את התמונה הזו צילמה חברת קבוצת הפייסבוק "שיח פמיניסטי" לפני יום, בכניסה לשירותים בצומת קסטינה. במבט ראשון, ואם השנה היתה 1983, יש מצב שהיינו צוחקות וצוחקים. כי איזה קטע, יש ציור של אישה (עומדת, עם שמלה, כי אחרת איך נשתין? או איך תדעו שאני אישה?) והגבר שציפינו לראות עומד (כי זה מה שגברים עושים בשירותים) בעצם עסוק בלהציץ לה. שגם זה, בעצם, מקובל שגברים עושים בשירותים. מקובל, הגיוני, קורה. הם מציצים.

צילום מתוך קבוצת הפייסבוק "שיח פמיניסטי"

מה שהשלט בעצם אומר לנו, גברים ונשים כאחד, זה שהצצה לשירותים, או לתא הלבשה, או הפצה של תמונה אינטימית של אישה שלא ידעה שמצלמים אותה ולא נתנה אישור, או כל חדירה לאינטימיות של מישהו ומישהי אחר/ת, זה מצחיק, זה שטויות ואפשר להחליק על זה, כי זה מה שאנשים (או מציצנים, בואו נודה) עושים.

השלט הזה, במודע או לא בכוונה (וזה לא תירוץ לשניה), מעודד א) להטרדה מינית  ב) לעבירה פלילית ג) לנרמול עוד התנהגות מעליבה, פוגענית ומשפילה כלפי נשים במרחב הציבורי. הוא מצטרף לעוד אינספור התנהגויות שעד לפני כמה זמן היו מקובלות והצליחו לעבור מתחת לרדאר תחת הכותרת "שטויות, אף אחד לא עושה את זה יותר", או חברתה הפשטנית יותר "זה מצחיק, אז למה מכל דבר צריך לעשות היסטריה?".

השלט הזה הוא לא לגיטימי ולא מצחיק ולמרבה הצער זה גם לא קורה רק אצלנו. ההטרדות. וגם השלטים האלה. הנה, למשל, גרסתה האסייתית:

 

ואגב, גם הדוגמה הזו, כביכול הפוכה, אבל גם לא מגניבה:

 

לא חסרות דוגמאות להתנהגויות שעדיין נחשבות ל"שטויות, מה את עושה עניין". הקלאסית זו המשיכה בצמות, שעם גיל ההתבגרות הופכת למשיכה בתחתונים או בחזייה. ולא, זה לא אומר שהוא אוהב אותך או מנסה למשוך את תשומת ליבך. זה אומר שהוא חושב שמותר לו לגעת בך, אפילו אם את לא רוצה.

גם המחקר האמפירי הטהור "האם את בתולה" עדיין מתקיים בבתי הספר ברחבי הארץ, כשנערים צובטים במתניים של נערות. למה הוא ממשיך? כי המסקנות טרם הוגשו, וכי "יאללה, כולו מה עשיתי?". בהמשך המדרון החלקלק של ה"שטויות" האלו נמצאות השריקות, ההערות, הנגיעות והתקיפות המיניות. כי זה המסר שגברים (ונשים גם) מקבלים מיום היוולדם, גם בהפסקות בגנים ובבתי הספר, גם בפרסומות שהם רואים במסכים שלהם ואפילו גם כשהם נכנסים ונכנסות לשירותים.

מסר חברתי נמצא גם בשירותים

שלט של שירותים הוא לא תמים. הוא יכול להיות מצחיק, בטח, הוא יכול להיות גם מחנך וחכם ומעצים, גברים ונשים כאחד. אז בעלי המקום הזה בקסטינה - קבלו כמה רעיונות לשינוי. בגלל שאנחנו כאלו נדיבות:

 

השלט הזה היה זוכה אצלנו בפרס הנגישות והרגישות הבינלאומי לשנת 2018

 

כי כולנו נראים אותו דבר ברגע שאנחנו מגיעים לפה

 

כי יש כאלה עם אגוזים ואלה שאין להן. וזה בסדר גמור.

 

ובכלל הגיע הזמן ששירותים יהיו יוניסקס. יותר פשוט, לא מבלבל, ונותן מקום לכולם. לאלה עם החצאיות ולאלה עם המכנסיים. יהיו מי שיהיו.