מי לא אוהב לקנות? תערוכת "שופינג" במוזאון
מי לא אוהב לקנות? שופינג הוא הבילוי הלאומי. במוזאון "חיפה לאמנות" נפתח בשבת האחרונה אשכול תערוכות (12 במספר) העוסקות בתחלואות הצריכה. "SHOP IT". הקניות אינן צורך כי הרי ברור שאין אנו צריכים את כל מה שרכשנו. מדובר בסמל סטטוס. הצורך להתעדכן כל יום בדגם האחרון הכי חדש של המכונית, האייפון, או מה חדש באופנה. לרוץ קדימה עם הטכנולוגיה והשואו-אוף. עולם של מותגים.
שופינג עליך ישראל.
ב-3 קומותיו של מוזאון "חיפה לאומנות" משתרע אשכול תערוכות תחת הכותרת "שופינג". כשהתחלתי את הסיור חשבתי שבית דין לא יחזיק אותי לראות את כל 12 תערוכות ברצף. טעיתי. זה היה מרתק, מעניין ובעיקר שימש לי מראה מול הפרצוף להסתכל בה ולהבין מה נהייה מאיתנו. ההתמכרות והשעבוד למה שנכון. שמעו לעצתי - אל תוותרו על כלום. מרתק.
התערוכה הראשונה עוסקת בטראש, בזבל. טראש אל מול הטראג'ר (האוצר). מהו זבל ומהי איכות. מי קובע את איכותי? האם אלו הפרסומות שמוכרים לנו בטלוויזיה? אחת העבודות החזקות היא סרטון של הוצאה להורג של רונדלד מקדונלד, הדמות שמייצגת את המותג. זה סיפור אמיתי שקרה בפינלנד. קבוצה של אמנים פנתה להנהלת החברה וביקשה מהם לשנות את ההתנהלות, את הנזק הסביבתי שהם גורמים לבעלי החיים ולאנשים עם האוכל המעובד, ולא - הם יהרגו את מקדונלדס. ההנהלה הודיעה ש"הם לא נכנעים לטרוריזם". ואכן בסרטון נראה כריתת ראשו של מקדונלדס בגיליוטינה.
"כסף בה' הידיעה" עוסק בסמלי הסטטוס, הזהב, העושר הראוותני ותרבות השפע. ראו את עבודתו של אייל אסולין שרכש כמות אדירה של זהב זול מסין, וצילם את עצמו שרוע בהררי זהב. השעבוד לכסף ולזהב, אלא שהכול קורס ברגע כשמגלים את הזיוף
"מהירות מופרזת" עוסקת בפנטזיות הקשורות בעולם הרכב. החלום הרטוב של לימוזינה אל מול השיכונים החדשים הנבנים בעיר אשדוד.
I'm not your toy בודקת את דמות האישה בתרבות השפע. שימוש בבובות ברבי, או בבובות סקס מתנפחות בוורסיה על הרקדניות של מאטיס, או יצירתה של האמני אלכס אישה כמוצר צריכה, כשהיא מצלמת את דמותה כמו ונוס העולה מן המים.
shopping mall - מבני הקניונים כמונומנטים של תרבות עכשווית. בקניון הכול נקי ומסודר, שם לא רואים את הטראש, לשם מתנקזת תרבות הצריכה. עצוב לראות את התמונות של קניוני העבר הענקיים בארצות הברית כמו J.C.Penny שנסגרו ועומדים ריקים מתוכן, מצבה לעבר.
סחורה מקודשת" - דת ואמונה הנתונים לשליטת תרבות הצריכה. ממקדונלדס נצלב, ועד תרבות הקמעות של הרבנים, הבבא סאלי ואחרים.
Dress Code כוחה של האופנה בתרבות הצרכנית. צריכה אין סופית רגשנית ותשוקתית. האמנית בתמונה אספה במשך חודשים מכסים של משחות שיניים, שפורפרות ריקות, וכל פסולת אחרת ששימשה אותה לבניית השמלה.
אל תחמיצו את תערוכה היחיד של אייל אסולין "הוד" - המדבר על סמלי העוצמה הגברית המוחצנת בתרבות השפע, אייל בחר בדמות החתול וצבע אותו בזהב, מסביב לאח שזורה בחתיכות זהב, מקור החיים והמוות.
לסיום, תערוכתה של האמנית הערביה חנאן אבו חוסיין בשיתוף עם מותג האופנה "קום איל פו". 4000 נשים תרמו חזיות למיצג, במסגרת האגודה למלחמה בסרטן, ונגד סחר בנשים. על הקיר תלויות כל מיני חזיות, כאלה ב-600 ש"ח עם תחרה ומלמלות, וכזו ב-10 שקלים שנקנתה בשוק, האמנית יצקה את כל החזיות בבטון, בטון שמסמל עבודה גברית, וגם עבודה ערבית אבל בונה את החזייה מחדש. חנאן מתריסה שיש מי שמנסה לקבע אותנו הנשים, לתקוע אותנו במקום, אבל אנחנו ייחודיות וכולן שוות.
התערוכה תהיה פתוחה עד לתאריך 20.01.19 במוזאון חיפה לאמנות, רחוב שבתאי לוי 26 חיפה.