחשוב שלום, לא מלחמה

זהו חלק מהרעיון שעומד מאחורי יישום החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם – להחליף את השיח המקובע והלא-זז על מלחמות, בשיח של שלום ובטחון מנקודת מבט חדשה, מורכבת ויצירתית. החלטה 1325 מתייחסת למעורבות של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בקבלת החלטות בנושאים מדיניים, בין היתר מתוך הבנה שריבוי נקודות מבט סביב השולחן יוביל לפתרון סכסוכים. מדינות רבות בעולם, כולל ישראל, מחויבות לקדם את ההחלטה. בינתיים בישראל רוב הפעילות נעשית על ידי ארגוני החברה האזרחית, שפועלים במספר זירות במקביל - מול גורמי הממשל, באמצעי התקשורת, בפעילות שטח ובאחד המקומות החשובים ביותר - במערכת החינוך.

לאחרונה הסתיימה תכנית "בונות עתיד משותף", שבמסגרתה הכשירו עמותת "איתך מעכי", "נשים עושות שלום" ו"מדרשת אדם", למעלה מ- 500 נשים להוביל פרויקטים לקידום שלום ובטחון. במהלך השתתפו נשים מקבוצות מגוונות מאד בישראל - מאילת ועד קרית שמונה, מבית שאן ועד רהט, נשים יהודיות, ערביות, חילוניות ודתיות, דוברות רוסית, יוצאות אתיופיה, נשים מהשקפות עולם פוליטיות מגוונות, נשים פעילות ונשים שהתרחקו עד היום מנושאים מדיניים כמו מאש. המהלך נועד לאפשר לנשים להשמיע את קולן ולבטא את דעתן על מנת להשפיע על מדיניות בנושאי שלום ובטחון. הנחת היסוד היא שהקול הנשי הוא שווה ערך לקולות הגנרלים שכולנו מורגלים בהם. הרי גנרל שיושב סביב שולחן המו"מ לפתרון סכסוך מדיני-בטחוני לא יוכל לשקף בצורה אותנטית את חוויית הביטחון של נשים ובטח לא את קולות הנשים, שלרוב נבצרות מהדיון.

להסתכל מזווית הביטחון של הנשים

כפי שבמערכת החינוך קל יותר להסביר מהי מלחמה לעומת מהו שלום ואיך ניתן לפעול להשגתו, כך גם לגנרלים קל יותר להסביר את חשיבותם של קרבות לחוויית הביטחון של כולנו. לעומתם, נשים, שהמלחמות נוגעות בהן יותר כאחראיות על העורף, על הטיפול בפצועים ועל חינוך הילדים – יכולות לשקף חוויית ביטחון אחרת. ערך השלום וערך חיי אדם נמדדים במונחים אחרים אצל גברים לעומת נשים. גם כאן קיימת חשיבות רבה לשוויון מגדרי, שבמסגרתו נשים וגברים יביטו על חוויות שלום ומלחמה דרך ערכים שונים ודרך חוויות מכוננות אחרות שהושפעו מהן.

בעולם כבר יש הוכחות לכך ששילוב נשים בתהליך מדיני היה תנאי משמעותי לפתרון הסכסוך ושהסכמים שבהם היתה מעורבות של נשים הוכיחו יציבות לאורך תקופה ארוכה יותר. אחת הסיבות לכך היא הכנסת נקודות מבט חדשות ומגוונות למוקדי קבלת ההחלטות, שתורמת  לתזוזה בשיח הציבורי המקובע. כאשר סביב השולחן יהיה מגוון של דעות ומגוון ייצוגים, אולי בקייטנה הבאה יניחו הילדים את הכומתות לטובת הפרחת יונים.

ב-24.7.18 בערב, יתקיים בתל אביב כנס נשים שלום וביטחון של און לייף בשיתוף איתך מעכי- משפטניות למען צדק חברתי, מדרשת אדם ונשים עושות שלום.

להרשמה לכנס ליחצו כאן >>